newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המעצרים המנהליים של המתנחלים הם רק חימום לקראת חוק הטרור החדש

חוק הטרור יקל על הממשלה להכניס אזרחים ישראלים למעצר מנהלי מבלי להציג נגדם חשדות או ראיות. זה מתחיל במתנחלים, ויגיע לפעילים חברתיים ולפלסטינים אזרחי ישראל

מאת:

שבוע אחרי שהשב”כ המליץ ליעלון לחתום על צו מעצר מנהלי לשני יהודים בעקבות תקיפת הבית בדומא, הוא המליץ לממשלה לקדם את הצעת חוק הטרור. הצעת חוק זו, הנמצאת על מדפי ועדת חוק, חוקה ומשפט כבר כמה שנים, מסמיכה את שר הביטחון להורות על מעצרים מנהליים לא רק במידה ויש הכרזה על מצב חירום (כמו זה שקיים במדינה מאז הקמתה). החוק מתייחס למעצר מנהלי של אזרחים ישראלים, בעוד שעל הפלסטינים בשטחים ממילא חל משטר צבאי.

על פי הצעת החוק בית המשפט יקבל 48 שעות לעיין בראיות החסויות, כשהחשוד לא יודע במה הוא מואשם, ואז יצטרך בית המשפט להחליט אם לאשר את המעצר המנהלי לתקופה של עד חצי שנה, הניתנת להארכה.

גרסאות שונות של חוק הטרור נמצאות על מדפי ועדת חוק, חוקה ומשפט כבר כמה שנים, ועד לפיזורה של הכנסת הקודמת התקיימו בוועדה מספר דיונים שעסקו בינתיים רק בהגדרתו של מעשה טרור. לפי הצעת החוק, מעשה טרור נעשה ממניע מדיני, אידאולוגי, דתי או גזעני. הוא גם מעשה המכוון לעורר פחד בקרב הציבור בכדי ללחוץ על הממשלה לפעול או לחדול בה מפעילות זאת או אחרת.

הגדרה כללית זו והכלי שהיא מכשירה (מעצרים מנהליים) יכולים בקלות לשמש כאמצעי חסימה לכל מאבק שיתנהל כנגד מדיניות הממשלה – מאבק חברתי או אחר. המעצר המנהלי של המתנחלים הוא רק תחילתו של מדרון חלקלק, שעל ספו עומדים אקטיביסטים חברתיים, פעילים למען זכויות אדם ופלסטינים אזרחי מדינת ישראל.

> רק הפסקת המעצרים המנהליים תעזור מול שביתות הרעב

"בני חזק ולא יישבר". אמו של עלאן בהפגנה מול בית החולים סורוקה אתמול צילום: אבי בלכרמן

"בני חזק ולא יישבר". אמו של העציר המנהלי שובת הרעב מוחמד עלאן בהפגנה מול בית החולים סורוקה. (אבי בלכרמן)

מעצר מנהלי הוא הפרה של זכויות אדם בסיסיות. זה מעצר של אדם לתקופה לא מוגבלת ללא משפט, ללא ראיות (שכן לו היו ראיות מספקות החשוד היה עומד למשפט ומורשע) ומבלי שהאזרח יידע בכלל במה הוא מואשם.

כ-400 צווי מעצר מנהלי שנחתמו על ידי קציני צבא מיושמים בפועל כיום. כ-400 פלסטינים יושבים בבתי הכלא ללא משפט וללא תאריך שחרור. עד לאותה תקיפה על הבית בדומא. כיום נוספו ל-400 עוד מספר עצירים מנהליים ישראלים יהודים, באישור שר הביטחון והיועץ המשפטי לממשלה. יש אשר טוענים שהמעצרים המנהליים הם יותר הוגנים עכשיו, אחרי שיעלון חתם על צווי מעצרים מנהליים למתנחלים בודדים, שיתכן שיש להם קשר לביצוע התקפת הטרור על הבית בדומא. הנה, לא רק הפלסטינים הם טרוריסטים ומהווים סכנה לבטחונה של מדינת הביטחון – גם יהודים יקבלו יחס דומה. משמע: ישראל היא מדינה שוויונית, דמוקרטית המפירה את זכויות האדם באופן שווה.

העליונות של המתנחלים על פני הפלסטינים לא תיעלם מפני שכחמישה אנשים נמצאים עכשיו במעצר מנהלי. צעד זה לא ישנה את המציאות בגדה במאומה. הוא רק יהווה מקפצה לרמיסה ונישול זכויות האזרח, במיוחד של הפלסטינים בתוך ישראל.

על פי דיווחי ארגון "יש דין" פחות משני אחוזים מהתקפות המתנחלים על פלסטינים ועל רכושם הובילו להגשת כתבי אישום או להרשעה. כמובן שזה לא נתון שמהווה הרתעה כלשהי שתמנע מהמתנחלים לבצע פעולות דומות בעתיד. והעתיד אכן מיהר לבוא: שבוע אחרי ההצתה בדומא הותקף עוד בית בכפר על ידי מתנחלים.

מוכן למות בשביל הזכות למשפט

העצירים המנהליים ופעילים לזכויות אדם ניסו כל דרך אפשרית לשים סוף למדיניות המעצרים המנהליים, כולל פניות למוסדות בינלאומיים, ללא כל הצלחה. הדרך להיאבק במעצרים מנהליים הביאה את הנהלות ארגוני העצירים הפלסטינים בבתי הכלא הביטחוניים לארגן שביתות רעב בכדי ללחוץ על הממשלה והקהילה הבינלאומית להפסיק עם שלילת זכויותיהם. חלק מהשביתות כללו לא רק עצירים מנהליים, אלא גם את אלה שהועמדו לדין ואשר נגזלת מהם האפשרות להיפגש עם בני משפחתם לשנים רבות, ועוד זכויות בסיסיות כמו הליכה בחצר מחוץ לתאים.

אותם עצירים מנהליים מרעיבים את עצמם בדרישה שיוגש נגדם כתב אישום ושהם יישפטו לפי חוק, או שישוחררו. איזה אבסורד זה! אדם מוכן למות בכדי שתינתן לו הזכות למשפט. הרי הגיוני להניח שאילו למדינה היו ראיות מספקות החשוד היה מועמד לדין.

מוחמד עלאן, עורך דין במקצועו, מוחזק בכלא מיוני בשנה שעברה ללא זכויות וללא משפט. הוא שובת רעב כמעט שישים ימים ומסרב לקבל טיפול רפואי. במקרה דומה רק לפני כחודש, שביתת הרעב של העציר המנהלי ח'דר עדנאן הביאה לשחרורו.

עלאן מסרב לקבלת אוכל או טיפול רפואי ומקבל גיבוי מהרופאים, אשר מסרבים להעמיד את חייו של החולה בסכנה באמצעות הזנה בכפייה, שגרמה בעבר למותם של ארבעה שובתי רעב בישראל. הרופאים נמצאים כיום תחת לחץ גדול מהממשלה להפעיל הזנה בכפייה, ומפגינים התנגדות גורפת לפעולה שעל פי ארגוני רופאים וזכיות אדם נחשבת כצורה של עינויים.

בינתיים, בעוד שהמעצר המנהלי עלול לעלות לעלאן בחייו, המעצר המנהלי של המתנחלים עולה להם בכמה הצהרת נגד ובעד מפוליטיקאים. אף אחד לא יופתע כשהם ישוחררו ללא העמדה לדין, ללא שביתת רעב ומבלי שאף אחד יאיים עליהם בהזנה בכפיה.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> כך מתקיפים את זכויות האזרח בישראל בשם השוויון

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf