newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"תחקיר הארץ": גם ילדים אשכנזים נחטפו, אז מה המזרחים מתבכיינים

כן, לפשע הזה היו גם קורבנות אשכנזים וחשוב שהעדויות מקבלות במה. אבל במקום לחבר את כל העדויות לסיפור אחד בחר כתב "הארץ" להציג את כמה עשרות העדויות, עליהן כבר נכתב בעבר, כהוכחה לכך שחטיפת הילדים המזרחים ובראשם ילדי תימן לא נבעה מגזענות

מאת:

תחת הכותרת "עשרות ילדים אשכנזים נעלמו בראשית ימי המדינה", הקדיש עיתון הארץ בשישי האחרון את עמוד השער שלו לכתבת תחקיר מיוחדת של עופר אדרת, אשר מביא את סיפורן של מספר משפחות בני עדות אשכנז שילדיהן נעלמו בראשית שנות החמישים.

על פניו, הכתבה הזו היא נדבך נוסף בעיסוק הרציני של העיתון בפרשת הילדים החטופים, במסגרתו הועלתה לרשת גם סדרת כתבות שהתפרסמו בשנות התשעים, על רקע עבודתה של ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את הפרשה.

אפשר אולי לתהות על מסגור הכתבה כ"תחקיר", שהרי בפרסומי ועדת קדמי עצמה מדובר על 30 עדויות של יוצאי אירופה ואמריקה, אבל זאת הערה שולית; פרסומם של הראיונות הללו הוא תרומה חשובה נוספת להמשך חשיפתה של אחת הפרשות המצמררות ביותר שידעה ישראל מעודה. וכעומק ההסתרה הממסדית, כך חשיבותם של פרסומים מסוג זה.

"בדיוק כמו התימנים"

ואולם דווקא משום כך מדכא כל כך לגלות כי לצד החשיפה החשובה של חלק נוסף בפאזל הטראגי הזה, האופן שבו מובנית כתבתו של אדרת מצביע על אג'נדה נוספת: הניסיון לאיין את הפן האתני של הפשע הזה ולמחוק את המימד העדתי שלו בטענה "כך עשו לכולם".

כך, למשל, מצוטטת אחת המרואיינות, אורנה קליין, שאחותה נעלמה גם כן והיא אוספת בימים אלה מידע על ילדים נעלמים של משפחות אשכנזיות: "כשאני מספרת את הסיפור שלי למשפחות מעולי תימן, אומרים לי, 'מה, גם לכם, האשכנזים, לקחו תינוקות? לא יכול להיות'. זו לא גזענות של אשכנזים מול ספרדים, אלא פטרונות ויהירות של ותיקים מול חדשים. התייחסו אליהם כאן כאל גלותיים. השפילו אותם כי הם התלבשו אחרת ולא ידעו את השפה. ההורים שלי שנאו את מפא"י בדיוק כמו שהתימנים שנאו אותה".

> פרשת ילדי תימן: חוליה בכרוניקה ארוכה של דיכוי, גזל ונישול

ילדי אשכנז החטופים שער מהדורת סוף השבוע המודפסת של עיתון "הארץ". 12 באוגוסט 2016

ילדי אשכנז החטופים שער מהדורת סוף השבוע המודפסת של עיתון "הארץ". 12 באוגוסט 2016

בדיוק כמו התימנים. זאת, מסתבר, השורה התחתונה שמבקש להנחיל לקוראיו גם אדרת עצמו, ששיתף בדף הפייסבוק את ההפניה לכתבה תחת המילים האלה: "גם אשכנזים נעלמו עם קום המדינה מבתי חולים. כמה? לכל הפחות עשרות. באילו נסיבות? בדיוק כמו התימנים. ולמה זה בכל זאת קצת שונה? כי הם היו ניצולי שואה וחלקם איבדו משפחות וילדים לפני שבאו לארץ המובטחת".

אדרת הולך פה צעד אחד רחוק יותר אף מקליין: אם אצל אורנה קליין אין כאן בכלל שום עניין עדתי וכל הקורבנות נמצאים באותה סירה, הרי שאצל אדרת האשכנזים שילדיהם נעלמו כבר הופכים לקורבנות גדולים יותר מהמשפחות התימניות. למה? כי השואה.

השימוש שעושה אדרת בשואה לצורך התחרות האומללה שהוא בחר לערוך בין קורבנותיו של פשע חטיפות הילדים נואל בעיני, אבל מתוך כבוד לזכר הנספים אני מעדיפה שלא להרחיב עליו את הדיבור. ובכל זאת, שתי הערות על דבריו:

בהתייחס למספר הילדים האשכנזים שנחטפו ממשפחותיהם, אדרת מדבר על "לכל הפחות עשרות". כלומר הוא מניח שייתכן שמספר העדויות שהגיעו בפני ועדות החקירה מצד משפחות אשכנזיות הן רק חלק, ואולי אף חלק קטן, ממספר הילדים החטופים בפועל. אם כך מדוע לא להניח באותה מידה שגם מספר הילדים התימנים שנחטפו גדול באופן משמעותי ממספר העדויות, ושהמספר האמיתי מתקרב יותר להערכתו של הרב עוזי משולם ז"ל, שדיבר על 1700 ילדים? ובכל מקרה, גם על פי ההערכות המקלות ביותר מדוברת על מאות רבות של ילדים תימנים, אז איך בדיוק זה "בדיוק כמו התימנים"?

למחוק את אסונו של מישהו אחר

אבל ההערה החשובה יותר לדבריו של אדרת נוגעת לנסיבות בהן התרחשו החטיפות הללו, אותן נסיבות שלדעתו של אדרת היו "בדיוק כמו התימנים". בשם הסימטריה הקדושה, אדרת מוחק כאן את הקונטקסט ההיסטורי, החברתי והפוליטי שבתוכו התחולל הפשע הנורא הזה. הוא מתכחש לתודעתם הנגועה של מאפשרי ומחוללי הפשע אשר עוד לפני שיהודי ארצות האסלאם הגיעו לכאן כבר ראו בהם אבק אדם, ברברים שצריך לאלף. האם באמת יש צורך להזכיר את דבריו של אבא אבן, "אחת הדאגות הגדולות המתעוררות בלבנו שעה שאנו סוקרים את מצבנו התרבותי היא, פן יגרום ריבוי העולים אלינו מארצות המזרח להשוואת רמתה התרבותית של ישראל אל רמת הארצות השכנות. אל נא נראה את עולינו מארצות המזרח כגשר בדרך להשתלבותנו בעולם דוברי ערבית; עלינו להכניס בהם רוח מערבית, ולא לתת שיגררונו לתוך מזרחיות לא טבעית"?

האם יש צורך לשוב ולצטט את תורת הגזע שניסח אריה גלבלום מעל דפי העיתון של אדרת עצמו באפריל 1949: "גזע שלא ידענו כמותו בישראל. מדובר באנשים פרימיטיביים ביותר. רמת השכלתם גובלת בבערות גמורה, וגרוע מזה, הם חסרים לגמרי את היכולת לקלוט משהו רוחני. כללית, הם טובים רק במעט מהערבים (…) שביניהם חיו. על כל פנים, הם נחותים מערביי ארץ ישראל שהתרגלנו אליהם (…) אך יותר מכל דבר אחר קיימת עובדה בסיסית אחת – אי יכולתם להסתגל לחיים בישראל, ומעל לכל אלה – עצלנותם הכרונית וסלידתם מעבודה"? על רקע הדברים האלה, ועל רקע המספרים המובהקים באופן מכריע וחד משמעי, האם באמת מוסרי לערוך השוואות מהסוג שאדרת מבקש?

> חיבוק הדב שמאיים על המאבק לשקיפות בפרשת ילדי תימן

מי יחליט מה חושפים ומה ממשיכים להסתיר? אירוע יום מודעות לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן של עמותת עמר"ם ב"שחרית". (צילום: יעל גולן, שחרית)

גם ילדים אשכנזים נחטפו, וזה לא משנה את העובדה הפשע הזה בוצע נגד מזרחים ובראש ובראשונה יהודי תימן. אירוע יום מודעות לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן של עמותת עמר"ם ב"שחרית". (צילום: יעל גולן, שחרית)

בין אם התכוון לכך ובין אם לאו, אדרת הרים למכחישי הדיכוי המזרחי – על מופעיו השונים – כדור שהם לא החמיצו ומיהרו להנחית במלוא העוצמה. הנה כמה מהתגובות לכתבה, בעמוד הפייסבוק של אדרת עצמו:

"לא!!!! לא!!!! לא!!!!! תיכף גם יגלו שאשכנזים היו במעברות. תיכף יתגלה שגם ריססו שכנזים בדידיטי. ששלחו גם אותם לעיירות פיתוח. לא!!!!!! אסור לקחת לכמה מזרחיים את דלק השנאה. אסור!!!!"

"איזו חוצפה! אשכנזים שוב פעם הורסים את הנרטיב המזרחי"

"עופר, אפילו את היתרון היחיד שהיה למזרחים על האשכנזים – שכאילו רק את הילדים שלהם גנבו – החלטת למחוק?"

אני קוראת את התגובות האלה בהשתאות ושואלת את עצמי מהם המנגנונים שמסרסים באופן כל כך עמוק את היכולת של אנשים להתייחס בכבוד לכאבו של הזולת מבלי להפוך אותו למחיקון של אסונו של מישהו אחר? מה הופך בתודעתם של האנשים האלה את הפרשה הנוראה הזו למשחק סכום אפס, שבו הכרה במימד העדתי הזועק עד לשמים של חטיפות הילדים הופכת ל"בכיינות מזרחית" שמולידה בתורה התכנסות שבטית אלימה, אטומה ומבטלת כל כך? הלא גם עמותת עמר"ם שעוסקת במלאכת הקודש של חשיפה ותיעוד העדויות לא רק שלא מתכחשת לחטיפתם של ילדים אשכנזים באותן שנים, אלא אנשי העמותה ראיינו בעצמם משפחות כאלה ואף מפרסמים את העדויות באתר שלהם, אז מפני מה האימה המתגוננת הזו?

פשע חטיפתם והעלמתם של הילדים בשנותיה הראשונות של המדינה היה פשע בעל אופי עדתי מובהק. פשע נגד מזרחים, בראשם יהודי תימן, שהממסד ראה בהם אבק אדם והתייחס אליהם בהתאם. לפשע הזה היו גם קורבנות אשכנזים. צריך להכיר בכך וטוב שהעדויות הללו נחשפות ומקבלות במה. במקום להפוך את העדויות הללו לנשק בקרב המאסף שמנהלת הגמוניה מתגוננת במלחמתה להשתיק את קולות קורבנותיה, מן הראוי לצרף את קולם לקולותיהם של אלה שנלחמים מזה שנים להוציא לאור את כל המידע אודות הפשע הזה כדי לעשות צדק, ולו חלקי ביותר, עם קורבנותיו. מזרחים ואשכנזים כאחד.

לעמותת עמר"ם שחבריה פועלים בהתנדבות לתעד ולחשוף את עדויות המשפחות אפשר לתרום כאן.

> המדדים היהודיים מפספסים את הביקורת האמיתית על הח"כים הערבים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf