כולנו משתתפים בכיבוש, וכולנו מרוויחים מהכיבוש
לפני שמתלוננים על החרם, צריך לתת דין וחשבון על האופן שבו כלל המשק הישראלי מנצל את השטחים ואת תושביהם
החרם הוא לא איום אמיתי על ישראל, בטח לא כרגע. החרם הוא הזדמנות לישראל לנהל שיחה כנה על הכיבוש. כי בניגוד למה שידיעות אחרונות אומרים, ברור שהתנופה של הבי.די.אס נובעת ברובה המכריע מהשליטה שלנו על מיליוני בני אדם חסרי זכויות בגדה ובעזה.
מערך השליטה הזה הוא אחד הפרויקטים הגדולים הלאומיים הגדולים שלנו, אם לא הגדול מכולם. כל חלקי האוכלוסיה והמשק משתתפים בו, מתעשיית ההייטק שמיצרת את מכשירי הפיקוח והלחימה המתקדמים שלנו, דרך החברות הגדולות במשק ועד למאות האלפים שאיישו לאורך השנים את המחסומים והסיורים. כל אחד והתפקיד שלו.
יש מי שטוענים שהכיבוש הוא נטל על מדינת ישראל. אולי. אבל אי אפשר להכחיש את העובדה שהכיבוש הוא גם מקור לרווחים, שאליהם שותפים גם מי שגרים בגוש דן ומשוכנעים ש"הימין הקיצוני" אשם בכל. בראש ובראשונה יש רווחים ישירים, כמו המחצבות שישראל מפעילה בגדה המערבית ומורידות את עליות הבנייה בכל רחבי הארץ, או אתרי התיירות והנופש בגדה, או התעשייה שנשענת על העבודה הזולה של פלסטינים.
גם הקרקע עצמה היא רווח ישיר שכזה. ישראל פתרה כידוע את מצוקת הדיור של הציבור החרדי מעבר לקו הירוק, בשתי ערים שבהן מתגוררים מעל מאה אלף איש. תארו לכם כמה היתה עולה האדמה הזו במקום אחר במרכז הארץ. ועל ירושלים, שכבר מזמן לא מתפשטת מערבה אלא רק מזרחה, לא צריך להרחיב את הדיבור.
במכולות ברמאללה ובחאן יונס יש מוצרים של שטראוס ואוסם. הגדה ועזה הן שוק שבוי לתוצרת ישראלית, בשווי מיליארדי שקלים בשנה. ייתכן שהפלסטינים היו מעדיפים לצרוך תוצרת זולה יותר מירדן וממצרים, אבל לך תפתח סחר חופשי תחת כיבוש.
ויש את כל אותם חשבונות שאיש אינו סופר או יודע לכמת. משאית שנוסעת מאילת לקריית שמונה – כמה היתה עולה הנסיעה אם היא היתה צריכה להקיף את הגדה? או לשלם אגרת נסיעה לרשות הפלסטינית? מה היה קורה אם היינו משלמים לפלסטינים על כביש 443, או חוכרים מהם את האדמה מעבר לקו הירוק שעליה עובר תוואי הרכבת המהירה לירושלים? ומה עם המרחב האווירי? ואקוויפר ההר? והתדרים האלקטרומגנטיים?
פעילים פלסטינים משמידים מוצרים של חברות ישראליות במהלך קמפיין חרם על חברות מזון ישראליות (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)
חברת פרטנר, שעלתה לכותרות השבוע, פורשת את האנטנות שלה ברחבי הגדה המערבית, בדיוק כמו סלקום ופלאפון. הבעיה אינה רק בגזל האדמה. רק לחברות ישראליות יש אישור להפעיל רשת G3 ברחבי הארץ. ברשת הפלסטינית אפשר לנהל שיחות קוליות או לסמס. כתוצאה מכך, אלפי פלסטינים שרוצים G3 משתמשים בשירותיהן של חברות ישראליות. זה רווח נקי לפרטנר, סלקום ופלאפון הנובע מהחוקים הגזלניים של הכובש. וזה בלי שנכנסנו לסיפורים משונים כמו האנטנה הסלולרית של אורנג' שהפכה למאחז לא חוקי.
השורה התחתונה היא פשוטה מאוד: ישראל – הכוונה לא רק לממשלה אלא גם למשק ולאזרחים – מנצלת באופן קבוע ושיטתי את כל מה שאפשר מהגדה המערבית, ומשאירה לפלסטינים את המינימום ההכרחי להישרדות, וגם זה רק אם הם יכולים להוכיח עליו בעלות בטאבו או בהסכמים בינלאומיים. אין כזה דבר "ישראל דמוקרטית" ממערב לקו הירוק ו"ישראל כובשת" ממזרח לו. ישראל הכובשת היא גם תל אביב.
במקום לגלגל עיניים מצטדקות לשמים ולצעוק "אנטישמים", כמו שהימין עושה, או להאשים את המתנחלים ואת ביבי (כמו שהשמאל עושה), הגיע הזמן להכיר בעובדה הזאת. רק ככה אפשר יהיה להתחיל בתיקון.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
