מה תעשה הווילה בג'ונגל עם חיות הטרף בעלות האזרחות?

לאחר ששמעתי את דבריו של בנימין נתניהו השבוע, ולמרות שניסיתי, לא עמדתי בפני המחשבה הבלתי נשלטת הזו. אני חייבת לשאול את ראש הממשלה: מה איתי? אם ישראל היא וילה בג'ונגל, ובונים סביבה גדרות וחומות שמא חס וחלילה חיות הטרף – כלומר הפלסטינים והאויבים ממדינות ערב ואיראן – יתקפו אותה, אז מה איתי? מה תפקידי אני, הערבייה הפלסטינית שנולדתי כאן, בצריף האחורי באחוזת הווילה המפוארת, ומחזיקה את אזרחותי בתוכה?

לפי האנלוגיה של ראש הממשלה אין מנוס מלסווג אותי כ"חיית טרף פוטנציאלית". אני נושכת, נוגסת, לועסת ומקיאה את שאריות מדינת ישראל כאן בתוך החומות. כל אלו שגורשו מבני עמי נמצאים בחוץ, ברחבי תבל ובמחנות הפליטים, ואני חיה בתוך הווילה כ"תקלה מבצעית" של המפעל הציוני והיהודי, אה – והדמוקרטי, כמובן, כמעט שכחתי לציין שהכל פה יהודי ודמוקרטי.

אני לוקחת את הכדור הזה שלוש פעמים ביום כחלק מתכנית הגמילה שלי ממחלת "אזרחית, פלסטינית ושווה", וזה לא ממש עובר לי. כנראה שהתוכנית היחידה שיש בשבילי היא לסרס ולאלף אותי ולהפוך אותי לחיית מחמד, או לכלוא אותי סמוך למתקן חולות ולזרוק לעברי שאריות מסעודת האדונים הכשרה למהדרין.

אחרי שבעים שנה של אילוף אינטנסיבי אולי אוכל לטאטא את החצר של מעונו של ראש הממשלה, ואקבל קידום תעסוקתי מעמדת חיית טרף לעמדת כלב שמירה מסור ונאמן של הדמוקרטיה הנפלאה במזרח התיכון.

> ראית יו-טיוב של דאע"ש ויצאת לרוץ? צפה לכתב אישום

אין זה סוד שממשלת הימין הזאת מצטיינת בהפצת שנאה, עוינות וסתם הסתה נגד האזרחים הערבים השכם וערב כחלק מתכנית ההישרדות שלה וכהסחת דעת מהכישלון המתמשך לטפל בכל הדברים האחרים שסתם היו משפרים את חיי של האזרחים, כמו רווחה חינוך, דיור ובריאות. מי חושב על הדברים האלה בכלל? העיקר שהיהודים בחיים, תודה לאל.

לשם כך חייבים לשמור מישהו בעמדת האיום הלאומי, אחרי שהאיום האיראני התאדה באוויר החם של המזרח התיכון, דאע״ש בנסיגה ולא ממש צפויים לנחות מערבית לירדן בקרוב, שלא לדבר על תימן, שראש הממשלה סימן אותה כקודקוד במשולש הרשע ״לוזאן-איראן-ותימן״, משולש שפג תוקפו מיד אחרי הבחירות.

לסתום את הפה ולהתפרנס

האזרחים הערבים לא ממש מופתעים כל פעם שראש הממשלה קופץ על ההזדמנות לחבוט בנו עם אמירה גזענית כלשהי. ועדיין, אני לא יכולה להעמיד פנים שזה לא כואב כל פעם מחדש. שזה לא מקומם ומעליב, ולא ממש משפר את רמת האמון במדינה ובמוסדותיה.

למען האמת אני מודה לראש הממשלה על הכנות והעקביות בהתנהגותו. זה עדיף על הזיגזג האידיאולוגי המבחיל נוסח המחנה הציוני. אצל נתניהו יש הלימה בין מה הוא אומר לבין מה שהוא מאמין ומה שהוא, עושה על אפם וחמתם של יהודים מהשמאל וכל הערבים כמעט, שלא מפסיקים לדבר על הדמוקרטיה והשותפות והשלום וסיום הכיבוש.

אז לא. הוא מתעקש להעמיד אותנו מול הבחירה בין להיות אויבי המדינה לבין לאנוס את הנאמנות שלנו כל יום מחדש. חיות טרף או חיות מחמד – אין באמצע. אין בני אדם אפילו, או שותפים לחיים לשם שינוי, אזרחים שווים חלילה. אנחנו נדרשים לסתום את הפה לטובת הטבות כלכליות, מתוכננות ועתידיות כמובן, ולהשלים עם פגיעה קשה בזכויות המיעוט והזכויות התודעתיות שלנו כלאום, כעם, כקבוצה שיש לה סיפור אחר, שמבקשת מקום והכרה במרחב הציבורי.

מי אנחנו, הפלסטינים בישראל? נכון לעכשיו שפת האם שלנו היא ערבית, ומצד שני אנחנו מבינים טוב עברית. ההיסטוריה שלנו לא משתלבת טוב עם הנרטיב הציוני ואף מחבלת בו, ולכן היא סומנה כמטרה לחיסול. אנחנו לא יהודים, כמובן, שמתפללים לאותו אלוהים כמו הנוצרים, המוסלמים והדרוזים, אבל זה לא מספיק טוב ליהודים. רובנו בעלי "חזות מזרחית", ורובנו מנהלים אורח חיים מסורתי, כך לפחות החוקרים הישראלים מקטלגים אותנו. אנחנו כן לומדים, משכילים, עובדים, משלמים מסים, מתרבים בצורה טבעית, וחיים במובלעות כפריות וערים כפריות, שמתפוצצות מצפיפות, לפי הסטטיסטיקה הישראלית. לא אנחנו האחראים להתבוללות העם יהודי, ולמרות השמועות הגסות לא היינו מעורבים בשואה כלל.

