newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפגנה בכלא 400 לשחרור סרבנית מצפון וכל שאר האסירים הפוליטיים

סרבנית המצפון תאיר קמינר יושבת בכלא הנשים הצבאי לעשרים יום, בתקופה ראשונה מתוך כמה. המפגינים קראו גם בתמיכה בעצורי פרשת עזרא נאווי ובעצירים המנהליים

מאת:

כשמונים פעילי שמאל הגיעו בצהרי שבת לכלא 400 כדי להפגין בתמיכה בסרבנית המצפון הכלואה תאיר קמינר.

לפני כשבועיים סירבה קמינר להתגייס בגלל התמשכות הכיבוש בשטחים, ונשפטה לתקופה ראשונה של עשרים ימי מחבוש בכלא הנשים הצבאי. קמינר צפויה להשתחרר בסוף השבוע הבא ואז לסרב שוב, שוב להכלא וחוזר חלילה. בתקופה הקרובה צפויות להכלא לפחות עוד שתי סרבניות מצפון, הראשונה בהן ביום ראשון הבא (31.1).

המפגינים עמדו בשדה הפתוח שליד חומות כלא 400 וכלא 4 בצריפין, שרו שירים, תופפו בתופים והשתמשו במערכת הגברה כדי שאסירי שני בתי הכלא ישמעו אותם. הם קראו לשחרורה של קמינר ושל כל האסירים הפוליטיים, ובהם עזרא נאווי, גיא בוטביה ונאסר נוואג'עה – שנעצרו בעקבות תחקיר "עד כאן" ו"עובדה" – וכן כל העצירים המנהליים, בדגש על העיתונאי העצור מוחמד אלקיק, שנמצא ביום השישים לשביתת הרעב שלו.

עוד איחלו המפגינים לכל האסירים בכלא הצבאי שחרור מהיר וחזרה לבתיהם ומשפחותיהם. סוהרי הכלא השקיפו על ההפגנה מעל החומות.

בהפגנה השתתפו פעילי "יש גבול" והתנועה החדשה "מסרבות", קרובי משפחתה של הסרבנית (ובהם בן דודה מתן קמינר, שבעצמו ישב בכלא שנתיים על סירוב, יחד עם הח"מ) ואחרים.

> להיות סוהר דרוזי בכלא הדרים ולהבין שאתה פלסטיני

הפגנה לתמיכה בסרבנית הגיוס תאיר קמינר ליד כלא 400 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנה לתמיכה בסרבנית הגיוס תאיר קמינר ליד כלא 400 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מפגינות צועדות לאורך חומת כלא 4 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מפגינות צועדות לאורך חומת כלא 4 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

תאיר קמינר, בת 19, סיימה לאחרונה שנת שירות במסגרת תנועת הצופים בעיר שדרות, שם התנדבה עם ילדים שרבים מהם עברו טראומה מהמלחמות עם עזה ומירי הרקטות על העיר. "הילדים שעבדתי איתם גדלו בלב הסכסוך וחוו חוויות קשות מגיל צעיר, חוויות שעיצבו ברבים מהם שנאה גדולה, שאפשר להבין אותה, במיוחד כשהיא באה מילדים צעירים", כתבה קמינר בהצהרה לקראת כליאתה.

"כמותם, רבים מהילדים שגדלים בעזה או בשטחים, במציאות קשה אף יותר, לומדים לשנוא את הצד השני. גם אותם אי אפשר להאשים. כשאני מסתכלת על כל הילדים יחד, על הדורות הבאים של שני הצדדים ועל המציאות שבה הם גדלים, אני רואה המשכיות של טראומות וכאב. ואני אומרת: די! לכן אני מסרבת: כדי לא לקחת חלק פעיל במעשה הכיבוש השטחים הפלסטינים ובעוולות שנעשות לעם הפלסטיני תחת הכיבוש, כדי לא לקחת במעגל השנאה בעזה ובשדרות".

עוד כתבה קמינר כי היא פועלת מתוך שאיפה להבטיח שלום, שוויון, דמוקרטיה וביטחון לכל יושבי הארץ, והדגישה במיוחד את מי שביטחונם נשכח מהזיכרון לרוב – הפלסטינים, והישראלים תושבי הנגב המערבי. "משכנעים אותנו שלצבא אין קשר לפוליטיקה, אבל לשרת בצבא זו החלטה פוליטית בעלת משקל כבד, בדיוק כמו סירוב", סיכמה. "הכלא הצבאי מפחיד אותי פחות מאשר אובדן האנושיות של החברה שלנו.

> עונת הציד: למה ברור שמטרת המעצרים היא כלל מתנגדי הכיבוש

תאיר קמינר ומשפחתה בכניסה ללשכת הגיוס תל השומר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

תאיר קמינר ומשפחתה בכניסה ללשכת הגיוס תל השומר, לפני כשבועיים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

סוהרים משקיפים על ההפגנה ליד בתי הכלא הצבאיים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

סוהרים משקיפים על ההפגנה ליד בתי הכלא הצבאיים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf