"בלי לימודי ליבה בעולם המערבי אני משול לאדם שאינו יודע קרוא וכתוב"
אני בור ועם הארץ בגלל שהמדינה לא דאגה שאלמד אנגלית וחשבון. אם המדינה ידעה לתת לי הכשרה צבאית יקרה, ויש לה כסף לרבנים ומוסדות, שתדע לפצות גם את מי שלא יכולים לעבוד או ללמוד באקדמיה באשמתה. מכתב פתוח מבוגר לימודים בישיבה
לאן עלי להוליך אתכם? האם לאידאות נשגבות, למעשים נעלים? או עלי רק להדריככם לקראת מילוי תפקידים הכרחיים, שבלעדיהם מנודה האדם בתוך הציבור, כדי שתדעו לשמור על כבודכם? כלום יש לי הזכות לדרוש, לצוות, לרצות במחיר המזון המעט והטיפול שנתתי לכם במשך שנים מספר? אפשר שלכל אחד מכם דרכו שלו והיא היחידה והצודקת, אף אם גרועה ביותר תהיה.
יאנוש קורצ'אק
השבוע פורסם כי בתשובה לתביעה ייצוגית של יוצאים בשאלה נגד המדינה על כך שלא למדו לימודי ליבה ובעקבות כך כושר התעסוקה שלהם נפגע, המדינה מתפרקת מאחריותה לחינוך וטוענת כי האשמים למצבם הם הוריהם והישיבות בהם למדו.
זוהי בטענה מקוממת. הוריהם של אותם ילדים שלחו אותם למוסדות חינוך המוכרים וממומנים על ידי המדינה. אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד שנכתבה ברוח דבריו של המחנך היהודי יאנוש קורצ'אק ואושררה בישראל קובעת בסעיף 29 כי "המדינות החברות מסכימות כי חינוך הילד יכוון: לפיתוח אישיות הילד, כשרונותיו ויכולתו הגופנית עד למיצוים המלא; פיתוח יחס כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד, ולעקרונות הגלומים במגילת האומות המאוחדות", וכן שמוסדות לימוד המדינה יעמדו בסטנדרטים מינימליים שיקבעו. לימודי ליבה הם בדיוק אותם סטנדרטים.
מדובר לא רק בהתפרקות המדינה מאחריותה לחינוך כי אם גם בהפרת זכויותיהם של הילדים למיצוי הפוטנציאל שלהם ולחיים מלאים ועצמאיים. גם אם חלקם מתאימים לחיים מקצועיים בתחום הדת הרי שחלקם לפחות לא, והמדינה בעצם דנה אותם בהתנהלותה לחיי דלות דתיים במקרה הטוב, ואם אלו המעוניינים בכך ימצאו את האומץ להפסיק לחיות במתכונת הדתית, אולי אף יתקשו יותר, כאשר ימצאו עצמם בנחיתות יחסית בחינוך לעומת ילדים חילונים.
> משרד החינוך מסרב להבטיח לתלמידים ממשפחות עניות גישה לספרי לימוד
תלמידים בישיבה. אילוסטרציה. (צילום: מנחם מנחמי, גימלאי עיריית טבריה, ויקימדיה CC BY 2.5)
צריך להדגיש כי "כפיית" לימודים בסיסיים איננה פגיעה בחופש הדת של הוריהם. אין סתירה בין לימודי אנגלית כלל לחיים חרדים – כפי שהקהילה החרדית הגדולה בארה"ב מוכיחה יומיום, ובטח שלא בינם לבין לימודי מתמטיקה. זו גם אינה יותר "כפייה" מאשר כל בחירה אחרת של סילבוסים בבתי הספר, וברור שקטנה מהרבה משירות צבאי כפוי הנהוג במדינה על הציבור היהודי הלא-חרדי. הסיבות לבערות אשר המדינה כופה על הציבור החרדי היא חוסר יכולתה הפוליטית לשנות זאת, ולא הכרה בזכות זו או אחרת.
