newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך אספנו את עדויות החיילים מ"צוק איתן"

ארגון "שוברים שתיקה" מפרסם דו"ח חדש ובו עשרות עדויות של לוחמים שהשתתפו ב"צוק איתן". אביחי סטולר, מנהל מחלקת האיסוף של הארגון, מסביר כיצד מלקט הארגון את העדויות, וכיצד הוא מודא את אמיתותן טרם הפרסום

מאת:

כותב אורח: אביחי סטולר

מתישהו ב- 2008 פגשתי במקרה את דותן, מכר מימי התיכון. נהלנו שיחה ידידותית והוא סיפר לי שהוא פעיל בארגון הנקרא "שוברים שתיקה". דותן הסביר כי הארגון, אשר מורכב מחיילים לשעבר ששירתו בשטחים, פועל לחשוף את הציבור הישראלי למציאות היומיומית של הכיבוש, וכדי להשיג מטרה זו פוגשים פעילי הארגון חיילים בעבר ובהווה ומתעדים את תמונת השירות אותה הם מציגים. נהלנו שיחה ארוכה על המציאות הזו שאותה הזכיר ועל כמה היא נסתרת מעינם של רוב אזרחי ואזרחיות ישראל. לפני שנפרדנו שאל אותי דותן אם ארצה להצטרף בעצמי לארגון ולהעיד בעצמי על חוויותי כחייל בגדה המערבית. הסכמתי אבל חששתי שאין לי כל כך מה לספר…

שלוש וחצי שנים קודם לכן עמדתי עם קסדה ואפוד קרמי במבנה נטוש בלב העיירה הפלסטינית דורא שבדרום הר חברון. על הבית השתלטנו, אני וחבריי למחלקה, כדי לבצע "אלמנת קש", פרקטיקה צבאית בה כוח צבאי מסתתר בבית כדי לארוב לנושאי נשק פלסטינים, אך כמה שעות לאחר שהגענו אל הבית, שמע אחד מתושבי העיירה רעשים מתוך המבנה ונכנס על מנת לבדוק מה הם. זינקנו עליו וקשרנו אותו כדי שלא יחשוף את היותנו בעיירה. מספר דקות לאחר מכן הגיע אדם נוסף, ככל הנראה כדי לחפש את חברו שנעלם בתוך הבית. תפסנו וקשרנו גם אותו. כשהגיע אדם שלישי הבנו שנחשפנו, אך הוחלט שעלינו להישאר במבנה. בינתיים עלה השחר ולנו היה נדמה שכל העיירה הגיעה כדי למחות על היותנו במבנה. עשרות, ובהמשך מאות נערים, השליכו אבנים לעבר הבית ואנחנו השבנו בהשלכת רימוני הלם מהחלונות. תוך זמן קצר סיימנו את מלאי רימוני ההלם ולמעשה נותרנו ללא תחמושת לפיזור הפגנות, אז התחלנו לירות אש חיה. המטרנו אש על פנסי הרחוב, קירות וחלונות הבתים, וסמוך לרגלי הנערים. אחרי שעתיים של ירי, הגיע כוח הסיוע ועזבנו את הכפר, צופים מרחוק על המפגינים ואמבולנסים פלסטינים הדוהרים לכיוונם.

> עלייה חדה בתמיכה בחמאס לאחר "צוק איתן", הנייה מביס את עבאס גם בגדה

עזה, בית שנהרס בהפצצות ישראל. "צוק איתן" (צילום: באסל יאזורי/אקטיבסטילס)

עזה, בית שנהרס בהפצצות ישראל. "צוק איתן" (צילום: באסל יאזורי/אקטיבסטילס)

חזרה ל-2008. דותן הגיע אליי לדירה בה התגוררתי בקרית חיים. הוא שלף מכשיר הקלטה קטן מהתיק וביקש להקליט את השיחה. הסכמתי והתנצלתי שוב שאני חושש שאין לי כל כך מה לספר מאחר ו"מעולם לא הרגתי אף אחד", ובכלל, הייתי "השמאלני של הפלוגה". הוא הנהן והתחיל להקליט. שוחחנו על המשימות בהן לקחתי חלק, על האווירה בפלוגה ועל האירועים שנצרבו בזיכרוני. כשסיימנו הייתי המום ונסער. בפעם הראשונה העדתי על חוויות השירות שלי מבלי לשפוט אותן דרך כוונת הרובה, מבלי להצדיק אותן באמצעות "רציונאל מבצעי". ההבנה לגבי משמעות המעשים בהם לקחתי חלק הכתה בי, וגמלתי בליבי להצטרף לשוברים שתיקה, על מנת לחשוף את המציאות היומיומית בשטחים הכבושים, לציבור הישראלי ששלח אותי לשם.

