התקשורת הישראלית שותפה להסתה לרצח פלסטינים

"המשטרה הודיעה כי תחקור את מבצעי הלינצ׳ בשוגג באזרח האריתראי". כך נפתחה אחת ממהדורות החדשות הגנריות ברדיו אמש, באחת מאותן תחנות גנריות ובנאליות, המביאות את החדשות מדוברי הצבא והמשטרה הבנאליים. ולמרות זאת, כך מנסחים משפט לא בנאלי בחדשות בישראל, בעל סאבטקסט עמוק המגלם בתוכו כל כך הרבה.

להדיוטות הפוליטיות שבינינו, הבה נבאר את משמעות המילה "בשוגג", ואיך ייתכן שאנשים מוסריים והומנים מטבעם מסוגלים לדפוק מכות רצח לאדם אחר, בשוגג.

כל בר דעת יודע שהשימוש במילה זו נועד להצביע על אנומליה, חריגה מהכוונות המקוריות של המבצע, בשל אי אלו סיבות, לכדי ביצוע שלא עולה בקנה אחד עם התכנון המקורי. תכננת לרצוח ערבי ויצא לך אריתראי? טעות בזיהוי. בנוסף, השימוש במילה זו נועד לרמוז על סלחנות מסוימת, בין אם נאמרה על ידי מבצע האקט הלא מכוון, ובין אם נאמרה על ידי צד שלישי המתאר את שאירע. מאחר ואין על עם ישראל וכוונותיו הטהורות, מותר לו לטעות לפעמים. תכננת לרצוח ערבי ויצא לך אריתראי? לא נורא, טעות בזיהוי.

> ערוץ 2: לא קרה היום כלום לערבים

בפעם הבאה תוודאו שהוא ערבי

אך מה שבאמת חמור בבחירת מילים אומללה זו, המתווספת לשאר אמירות מזעזעות של התקשורת הישראלית, הוא הסאבטקסט והקונטקסט.

לתקשורת הישראלית לא אכפת מערבים. משפט זה לא אמור להרעיד עולמות, הוא אקסיומה ידועה אך מוכחשת ע״י חלקים נכבדים, ומאוד צבועים, בתעשיית ההסברה הישראלית. לתקשורת הישראלית לא אכפת גם מאריתראים, סודנים, ואפילו אתיופים יהודים. שוב, משפטים שלא אמורים לזעזע אף אחד. אלא שהמשפט הבא אמור לזעזע גם את אחרון הציניקנים שבנו: רוב רובה של התקשורת הישראלית תומך בלינץ׳ בערבים.

וזהו הסאבטקסט האמיתי של המילה ״בשוגג״, שנאמרה בקונטקסט ואקלים בו בכירי משטרה וממשלה קוראים להוציא להורג פלסטינים בלא משפט בשם "הביטחון". רוצה לומר, יש לינצ׳ים שמתקבלים בהבנה, שלא מתבצעים בשוגג, וש״קורבנותיו״ הם כנראה כל מיני ערבושים שמגיע להם כי הם "מחבלים", כי ככה מישהו שעמד לידם החליט, והתקשורת בתורה לא תשאל שום שאלות. הפעם, ה"קורבן" (הגרשיים הינם כלי עזר הנועד לקורא הפאשיסט ולסייע לו בהבנת הטקסט) הוא "סתם כושי". בדיווח על הלינץ׳ הבא הכתבים מקווים שלא להשתמש במילה "בשוגג". בשם הפוליטיקלי קורקטיות, הם גם לא יגידו ״בכוונה״.

וזו, גבירותיי ורבותיי, ממש לא אנומליה וממש לא שגיאה – במדינה בה התקשורת המיינסטרימית קוראת לילדים בני 13 "מחבלים"; הממהרת לקטלג כל אירוע בו מעורב ערבי כ"בטחוני"; הקוראת מדף המסרים של דוברות הצבא השקרנית ו/או דוברות המשטרה העוד יותר שקרנית; המפארת את השימוש במילים כמו "נטרול", כלומר רצח והוצאה להורג בשפה פחות צבועה, לא מכובסת ופחות ישראלית; המתעלמת לחלוטין מפגיעה בערבים; המקפידה לנתק את תחילת האינתיפאדה הנוכחית מהקונטקסט הרחב וההיסטורי שלה; ובאופן כללי לתאר את הצעירים הפלסטינים כחיות אדם ללא שום מילה על כך שישראל היא שעשתה אותם מיואשים ואובדניים – כל אלה יכולים להעיד על דבר אחד בלבד: התקשורת היא בין המסיתים הראשיים האחראים לגל הטרור הנוכחי נגד אזרחי המדינה הערבים, כאשר היא שותלת בתודעת ההמונים מסרים שכל תכליתם היא דה הומניזציה לפלסטינים. והיא כמובן נושאת גם בחלקה באחריות לרציחתו של הבטום זרהום.

החלילן מרחביה, ושאר החברים בלהקתו היושבים בגבעת רם המקפידים לנגן את מוזיקת ההסתה הפרועה עוד מימי רצח רבין, ממשיכים לנגן והתקשורת מתפקדת על תקן המגבר. ללא שום דיסטורשן, בצורה ברורה וחדה.

הפלסטינים בישראל כבר הפנימו מזמן כי המשטרה היא ארגון הפועל נגדם, ולא למענם. מוטב לו יבינו כבר כי גם התקשורת הישראלית, על שלל הקושמריזם שבה, לצערנו הרב ולשמחתם של אי אלו אופורטוניסטים מקרבנו כלוסי אהריש, עושה את אותו דבר. ממש כפי שהיס״מ דופק לנו מכות בהפגנות תוך צעקות "אני אזיין אותך יא מחבל" כשברקע מפגיני ימין תומכים בו וקוראים "מוות לערבים", כך בדיוק קורה עם התקשורת, כאשר ההנהגה הישראלית (והאופוזיציה המגוחכת) היא הקהל הפאשיסטי המשולהב באנלוגיה הראשונה.

"רצח ערבים זה לגיטימי" הם ימשיכו לטפטף להמונים המוסתים בין השורות הנועדות לבצע דה הומניזציה לפלסטינים, "רק בפעם הבאה תדאגו לוודא שהוא באמת ערבי".

> למה סירבתי לייצג בתוכנית טלוויזיה את "הצעירים הפלסטינים"