ה-4 בנובמבר: היום שבו העציר המנהלי עלאן יהפוך ללא מסוכן

פתאום קם אדם ומגלה שהוא כבר לא מהווה איום על מדינת ישראל. אחרי שנכלא במשך שנה שלמה ללא משפט, שבת רעב במשך יותר מחודשיים עד שנגרם לו נזק מוחי, הוחזר למעצר מנהלי כשהחל להתאושש רפואית ופתח שוב בשביתת רעב, החליט הצבא לשחרר את מוחמד עלאן ממעצרו.

אתמול (שלישי) הודיע מועדון האסיר הפלסטיני כי מעצרו המנהלי של עלאן, ששבת רעב במשך 65 ימים, לא יוארך, וכי הצבא הסכים לשחררו ב-4 בנובמבר הקרוב. על פי הדיווח בעיתון "הארץ", במערכת הבטחון אשרו כי התביעה הצבאית התחייבה שלא להאריך את צו המעצר המינהלי של עלאן, ואמרו כי "השחרור תלוי בכך שלא ישבות רעב".

מאבקו של מוחמד עלאן, על כל גלגוליו, חושף את מנגנוני קבלת ההחלטות השרירותיים והנקמנים של מערכת הבטחון, ואת ההיעדרות המוחלטת של פיקוח, ביקורת ובקרה על השימוש שעושה המדינה בכלי המעצר המנהלי, שאמור לשמש במקרים חריגים במיוחד. מנגנונים שמאפשרים להגדיר יום אחד אדם כמסוכן כל כך עד שצריך לאסרו מייד ללא הצגת ראיות, ויום אחר כך לשחררו לאחר שמסוכנותו נעלמת באחת.

אז כיצד הפך ה-4 בנובמבר לתאריך היעד שבו יהפוך העציר המנהלי מוחמד עלאן ללא מסוכן? לאן נעלם המידע המודיעיני הסודי שקבע לפני כשבועיים כי גם לאחר שנגרם לו נזק מוחי בעקבות שביתת הרעב הוא מהווה סכנה?

> הדרך היחידה להתמודד עם שביתות הרעב היא להפסיק עם המעצרים המנהליים

שביתת הרעב של עלאן הגיעה לסיומה לאחר 65 ימים, שהובילו את שובת הרעב לכדי סכנת חיים, לאחר שבפני בג"צ הוגשה חוות דעת רפואית הגורסת כי נגרם לו נזק מוחי שלא ניתן לדעת האם הוא בלתי הפיך. בית המשפט הקפיא את צו המעצר המנהלי נגדו אך לא התייחס לעצם כליאתו של עלאן בצו מנהלי, אלא טען כי בשל הנזק המוחי שמידת מסוכנותו של העציר ירדה, ולכן אין טעם להחזיקו כלוא. וכך, כמעט ארבעה שבועות לאחר שהפסיק את שביתת הרעב, ממש כשהיה אמור להשתחרר מאשפוזו בבית החולים ברזילי, הגיעו למיטתו של עלאן שוטרים ולקחו אותו בחזרה למרפאת כלא רמלה, שם הכריז על חידוש שביתת הרעב שלו (אותה הפסיק לפני כעשרה ימים בעקבות המגעים לשחרורו). הצבא טען אז כי מידע מודיעיני חדש מצביע על מסוכנותו של עלאן.

מוחמד עלאן, עורך דין בן 33 מהכפר ענאבוס הסמוך לשכם, נעצר לפני שנה ב-6 לנובמבר 2014, ומאז הוא מוחזק במעצר מנהלי בלא שהואשם בדבר. לאחר שמעצרו המנהלי חודש בפעם השנייה, מבלי שניתנה לו ההזדמנות להגן על עצמו, החליט עלאן לפתוח בשביתת רעב.

במהלך שביתת הרעב הסבירה מערכת הביטחון כי עלאן הוא פעיל הג'יהאד האיסלאמי המעורב בפעילות אלימה, שנכלא בעבר למשך שלוש שנים לאחר שנשפט על רקע פעילותו בארגון ומעורבותו בגיוס מתאבדים וסיוע למבוקשים. גם לאחר שנעצר שוב בבית החולים ברזילי, טענה מערכת הביטחון כי עלאן מקדם פיגועים וכי המידע בעניינו הוא "רב וחמור". עד כה לא הוצגו שום ראיות לטענות אלו של מערכת הביטחון ועלאן נכלא על פי ראיות עלומות שלא הוצג בפניו מעולם.

אולם מאז פתח מוחמד עלאן בשביתת רעב נראה כי החטא החמור ביותר שלו הוא עצם הפתיחה במחאה שהצליחה ליצור לחץ ותשומת לב ציבורית גדולה. תגובת מערכת הביטחון כפי שהובאה ב"הארץ" לפיה עלאן לא ישוחרר בנובמבר אם יחזור לשבות רעב, מעלה שאלות רבות לגבי המניעים והאופן בו נקבעת מסוכנותו של אדם. האם מערכת הבטחון טוענת שאם עלאן יחזור לשבות רעב זו תהיה הוכחה שהוא מסוכן לבטחון האיזור?

המקרה של עלאן ממחיש כיצד ניתן לכלוא בקלות רבה ולמשך זמן לא מוגבל אנשים, בלי להציג ראיות, בלי לתת דין וחשבון, ובלי שמישהו בכלל יעלה בדעתו לשאול שאלות. גם לא בתי המשפט, שבמדינה דמוקרטית היו מסרבים לשלוח לכלא אנשים בצורה שרירותית ובהליכים שברור שאינם עומדים בשום סטנדרט של חוק וצדק.

אם מוחמד עלאן לא יהיה מסוכן ב-4 בנובמבר, הוא גם לא מסוכן עכשיו, ולכן יש לשחררו באופן מיידי ולאפשר לו לעבור להמשך טיפול רפואי בבתי החולים בגדה המערבית. המשך החזקתו במעצר, בתנאים הבסיסיים של המרכז הרפואי של שב"ס, היא התעללות נקמנית שממשיכה לפגוע בבריאותו. 

> מול סימני השאלה, הצבא חייב לפרסם את תיעוד הירי בצעירה בחברון