פעם המדיניות של ישראל כלפינו התאפיינה ב"כבדהו וחשדהו": כל עוד יש שקט, הכל בסדר. היום, ולמרות ש"גורמי הביטחון" מסכימים שהאזרחים הערבים לא מעורבים במתקפות "טריפה" של יהודים כלשהם, כל זה לא מנע את מדיניות הממשלה לשנות כיוון ל"חשדהו, השחירהו, ותן לעם לשנואיהו". זה אומר לדחוק אותנו לפינה מכל זווית אפשרית ולתת לפשוטי העם לטפל בנו.

נתניהו יודע שהדיון שהוא מנסה לעורר בחברה הערבית לעולם לא יגיע לפתרון: האם להקריב את הזהות הפלסטינית על מזבח ההשתלבות? האם לסתום את הפה ולהתפרנס בלי כבוד? האם להתנהג כמיעוט לאומי גאה ולוחמני ולאתגר את הדמוקרטיה ללא הפסקה, או להרים ידיים ולהישאר כמיעוט מתקרבן ומדוכא ובוכה בחדרי חדרים?

> גל הריסות בתים בבקעת הירדן: עשרות ללא קורת גג, מאות בלי מים

מחול התרנגולות

בכל מקרה, עד שנחליט מה אנחנו רוצים, ההמון יהיה עסוק בלשנוא אותנו ולפחד מהנוכחות שלנו, וכך הימין מרוויח זמן שקט ושלטון בלתי מעורער. המתקפה החלה ביום הבחירות, על ארגוני השמאל והאזרחים הערבים הנוהרים, והמשיכה עם מבצע חיסול התנועה האסלאמית, ואז נאום ה"מדינה בתוך מדינה" אחרי שמסטול אחד שיכור ומסומם ירה למוות באנשים בתל אביב.

עכשיו בל"ד על הכוונת, וברקע חברי הכנסת מהקואליציה משתלחים ללא רסן בחברי הכנסת הערבים, כל אחד בתורו ובברכתו של ראש הממשלה. כל לול התרנגולות הזה מתעורר לחיים עם כניסתו של התרנגול המלך למליאה: חברי כנסת זוטרים וחסרי קול הופכים לתרנגולות צעקניות ולאומניות ופטריוטיות על חשבון הח"כים הערבים והחברה שהם מייצגים בבית הנבחרים המהולל.

וכמובן שבזמן אמת התרנגולות בלול מתייצבות ומטילות ביצי הצבעה כנועות ומסריחות, ומנקרים בשקט על כל מה שמובא לתעלת הגרגרים מולן. הן מצביעות כמו שצריך בכל נושא – מתווה הגז, מינויים, תקציבים, הצעות חוק זריזות וגזעניות – ובסוף היום נותנות עוד מופע שנאה נגד הערבים.

ואני פה שואלת, מתי יימאס לישראלים לשמוע את המקהלה הזו? מתי תצאו משבי ההפחדה והעבדות התודעתית שהימין כלא אתכם בה, במרתף הרקוב והחשוך של איזה וילה בג'ונגל, בזמן שאדוניכם יושבים להם בסלון המפואר והמשוריין למעלה? מתי תבינו שהווילה הזו היא מלכודת שרק אתם יכולים להשתחרר ממנה? הבחירה בין שחור ללבן, בין מלחמה והתחבאות מאחורי גדרות בטון – זו בחירה שאתם לא חייבים לעשות.

המדינות שישראל רוצה להידמות להן, המדינות הנאורות, שרדו בגלל הכבוד שהן נותנות לאדם באשר הוא אדם, מדינות שיש בהן חוק אחד לכולם, ושהצדק בהן לא נמדד לפי המוצא. תסתכלו מסביב. יש פה אזרחים פלסטינים בכל מקום. הם בני אדם כמוכם, שרוצים לחיות כמוכם ואין להם שום עניין בשפיכות דמים. הם כן דואגים לפלסטינים תחת הכיבוש, והם בני ברית לשלום ולתקווה, עם מטען תרבותי, היסטוריה ושפה עשירה במיוחד, שכל מדינה נורמאלית הייתה רואה בהם אוצר ונכס רב עוצמה.

מגיעה לכם מנהיגות שרואה אתכם כבעלי ערך קצת יותר, ולא רומסת אתכם ואת זכויותיכם בשם ההישרדות. אין כמו העם היהודי, שלמד על בשרו איך נראה הסוף של אומה שניזונה רק משנאת האחר ושבנתה אימפריה על בסיס תיאוריית הגזע. אתם יודעים ששום בית מקדש יהודי לא נהרס בידי פלסטינים ושום בית מקדש לא יציל אתכם משנאה ורוע, ואם ייבנה הדבר הזה אי פעם, יהיו אלו הרי פועלי בניין ערבים שיבנו אותו, וגם זה יהיה רק בהסכמה הדדית.

> התרומה הגדולה של שרה נתניהו למאבק בהתעללות בעובדים