כיום אני מרכז את מלאכת איסוף עדויות החיילים בארגון שוברים שתיקה. במהלך למעלה מעשור, מאז הקמתו, הצטרפו לשורות הארגון למעלה מאלף חיילים אשר בחרו לחשוף את הציבור למציאות הכיבוש הצבאי. העיקרון המנחה את עבודת איסוף עדויות החיילים אינו מתוחכם או מורכב במיוחד במהותו; חיילים לשעבר מראיינים חיילים בעבר או בהווה בנוגע לשירותם הצבאי, ומפרסמים את עיקרי העדויות. הראיון מתבצע כשיחה פתוחה בה מתבקש המעיד, או המעידה, לתאר את חווית שירותו – המשימות בהם לקח חלק, הפקודות וההנחיות אותן קיבל, השיח והאווירה ביחידה ואירועים בעלי משמעות בהם לקח חלק או היה עד להם.

> מכללת תל חי מאיימת לפטר מתרגל בשל התבטאויות על צוק איתן

גבול ישראל-עזה, צוק איתן 9 ביולי 2014 (צילום: אקטיבסטילס)

גבול ישראל-עזה, צוק איתן 9 ביולי 2014 (צילום: אקטיבסטילס)

איסוף, הצלבה, אימות

לאחר סיום מבצע "צוק איתן" בקיץ האחרון, התחלנו לאסוף עדויות מהחיילים שהשתתפו במבצע. למעלה משישים חיילים נפגשו עם פעילי הארגון והתראיינו, כרבע מהם קצינים וכשליש מהם שירתו כחיילים בשירות סדיר במהלך המבצע. העדים הגיעו אלינו באופנים שונים; חלקם פנו אלינו לאחר ששבו המומים ומבולבלים מעוצמת האש שנדרשו להפעיל במהלך המבצע וממימדי ההרס אשר הותירו אחריהם הכוחות הלוחמים. אחרים פגשנו בעבר כחלק מהפעילות החינוכית שלנו, בסיורים לאזור חברון, בהרצאות לקבוצות נוער ובאירועים ציבוריים, וכעת הם שבו כדי להעיד על חלקם במבצע. לצד עדים אלו, יצרנו קשר עם חיילים רבים שהעידו לשוברים שתיקה בעבר. כאמור, למעלה מאלף חיילים העידו לשוברים שתיקה בעבר ורבים מהם נלחמו בעזה בקיץ האחרון כחיילי מילואים. לאחר המבצע, הם חלקו עם פעילי הארגון את המשימה אותה נדרשו לבצע.

לאחר עריכת הראיון מתבצע תהליך אימות אשר נועד לוודא כי העדויות אשר נמסרו לארגון אמינות ומדויקות. טרם לבחינת הטענות שמעלים העדים, מבוצעת בחינה של אמינות המעיד עצמו. כפי שהתפרסם לפני שבועות מספר, ניסיונו הכושל של ח"כ מהליכוד, אורן חזן, למסור עדות שקרית על מנת להפיל בפח את חברי הארגון, לא צלח מאחר ופעילי הארגון הגיעו במהירות למסקנה כי חזן עצמו לא שירת בצוק איתן ולא היה בעברו צנחן כפי שטען. ברוב המקרים, לאחר שזהות המעיד ועברו הצבאי מאומתים, מתחילה מלאכת אימות העדויות. כל אפיזודה או טענה שמעלה העד מאומתת נקודתית כדי לוודא שהאירוע (או הפרקטיקה) המתואר אכן התרחש, ויתרה מכך, התרחש כפי שתואר על ידי המעיד. לשם אימות זה נבחנים מספר מקורות מידע. בראש ובראשונה, מוצלבת העדות מול עדויות אחרות שנתנו מעידים אחרים ששירתו באותה היחידה או האזור בעת המדוברת. לצד המעידים הנוספים, נבחנים מקורות מידע נוספים – פרסומים בתקשורת ודוחות שונים, ביניהם מסמכים רשמיים של צה"ל אשר פורסמו לעיני הציבור.

לאחר אימות העדות, היא מתפרסמת באופן אנונימי ללא חשיפת זהות המעיד. הסיבה לכך היא הרצון לשים את הדגש על המציאות אותה חושפים המעידים ולא על המעידים עצמם. המערכת הצבאית מעדיפה מזה שנים להתמקד בש"ג ולהסיט את הביקורת הציבורית מן הפקודות והמדיניות המערכתית אל החיילים שנשלחו להוציא אותה לפועל. בדיוק מסיבה זו מתפרסמות העדויות ללא פרטים מזהים ותוך השמת העדות במרכז הבמה. יתרה מכך, מדיניות זו מגינה על המעידים אשר לעתים חוששים מתגובת נגד מצד המערכת הצבאית או מצד פרטים המתנגדים לכך שהעזו "לשבור שתיקה".

בימים אלו מתפרסמות עדויות החיילים מ"צוק איתן". אנו קוראים לציבור הישראלי להקשיב לחיילים ששבו מרצועת עזה בקיץ האחרון, ומקווים כי קברניטי המדינה והצבא לא יתקפו את החיילים אשר שלחו לחזית וכעת מנסים לספר לציבור לאן נשלחו.

אביחי סטולר הוא מנהל מחלקת איסוף ב"שוברים שתיקה".

> מסקנות חקירת צוק איתן כבר כאן. לפרטים פנו לשלומי אלדר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf