newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם הברקסיט עלול לפגוע בהסכם השלום בצפון אירלנד?

האיחוד האירופי צפוי להפסיק לסבסד ולהשקיע במדינה שמחלימה מפצעי הסכסוך. הפרידה מהאיחוד עלולה להוביל לסגירת הגבול עם הרפובליקה האירית ולפגיעה בקשרים המשפחתיים, תרבותיים וכלכליים בין חלקי האי. בצפון אירלנד חוששים שהברקסיט יערער את השקט במדינה

מאת:

כותבת אורחת: עינת אדר

"מה המשמעות של 'סיוט הברקסיט' עבור אירלנד?", שאלה כותרת העיתון האירי אייריש טיימס כשהתבררו תוצאות משאל העם על עזיבת האיחוד האירופי. ואכן, המהלך מתברר כסוג של סיוט עבור תושבי האי כולו. במאמר דעה בגארדיאן  טען פינטן או'טול, סגן עורך באייריש טיימס, שהבריטים טמנו פצצה תחת תהליך השלום האירי תוך זלזול מופגן בהשלכות של החלטתם על צפון אירלנד למרות שהיא חלק מבריטניה.

לפני שאסקור את האתגרים שעומדים כרגע לפתחם של האירים, חשוב לציין שבעוד באי הבריטי ישנו רוב ליציאה מהאיחוד, הרי שבאי האירי אין רוב כזה כלל. רוב תושבי האי, אזרחי הרפובליקה האירית, לא השתתפו במשאל העם. בצפון אירלנד 56% מהמצביעים העדיפו להישאר באיחוד האירופי. הברקסיט נכפה על תושבי האי מכוח השלטון הבריטי בחלק הצפוני בו, בניגוד לרצון האוכלוסיה המקומית.

תהליך השלום בצפון אירלנד משמש פעמים רבות כדוגמא חיובית ליישוב סכסוכים אתניים, אבל מדובר בתהליך שעדיין לא הושלם ומתמודד עם מתחים קשים ועם פוטנציאל קבוע להתחדשות האלימות. משאל העם באנגליה מערער כעת באופן מהותי את היחסים בין אנגליה, צפון אירלנד והרפובליקה האירית, ועשוי לפתוח פצעים ישנים.

> רקע: המשאל ששבר את החלוקה המסורתית בין שמאל לימין

ראש הממשלה הבריטית המתפטר דיוויד קמרון בביקור בחווה בצפון אירלנד. קמרון ניסה לשכנע את החוואים להצביע בעד הישארות באיחוד האירופי. פברואר 2016. (צילום: Georgina Coupe, פליקר)

ראש הממשלה הבריטית המתפטר דיוויד קמרון בביקור בחווה בצפון אירלנד. קמרון ניסה לשכנע את החוואים להצביע בעד הישארות באיחוד האירופי. פברואר 2016. (צילום: Georgina Coupe, פליקר)

הבטחות באוויר

היציבות היחסית בצפון אירלנד הושגה בשיתוף פעולה מאומץ של ממשלת בריטניה, הרפובליקה האירית, וכמובן הקבוצות היריבות בצפון אירלנד – היוניוניסטים הפרוטסטנטים שתמכו באיחוד עם בריטניה מצד אחד, והלאומיים הקתולים שרצו להתאחד עם הרפובליקה האירית בדרום מצד שני. אחד הגורמים החשובים ביותר להשגת ההסכם היתה ההכרה בצד הקתולי שאיחוד עם הדרום הפך בלתי אפשרי. פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי מערערת את ההנחה הזו.

התגובה המידית של מפלגת שין פיין הלאומית לתוצאות המשאל היתה דרישה לקיים משאל עם בצפון אירלנד על ביטול חלוקת האי והצטרפות לרפובליקה האירית. במצב הפוליטי הנוכחי לא נראה שמשאל עם כזה יצא לפועל, אבל עצם הצגת הדרישה מעוררת את החששות של הפעילים הפרו-בריטים שכבר הפגינו בעבר את נכונותם לפעול באלימות כדי למנוע איחוד אירי. הגברת המוטיבציה לאיחוד כזה עשויה להקצין עמדות בשני הצדדים ולחדש את המתיחות גם אם לא יהיה שינוי במעמדה של המדינה.

בהקשר זה חשוב לציין שדפוס ההצבעה בצפון אירלנד מתפלג לפי שייכות דתית – רוב הפרוטסטנטים תמכו בברקסיט, בעוד שרוב הקתולים העדיפו להישאר באיחוד, כך שהיוניוניסטים שואפים ברובם להישאר חלק מבריטניה, אך לא חלק מהאיחוד האירופי – שאיפה העומדת בניגוד גמור לאיחוד עם עם השכנה מהדרום.

פגיעה נוספת בתהליך השלום תהיה אובדן ההשקעות הכספיות של האיחוד האירופי במיזמים ופעילויות שנועדו לקדם אותו. קמפיין הברקסיט הבטיח שהכספים שבריטניה תחסוך בזכות הפרישה מהאיחוד יופנה להשקעות ברפואה וחינוך, אך כבר עכשיו מתברר שאלו הבטחות בעלמא. ספק רב אם הממשלה הבריטית תפנה השקעות בהיקף דומה לצפון אירלנד אם לשפוט לפי חוסר העניין של תומכי הברקסיט במתרחש שם עד עתה.

> הסכם ישראל-תורכיה: הודאה שהמרמרה לא היה משט טרור

מרטין מקגינס, כיום השר הראשון של צ]ון אירלנד בפגישה עם מלכת אנגליה, יוני 2014. (Aaron McCracken/Harrisons)

מרטין מקגינס, כיום השר הראשון של צ]ון אירלנד בפגישה עם מלכת אנגליה, יוני 2014. (Aaron McCracken/Harrisons)

גדר ההפרדה

אך הסכנה הגדולה ביותר ליחסים בין הקבוצות השונות בצפון אירלנד וביניהן לבין הרפובליקה האירית טמונה בחוסר הוודאות השורר סביב הגבול בין שתי המדינות. הגבול הפתוח בין הרפובליקה האירית לבין צפון אירלנד מאפשר מעבר חופשי של אנשים וסחורות כמו גם קשרים משפחתיים, תרבותיים וכו' בין שני חלקי האי. השאלה היא מה יקרה אם תומכי הברקסיט יממשו מדיניות בדלנית כפי שהבטיחו?

אם בריטניה תתחיל להגביל את ההגירה של תושבי האיחוד לתחומה היא תיאלץ להקים נקודות ביקורת גם בגבול עם הרפובליקה, שיהפוך לגבול משמעותי עם האיחוד. הגבול עלול להפוך גם למוקד להברחות וסחר בלתי חוקי אם הבריטים יגבילו את כניסת הסחורות ויעלו מכס או יטילו מכסות על יבוא. לקשיים במעבר צפויים להתווסף גם אובדן זמן וביורוקרטיה בחציית הגבול ותחושה פסיכולוגית של בידול וניכור שאין לזלזל בהשפעתה על תושבי האי שעד היום נהנו מגבול פתוח. נושא הגבול מטריד מאוד את האירים משני עבריו ועשוי להפוך לשאלה מהותית ביחסים בין הרפובליקה האירית לבין הממשלה הבריטית.

סביר להניח שבעיות אלו יעלו על רקע של קשיים כלכליים בשני חלקי האי. הצפון יאבד את התמיכה הכספית והסובסידיות שהוא מקבל היום מהאיחוד, בעוד הדרום רגיש למצב הכלכלי בבריטניה – שותפת הסחר הגדולה ביותר שלהם.

מאז חתימת הסכם "יום שישי הטוב" ב-1998 התקדם תהליך השלום בצפון אירלנד בסביבה פוליטית יציבה יחסית שאפשרה לפלגים היריבים להתרכז ביישוב המחלוקות בינם לבין עצמם. פרישת בריטניה מהאיחוד יוצרת אי-וודאות באזור כולו ותכריח את את הנוגעים בדבר לשקול מחדש את התנהלותם. האם מחויבותם של תושבי צפון האי לפתור מחלוקות בדרך של דיון פרלמנטרי וללא אלימות תחזיק מעמד אל מול קשיים אלו? ימים יגידו.

עינת אדר היא דוקטורנטית במכון ללימודים איריים באוניברסיטת צ'ארלס בפראג. היא מתמחה בספרות ופילוסופיה אירית.

> לבקשת המדינה הוטל חיסיון על עתירה נגד יצוא ציוד מעקב לדרום סודן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf