newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

היום על דוכן המליאה: ח"כים מהליכוד ומכולנו ינאמו בערבית

זה קורה היום: יום השפה הערבית בכנסת. ניסיון ראשון מסוגו להעלות מודעות בבית המחוקקים לחשיבותה של השפה הרשמית השנייה, וכמה שהיא רחוקה מליהנות מהמעמד שמגיע לה

מאת:

היום (שלישי) תציין הכנסת לראשונה בתולדותיה יום מיוחד לשפה הערבית – يوم اللغة العربية. היום הוא יוזמה של ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) בשיתוף עם מספר ארגונים (ובסיוע הח"מ), והוא מבקש לקדם את הדיון על השפה הערבית בארץ, על הקשריה השונים, לימודהּ ומעמדהּ, בחברה היהודית והערבית.

שימו לב ללו"ז הייחודי של היום: בשעות הבוקר, החל מהשעה 8:30, יוקדשו דיוניהן של שש ועדות כנסת לנושאים הנוגעים לשפה הערבית. ועדת המשנה לתחבורה ציבורית תעסוק בשילוט בשפה הערבית בתחבורה הציבורית, ועדת החוקה תדון ותשמע סקירות בנוגע למעמדה החוקי של השפה הערבית, ועדת החינוך תעסוק בהוראת השפה במערכת החינוך בישראל, הוועדה לקידום מעמד האישה תמקד את דיונהּ בנשים יוצרות בשפה הערבית, ועדות הבריאות והרווחה ידונו בהנגשת שירותי מערכות בריאות הנפש והמוסד לביטוח לאומי (בהתאמה) בשפה הערבית, ולסיום ועדת המדע והטכנולוגיה תקיים דיון משותף עם ועדת השקיפות בנוגע להנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הממשלתיים המקוונים בשפה הערבית.

> תודה לכם יהודים טובים, תודה

ח"כ יוסף ג'בארין ליד השלט לכבוד מייסד בית הספר החקלאי, אליאס כדורי (חגי מטר)

ח"כ יוסף ג'בארין בטול כרם, ליד השלט התלת-לשוני לכבוד מייסד בית הספר החקלאי במקום, אליאס כדורי (חגי מטר)

חלקו השני של היום, החל מהשעה שתיים, יתקיים כולו בערבית. במרכזו יהיה כנס שיעסוק בפער בין מעמדה הרשמי, על הנייר, של הערבית בישראל, לבין מעמדה על קרקע המציאות. בדיון ישתתפו פרופ' מחמוד גנאים, נשיא האקדמיה ללשון הערבית בישראל, פרופ' יהודה שנהב מאוניברסיטת תל אביב, ראונק נאטור, מנכ"לית-שותפה של עמותת סיכוי, דליה חלבי, מנכ"לית דיראסאת, וד"ר ת'אבת אבו ראס, המנהל השותף של קרן אברהם. הכנס יתקיים בשפה הערבית (עם תרגום סימולטני לעברית) וישודר בשידור חי. מה שאומר שצופי ערוץ הכנסת יוכלו ליהנות מדיון מריר בעיקרו על האופן בו הערבית ניצבת לעיתים כמעט עירומה – רשמית על הנייר אך חסרת מעמד פרקטי בפועל.

מבחינת עניין ציבורי, או לפחות מבחינת ההודעות לעיתונות, אלו יצטרכו כנראה לחכות לשעה ארבע. אז תיפתח ישיבת המליאה, שתעסוק במעמדה של הערבית בישראל – ותתקיים רובה ככולה בערבית. ח"כ ג'בארין, כיוזם היום, יפתח את הדיון, ולאחריו תשלח – לפי הנוהל – כל סיעה נציג לנאום קצר בנושא. ככל הנראה תהיה זו הזדמנות של הסיעות השונות להגיד משהו בערבית, בתקווה שיהיה בזה יותר משק של העלבות נגד ערבים, קללות והטפות מוסר. במצעד הערבית, כך ככל הנראה, ייצג את תנועת המחנה הציוני ח"כ יוסי יונה, את תנועת כולנו ח"כ אלי אללוף, ואת הליכוד ח"כ אבי דיכטר, שבנאומו האחרון בכנסת, הוא איחל, בערבית, לראש הרשימה המשותפת ש"בגיהינום יחכה לך אחמד יאסין".

אפשר, אני מניח, לצקצק בלשון, ולהזכיר שאין סיבה למסיבה בקיומו של יום השפה הערבית, כשהמחקר האחרון שהתקיים בנוגע לידע של השפה בקרב ערבים הראה שרק 1.4% מהיהודים בישראל יכולים לשלוח אימייל בערבית, ושאחוז היהודים בארץ שיכולים לקרוא ספר בערבית הוא, מבחינה פרקטית, אפס.

אבל ניתן לטעון שדווקא הנכחת הערבית ליום אחד תדגיש את היעדרה המוחלט בשאר הימים. ואולי הערבית, כשתיקשר לדיון, להרצאה, לוויכוח, לנאום, תצליח לאותת לישראלים – ובמיוחד לנציגי הציבור היהודי בכנסת – שיש גם אופק אחר לאנשים שחיים כאן. שהעובדה שיש כאלו שחושבים שלנצח נחיה על חרבנו לא אומרת שזו גזירה משמיים. והעובדה שרוב היהודים שלומדים ערבית בבתי הספר התיכוניים עושים זאת מתוך מוטיבציה להתגייס למודיעין לא אומרת שעלינו להשלים עם זה. יום השפה הערבית אמור בעיקר לספר את המציאות שאותה אנחנו לא חיים. הוא אמור לאפשר לנו לדמיין אופק אחר לחיים כאן, ולעשות זאת דרך השפה.


יום השפה הערבית מתקיים בשיתוף עם מספר ארגונים מהחברה האזרחית הפועלים לקידום הערבית במרחב הציבורי, וביניהם מרכז דיראסאת, עמותת סיכוי, האקדמיה ללשון הערבית, יוזמות קרן אברהם, מכון ון ליר בירושלים, והפורום להסכמה אזרחית. הח"מ הוא שותף בארגון הכנס.

> מעצר ילדים, כליאה ללא משפט והפללות: הכירו את התובע הכללי בשטחים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf