newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה מעורר מחדש את הפגנות החרדים נגד הגיוס?

סוף מבצע צוק איתן, הקמת גדוד חרדי חדש בגבעתי, ושובה של "שאלת ההתייצבות" לסדר היום של המנהיגים. הסיבות שמוציאות את החרדים לרחובות מעבר למעצר בני הישיבות

מאת:

היום (ראשון) צפויה להיערך הפגנה ("הפגנת ענק") בירושלים נגד מעצר סרבני ההתייצבות החרדים. כזכור, "סרבן התייצבות" הוא מי שמסרב אפילו להתייצב בלשכת הגיוס כדי להסדיר את דחיית/ביטול גיוסו. כפי שחגי כתב, העילה המיידית להפגנות היא מעצרם של עוד שני בחורי ישיבות בירושלים שבוע שעבר.

אבל במובן עמוק יותר ההפגנות, שבתקופה שטרם אישור חוק הגיוס התקיימו שוב ושוב, שבות לרחובות בשבועיים האחרונים לאחר שנעלמו. מכמה סיבות:

שקט, יורים

הסיבה הראשונה היא מבצע צוק איתן וההזדהות של הרחוב החרדי עם צה"ל והמלחמה – הזדהות יוצאת מגדר הרגיל אפילו ביחס לתקופות מלחמה אחרות, שעוד רבות ידובר בה – הביאה את מנהיגי הזרם השמרני לעצור את ההפגנות כליל. כך, מעצרו של אליהו כהן, שקרה בעיצומם של ימי המלחמה, עבר בשקט יחסי, ורק הפסקת האש הראשונה הביאה להפגנות לשחרורו (בצירוף שביתת רעב שלו). מיד עם שבירת הפסקת האש ושובם של הקרבות – הורה הרב אוירבך, מנהיג הזרם השמרני, לעצור שוב את ההפגנות.

כאמור, למרות שהמפגינים החרדים העניקו לצה"ל את "השקט לירות", וחדלו מלהפגין בתקופת הלחימה – צה"ל המשיך ועצר צעירים חרדים גם בימי הלחימה עצמה.

> שני סרבנים בני ישיבות נכלאו, בעדה החרדית נערכים למחאה

הפגנת חרדים נגד הגיוס, ירושלים, מרץ 2014 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנת חרדים נגד הגיוס, ירושלים, מרץ 2014 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הסיבה השנייה היא הגדוד החרדי החדש. ביום רביעי האחרון הוקם גדוד חרדי קרבי בחטיבת גבעתי לצד הגדוד הוותיק "נצח יהודה" בחטיבת כפיר. הפרסומים אודות הקמת הגדוד החלו תוך כדי צוק איתן, כדי לנצל את האהדה הציבורית ולתת לה להתבטא במחזורי הגיוס. הקמת הגדוד בגבעתי נועדה להעניק יוקרה קרבית למתגייס החרדי, מה שכנראה לא הצליח בגדוד בחטיבת כפיר, ולנצל את דתיותו וארחותיו של מחט גבעתי הנוכחי, אל"מ עופר וינטר, כדי למשוך צעירים חרדים להתגייס ולשרת תחת פיקודו.

יש לציין שהעיתונות החרדית הממסדית, ביטאון "הפלס" של הזרם השמרני ואחריו "יתד נאמן", ביטאון דגל התורה, תקפו את הקמת הגדוד ואת וינטר באופן אישי, ודימו אותו לחזיר הפושט טלפיו ואומר טהור אני, בכדי לפתות את הצעיר החרדי.

הגדיל להתבטא האדמור מהר״א מסאטמר, שהתנגד למבצע מיומו הראשון ואף האשים את הורי הנערים החטופים בגורל בניהם בכך שהלכו להתגורר בהתנחלות, שטען כי המבצע כולו לא נועד אלא לזרוע מורך בליבם של בחורי הישיבה, ולשכנעם להתגייס.

הקמת הגדוד החרדי בגבעתי מסמנת את השלב הבא בגיוס חרדים – מעבר מגיוס של נוער השוליים החרדי, לגיוס רחב היקף שמכוון פנימה, אף לשכבות האליטה החרדיות, מה שהעיר שוב את התנגדות הרחוב החרדי, ואת ההפגנות.

> האופוזיציה החרדית הבעירה את הרחוב, אבל לא נגד הצבא

הפגנת חרדים נגד הגיוס, ירושלים, מרץ 2014 (טלי מאייר / אקטיבסטילס)

הפגנת חרדים נגד הגיוס, ירושלים, מרץ 2014 (טלי מאייר / אקטיבסטילס)

להתייצב או לא להתייצב

הסיבה השלישית להתעוררות קשורה בשאלת ההתייצבות בלשכות הגיוס, אחת הסוגיות שעומדות על סדר היום בציבור החרדי מאז ביטול חוק טל ב-21 בפברואר 2012.

בקצרה: עד ביטול חוק טל התייצב כל בן ישיבה פעמיים בשנה בלשכת גיוס בכדי להסדיר את דחיית שירותו כמי שתורתו אומנותו. מאז ביטול החוק על ידי בג"צ אין למעשה אישור דחייה, ובני הישיבות מוזמנים לצו ראשון כמו כל מלש״ב (מועמד לשירות ביטחון) אחר, עוברים בדיקות גופניות, ושירותם נדחה עד אשר יושלם הסדר וחוק אחר בעניינם.

מאז הרכבת הממשלה וגיבושו של חוק הגיוס החדש על ידי השר יעקב פרי, ובהמשך בוועדה בראשות חה״כ שקד, החלו בצה״ל הליכים שנועדו ״לרכך״ בפני הצעיר החרדי את ההחלטה להצטרף לצה״ל. בין השאר הוקם הממ״ח – מרכז מיון חרדי, ובו סרטונים וצוות מסבירנים מטעם צה״ל, שנועד לשכנע חרדים המגיעים להסדיר את מעמדם מול הצבא – להתגייס.

בעקבות הצעדים הללו מצד צה״ל, החליט מנהיג הפלג החרדי-ליטאי השמרני, הרב שמואל אוירבך, לאסור את ההתייצבות בלשכת הגיוס מכל וכל, אפילו לשם הסדרת פטור.

ההחלטה מתבססת על התפיסה שבצה״ל גמרו אומר לנסות ולגייס את כל החרדים, כולל תלמידי הישיבות, ושרק עמידה איתנה ולא מתפשרת מול הצבא תשיג לחרדים אוטונומיה, בדומה לתוצאות שהשיגה ההתנגדות החרדית העיקשת לכל התייצבות שהיא לבנות החרדיות.

יש לציין שאנשי העדה החרדית בירושלים, קהילות המונות כמה עשרות אלפי חרדים, פועלים כך במשך עשרות שנים, וצה״ל בדיעבד מסדיר את הפטור שלהם מהצבא. לתפיסת מנהיגי הזרם השמרני, רוב בני הישיבות התייצבו במשך השנים בגלל ההסדר מול צה"ל, אך כשההסדר בוטל – התייצבות משמעותה כניעה.

להחלטה הצטרפו חסידי מהר״י מויז׳ניץ בראשות רבם, אך הזרם המרכזי הליטאי, ועמו רוב החסידויות הגדולות, המשיכו להתייצב בלשכת הגיוס.

במשך החודשים האחרונים מתנהל מאבק על לבן של החסידויות הגדולות, מתוך הבנה שהחלטה של חסידויות נוספות שלא להתייצב תגרום לשינוי התפיסה של הישיבות הליטאיות, שהן הבון טון החרדי, ותוביל לניצחון הזרם השמרני, ולהחלטה כוללת שלא להתייצב.

בשבוע האחרון רשמו בזרם השמרני ניצחון, כאשר הרב שמואל ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים, התיישר עם תפיסת הזרם השמרני והורה לחסידיו שלא להתייצב בלשכת הגיוס כלל גם במחיר של מעצר וישיבה בכלא. הרב ברזובסקי כונה לפני כשנה על ידי "משפחה", המגזין הנפוץ ביותר בציבור החרדי, "גנרל מלחמת הקיום של עולם התורה מול השלטון בישראל". הוא מזוהה עם הזרם המרכזי, ונחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר במפלגת אגודת ישראל.

ההחלטה של האדמו"ר מסלונים פותחת דיון חוזר בשאלת ההתייצבות, ועם חידוש ההפגנות בעקבות כל המעצרים, התקווה בזרם השמרני היא כי החלטת הזרם המרכזי (״הפשרני״) בהנהגתו של הרב אהרן שטיינמן תשתנה – והוא יאלץ ליישר קו נגד ההתייצבות. בעיני רבים בציבור החרדי, ההפגנות כעת נועדו בעיקר למטרה זו.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf