האם וונדי דיוויס והדמוקרטים יצליחו לצבוע את טקסס בכחול?
שנה לאחר הפיליבסטר שלה נגד ההגבלות על ביצוע הפלות בטקסס, המתמודדת הדמוקרטית לתפקיד המושל, וונדי דיוויס, חושפת כי עברה שתי הפלות בשנות ה-90. האם היא תצליח לסגור את הפער הגדול מול המתמודד הרפובליקני?
הזירה הפוליטית של טקסס היא אולי המרתקת ביותר מכל מדינות ארצות הברית. נכון, גרתי בדאלאס שש שנים כילד, אז אני טיפה משוחד. אבל תודו, רק ההספק שלה בעשורים האחרונים מרשים: שושלת בוש (שהשתלטה גם על הבית הלבן ועל פלורידה, למרבה הצער), אן ריצ'ארדס (המושלת הכריזמטית שנתנה את אחד הנאומים המפורסמים ביותר בוועידה דמוקרטית כלשהי), ריק פרי (המושל ששכח בזמן עימות טלוויזיוני אילו משרדים ממשלתיים הוא רוצה לבטל כשיהיה נשיא), הסנאטור המטורף טד קרוז, וכמובן אבירת זכויות הנשים, המתמודדת למשרת המושל הדמוקרטית וונדי דיוויס.
וזה רק על קצה המזלג. אבל התמהיל הזה של פוליטיקה שמרנית, התואר כשיאנית הההוצאות להורג, הגבול הארוך עם מקסיקו, המיעוט ההיספאני הגדל, הנהירה של אוכלוסיות מוחלשות אליה ממדינות עשירות יותר, ועוד הופכים את טקסס לסיפור מרתק בכלל – ובמערכות בחירות בפרט.
האחרונה ברשימה החלקית הנ"ל, דיוויס, עלתה לכותרות לפני מעט יותר משנה. באירוע שהועבר בשידור חי ברחבי העולם, עמדה דיוויס בנעלי התעמלות בפיליבסטר שארך 13 שעות בניסיון למנוע חקיקה בבית הנבחרים של טקסס האוסרת על ביצוע הפלות לאחר השבוע ה-20, בנוסף להגבלות נוספות.
היא אמנם הצליחה במשימה, אך כמה שבועות לאחר מכן הצליח המושל ריק פרי להעביר את הצעת החוק בכל זאת. דיוויס סוג של ניצחה את הקרב אבל הפסידה במלחמה (טקסס כרגע נתקלת בלא מעט בעיות באכיפת החוק). אבל, המהלך הזה הספיק לה כדי לצבור פופולאריות רבה ולהכריז באוקטובר 2013 על מועמדותה להחליף את פרי בבחירות שייערכו בנובמבר השנה.
> במקום "תהליך מדיני" – מאבק לזכויות אזרח
וונדי דיוויס (צילום: Kevin Sutherland, ויקימדיה קומונס)
הקול ההיספאני
הסיכויים של דיוויס לנצח במדינה האדומה נמוכים ביותר. כדי לחזק את מעמדה, המטה שלה הצליח לגייס את עזרתו של אולי אחד הארגונים המעניינים ביותר כיום בפוליטיקה האמריקאית. Battleground Texas מנסה לעשות את מה שנראה כבלתי אפשרי: להפוך את טקסס לכחולה.
בתור התחלה, שואף הארגון להפוך את המדינה עם 38 האלקטורים למדינה "מתנדנדת" ("swing state” או “battleground state"). טקסס, בדומה למדינות אחרות בדרום ארצות הברית, הייתה בעבר מעוז דמוקרטי. אבל כל זה השתנה בשנות ה-70, וג'ימי קרטר היה הנשיא הדמוקרטי האחרון שהצליח לזכות בה. מאז הדמוקרטים השקיעו מאמצים מועטים במערכות הבחירות בטקסס, מתוך אמונה שמדובר בבזבוז כספים.
כאן נכנס לתמונה ג'רמי בירד, מי שניהל בהצלחה רבה את מערך המתנדבים של הנשיא ברק אובמה בקמפיין שלו לקדנציה נוספת ב-2012. המטרה של בירד והמפלגה הדמוקרטית בטקסס היא להוציא את האנשים האדישים מהבתים שלהם ביום הבחירות. הוא בעיקר רוצה להוציא את ההיספאנים, שבדרך כלל בוחרים בדמוקרטים (עם זאת, יש לציין כי התמיכה של היספאנים במועמדים דמוקרטים אינה תמיד ברורה מאליו, היות ומרבית הקהילה היא קתולית ובעלת ערכים שמרנים המזדהה דוקא עם מסרים רבים המגיעים מהמפלגה הרפובליקנית). הניו יורק טיימס מדווח, כי כיום ישנם שני מיליון היספאנים בטקסס בעלי זכות בחירה שהחליטו להישאר בבית בבחירות ב-2012. ב-2010 רק כמיליון היספאנים הטילו פתק, שיעור של כ-23 אחוז בלבד (לעומת 44 אחוזים בקרב מצביעים לבנים).
קריסטינה גומז (צילום: עמי קאופמן)
יצא לי להיפגש עם קריסטינה גומז, מנכ"לית הסניף של Battleground בבירה אוסטין בספטמבר 2013, מעט לאחר הפיליבסטר של דיוויס וקצת לפני ההכרזה שהיא רצה. ה"משרדים" היו למעשה מחסן קטן עם כמה כסאות ומלא פליירים. היה לי קצת קשה להבין איך הארגון הזה, שנראה דל מאד במשאבים באותו רגע, הציב לעצמו את היעד להפוך את טקסס לכחולה בבחירות הקרובות לנשיאות בנובמבר 2016. גומז ענתה כי הארגון מציב יעדים מעט ריאלים יותר, וכי מטרתם היא לבנות תשתית שתעזור להם ב-2016 ו- 2018, וזאת על מנת שטקסס תהיה כחולה בבחירות ב-2020.
ניסיון רצח במשפחה
הבעיה היא שמאז שדיוויס הודיעה על כניסתה למירוץ, היא אינה מצליחה לסגור את הפער הדו-ספרתי מול המתחרה הרפובליקני שלה, היועץ המשפטי של טקסס גרג אבוט. הסקרים האחרונים מראים כי אבוט מוביל ב-12.4 אחוז. הפסד של דיוויס עלול להנחית מכה קשה על Battleground, ויש בארגון שכבר מתלוננים על החיבור עם הסנאטורית מפורט וורת'.
והנה, שלושה חודשים לפני הבחירות מתפרסם ספר הזכרונות שלה ובה דיוויס חושפת שעברה בשנות ה-90 שתי הפלות מסיבות רפואיות. מעבר לשתי ההפלות, דיוויס גם מספרת על מה שנראה כניסיון כביכול של אמה לרצוח אותה ואת אחיה כאשר דחפה אותם לתא המטען של הרכב המשפחתי בעודם ילדים קטנים.
מה שרבים אינם יודעים הוא כי דיוויס, שכונתה כבר בשמות גנאי כגון "ברבי ההפלות", דוקא מיעטה לדבר על הנושא הנפיץ הזה בקמפיין שלה. מן הסתם, לדון בזה על רצפת הסנאט באוסטין זה דבר אחד, אבל כשמתמודדים על כס המושל של טקסס השמרנית זה כבר דבר אחר לגמרי. ולכן, ההחלטה להחזיר את נושא ההפלות לשיח של הקמפיין נתפסת כנועז ביותר, אפילו עבור מי שחרטה את המאבק על דגלה. בנוסף, מעטים זוכרים מועמד שחשף פרטים כה אישיים בשלב כה מאוחר במערכת בחירות בארה"ב.
החשיפה של דיוויס לא עושה חיים פשוטים לגרג אבוט. בדומה לכל מועמד רפוליקני שנלחם על קולות המרכז, הוא מנסה להתרחק מנושא ההפלות כמו מאש. ואכן, תגובתו לפרסום הספר הייתה זהירה: "הכאב העצום בעקבות מות ילד הוא מעבר לטראגי עבור כל הורה. כאבא, אני מתאבל עם משפחת דיוויס על איבוד החיים". אבוט אולי הביע את כאבו, אך לא היסס לדרוש בדיקה אם מסע קידום הספר של דיוויס נחשב כתרומה בלתי חוקית לקמפיין שלה.
האם החשיפה האישית של דיוויס תשפיע על דעת הקהל? מוקדם לומר. הדמוקרטים אומרים שהיא לא תזיק, הרפובליקנים אומרים שזה לא ישנה דבר. כנראה שנצטרך לחכות לסקר הקרוב. מבטיח לעדכן!
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