יתר על כן, כל עוד המדינה לא דואגת למימוש הזכות לחינוך גם בישיבות, חובתה לעשות ככל יכולתה בכדי לדאוג ל"דור המדבר" הזה שנוצרו אצלו פערים שאינם מאפשרים להם למצות את חייהם עד תומם – לפחות במימון של השלמות מינימליות ומתן הקלות.
אני מביא כאן טקסט שנכתב על ידי צעיר ושמו דוד כהן, תושב ירושלים, אשר כרגע מנסה להשלים את הפערים בחינוכו שלא מאפשרים לו ללמוד לימודים גבוהים.
קוראים לי דוד כהן.
גדלתי בחיידרים ובישיבות חרדיות עד גיל 19 ורכשתי השכלה תורנית חרדית.
הבעיה שלי: אני בור ועם הארץ בתחומי הליבה בחינוך, תחומים שבלעדיהם אני משול לאיש ממדינות העולם שלישי שאינו יודע קרוא וכתוב. כרגע אני לומד ומשלים את כל החסר לי בתחום במאמץ רב.
למדתי במסגרות רבות כדי להשלים השכלה. למדתי במכינה קדם אקדמית, מכינה קדם הנדסאית, עשיתי בגרויות, פסיכומטרי ומה לא. עברתי גם כמה אבחונים במכונים השונים. בהתבטאות מילולית קיבלתי תמיד ציון מעל הממוצע אבל רק כי עברית היא שפת אימי (למרות שאנשים טובים מהפייסבוק גערו בי שוב ושוב שהפוסטים שלי לא מובנים).
אבל שוב ושוב מתברר כי מה שמונע ממני להיכנס לאקדמיה הוא מה שהחסירו ממני בילדותי: אנגלית ומתמטיקה, הכלים הכי בסיסיים שאדם בחברה המערבית זקוק להם כדי להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה, העבודה, התרבות וכמעט כל דבר שקשור לחיים המתקדמים שהעם הנבחר גאה להשתייך אליהם באחוזים גבוהים.
בעולם המערבי המתקדם שמדינת ישראל כה גאה להשתייך אליו אני משול לאדם שאיננו יודע קרוא וכתוב. במציאות הזאת שיכולה להתקיים רק כאן, ישנם עשרות אלפי ילדים שנגזר עליהם לחיות כך, וחמור מכך גם לנסות להתפרנס כך עם עול של ילדים על העובר ושב.
כמוהם, לפעמים שנאתי את הלימודים. למעשה עד קורס חובשים בבה"ד 10 בצבא שכחתי מה זה לשבת בכיתה. כמוהם ישבתי וחרשתי את "הוויות אביי ורבא" תוך כדי שאני בטוח שכמו שסיפרו לנו בתורה שם נמצאות כל החוכמות. כי אם תיתכן מציאות אחרת, למה בגין ובן גוריון בזמנו וכל הדה-לע-שמעטס מטעם מדינת ישראל מאפשרים את קיומנו בשכר במשך עשרות שנים?!
שלא ישקרו לכם, מדינת ישראל היתה ממש גאה לתת לי רובה M4 עם כוונת מדויקת והכשרה צבאית יקרה ואפילו הייתי חתום על שני מזרקי מורפיום בכיס ורובה צלפים אחד. מפלגה בכנסת ישראל אפילו קיבלה 18 מנדטים מהעם סביב הנושא הזה של גיוס חרדים לצבא. אבל לתת לי כלים לייצר (אולי) את אותה כוונת או להתפרנס בכבוד וללכת להשכיל באקדמיה? מה פתאום! לך תהיה מאבטח או כל עבודה אחרת בשכר מינימום.
אם המדינה יודעת לשלם הון על רבנים שמלגלגים על אחיהם היהודים בארץ ובתפוצות, אז שתדע גם לפצות את מי שבגללה איננו יכול ללמד את ילדיו A B C.
תודה על ההקשבה.
על החתום,
אחד שבסך הכל לא רצה להיות רב.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
