newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חוזה ה'לעולם לא עוד' שמציעה ישראל לעולם, בערבון מוגבל

מדינת ישראל, שהוקמה לאחר שואת יהודי אירופה, מתחייבת לעשות כל שביכולתה כדי למנוע ולגנות רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם. לפני החתימה על החוזה, אזרחי העולם מתבקשים לקרוא גם את האותיות הקטנות

מאת:

כותב אורח: איתי מק

חוזה "לעולם לא עוד"

הצדדים:

צד א': מדינת ישראל

צד ב': אזרחי/ות העולם

תנאי החוזה:

  • מדינת ישראל, שהוקמה לאחר שואת יהודי אירופה, מתחייבת לעשות כל שביכולתה כדי למנוע ולגנות רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, הצהיר שלנוכח פשעי המלחמה הנעשים בסוריה "מדינת ישראל אמרה 'לעולם לא עוד'. ברמה המוסרית אי אפשר לקבל את העובדה שכזה טבח מתרחש מול עיניו של כל העולם".
  • האמור בסעיף א' אינו חל על מבחר קבוצות שונות – כגון פעילי אופוזיציה, פעילי זכויות אדם, עיתונאים, פעילים לזכויות עובדים, קבוצות ילידיות, נשים, בני מיעוטים ואנשי אקדמיה – אשר חיות בתוך דיקטטורות שתומכות בישראל או מצביעות לטובתה בפורומים הבין-לאומיים (כגון הונדורס ומצרים).
  • האמור בסעיף א' אינו חל על דיקטטורים עשירים כקורח שבזזו את מדינותיהם כדי לקנות ציוד צבאי מתוחכם ויקר מישראל בעוד שמרבית האוכלוסייה חיה בעוני מוחלט (כגון גיניאה המשוונית).
  • למרות האמור בסעיף א', אין כל מניעה ממדינת ישראל להעביר ציוד צבאי למדינות שמתקיימות בהן מלחמות אזרחים על בסיס קווים אתניים-שבטיים, אפילו אם יש בכך משום סיוע ליצירת התנאים לרצח העם הבא (כפי שקורה בשנים האחרונות בדרום סודן).
  • למרות האמור בסעיף א', בנסיבות מסוימות אין מניעה ממדינת ישראל לתת סיוע ביטחוני בזמן רצח עם (כפי שקרה ברואנדה, בוסניה וגואטמלה).
  • אף על פי שמדינת ישראל מתמידה במאבקה להטלת סנקציות על איראן, האמור בסעיף א' אינו חל על מדינות שהוטל עליהן אמברגו נשק של האיחוד האירופאי וארה"ב, מאחר שזו הזדמנות נפלאה להקדים את החברות הביטחוניות האמריקאיות והאירופאיות שכבולות במשטר הסנקציות (כפי שקורה בימים אלה בבורמה: ראש אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון ביקר בה בקיץ האחרון ונמכרו לה ספינות קרב, נשק ואימונים, למרות אזהרות האו"ם שייתכן כי מתרחשים שם פשעים נגד האנושות כלפי המיעוט המוסלמי).

> מה הקשר בין עמנואל רוזן, האלוף במיל' ישראל זיו והמשטר בדרום סודאן?

'לעולם לא עוד', אבל כדאי לקרוא גם את האותיות הקטנות. פליט סוריה על גבול מקדוניה (Freedom House)

'לעולם לא עוד', אבל כדאי לקרוא גם את האותיות הקטנות. פליט סורי על גבול מקדוניה (Freedom House)

  • החוק הישראלי מגביל ייצוא ביטחוני רק כאשר קיים אמברגו של מועצת הביטחון של האו"ם. לפי עמדת מדינת ישראל, היעדר אמברגו בשל פוליטיקה וזכות הווטו של המעצמות מאפשר לה לספק ציוד, ידע ואימונים צבאיים, אפילו אם הם עלולים לשמש לביצוע רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.
  • האמור בסעיף ז' לא ימנע ייצוא ביטחוני כאשר קיימים אינטרסים ישראלים חזקים (כפי שהיה בבוסניה) או כאשר קיימים קשרים קרובים בין דיקטטורים או כוחות ביטחון רצחניים לבין בכירים בישראל (כמו בחוף השנהב).
  • האמור בסעיף א' לא יחול על מדינות שהצטרפו למלחמה באיראן, הארכי-אויב של ישראל (לדוגמה, ערב הסעודית, החשודה בתמיכה בפעילים וארגוני טרור בין-לאומיים ואשר מבצעת בימים אלה פשעי מלחמה חמורים ביותר בתימן).
  • סעיף א' לא ימנע ממדינת ישראל להעביר סיוע צבאי דרך מדינות שלישיות. אם הדבר יעורר ביקורת בין-לאומית, מדינת ישראל מתחייבת לטעון שלא ידעה, לא שמעה ולא ראתה (כפי שטענה בנוגע לנשק הישראלי שהגיע מאוגנדה לדרום סודן). רובים הרי זולגים כמים ומדינת ישראל הקטנה לא יכולה לסתום את כל הנזילות ברחבי העולם.
  • חוזי ייצוא ביטחוני ישראלי לדיקטטור – שסייעו לו להחזיק בשלטון שנים ארוכות תוך ביצוע פשעים חמורים ביותר – אפשר להורישם למחליפיו, בתנאי שגם הם ימשיכו לשמור על האינטרסים הישראליים. מדינת ישראל אינה בררנית ולא אכפת לה מי יחזיק בשלטון כל עוד הוא עובד אצלה או יחד עמה.
  • מדינת ישראל איננה מתחייבת למנוע מבכירים לשעבר בצה"ל, במשרד הביטחון ובפוליטיקה להיות מעורבים בפשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ורצח עם. התעשרותם היא המעט שישראל יכולה לעשות כדי להודות להם על חמישים שנות שליטה ודיכוי של האוכלוסייה הפלסטינית. באמת שלא מדובר באוזלת יד, רשויות החוק במדינת ישראל פשוט אינן יכולות להשתלט על הבכירים השובבים. מה גם שאולי יום אחד הם יחדלו להיות "לשעבר" ויחזרו לתפקידים ציבוריים בכירים. אז למה לקחת סיכון ולהתעמת עמם עכשיו? למה להגביר את האכיפה והפיקוח הציבורי עליהם, ולמנוע מעצמנו את האפשרות להתעשר בעתיד כאשר גם אנחנו נהיה בכירים "לשעבר"?
  • מדינת ישראל מוכנה, במקרים מסוימים, לתת שירותי לובינג לדיקטטורים המבצעים פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ורצח עם (כפי שקרה לאחרונה בסודן).
  • האמור בסעיף א' לא ימנע מדיקטטורים ורודנים, האחראים לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, את הביקור ב"יד ושם". הפרוטוקול הדיפלומטי של מדינת ישראל מחייב כל בכיר שמגיע לישראל לבקר ב"יד ושם", ללא הבחנה בין דת, גזע, מין או מעורבות בפשעים נגד האנושות (כך למשל, באפריל 1976, ביקר ב"יד ושם" ראש ממשלת דרום אפריקה John Vorster, שעמד בראש משטר האפרטהייד וגם היה חבר בארגון פרו-נאצי בעת מלחמת העולם השנייה; בינואר 2014 ביקר ב"יד ושם" נשיא סרי-לנקה Mahinda Rajapaksa, שאחראי לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות באמצעות מטוסים, ספינות קרב ומל"טים ישראלים; ובספטמבר 2015 ביקר ב"יד ושם" Min Aung Hlaing, ראש החונטה הבורמזית הרצחנית).
  • מוסכם בזאת שכל מי שיעז לבקר את מדינת ישראל על הייצוא הביטחוני כמעט לכל זירת רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ומלחמת אזרחים מאז המחצית השנייה של המאה העשרים – הוא אנטי ישראלי ואולי אנטישמי.
  • הדיקטטורות מתחייבות להצהיר שקיבלו מישראל רק ציוד חקלאי, ומדינת ישראל מתחייבת להמשיך לומר מעל כל במה אפשרית "לעולם לא עוד", "העולם שתק וגם היום שותק" ו"לא נסלח ולא נשכח".

בשתיקתו של כל אזרח ברחבי העולם ובאי-ביקורתיותו על האמור בחוזה זה, הרי שהוא מאשר ומצהיר שקרא את החוזה, שהוא מקבל את הוראותיו, ושהוא מסכים שהוראות החוזה יחלו עליו ויחייבו אותו לכל דבר ועניין.

איתי מק הוא עורך דין לזכויות אדם ופעיל להגברת הפיקוח הציבורי על הייצוא הביטחוני בישראל

> פשיטת הרגל של משרד החוץ שוברת שיאים בדרום סודן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf