newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כשבג"ץ מאשר להרוס כפר בדואי כדי להקים במקומו ישוב ליהודים

הם ביקשו שיכירו בהם ככפר חקלאי, הציעו להצטרף ליישוב היהודי שיוקם במקום, או לשוב אל הקרקעות מהן פונו בשנות ה-50, אבל המדינה מוכנה שבדואים יחיו רק בעיירות לבדואים. בשבוע שעבר בג"ץ דחה את הערעור שהגישו תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן נגד פינויים לטובת הקמת ישוב ליהודים

מאת:

ביום שלישי האחרון דחה בג״ץ את הערעור שהגישו תושבי הכפר אֻםּ אַל-חִירָאן. משמעות ההחלטה היא שהכפר הבדואי הבלתי מוכר ייהרס, ועל חורבותיו יוקם ישוב יהודי חדש בשם חירן.

ברמה המשפטית, מדובר בערעור שהגישו תושבי הכפר לבית המשפט העליון באמצעות מרכז עדאלה. התושבים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע משנת 2011, שדחה את הערעור שהגישו על החלטת בית משפט השלום. כבר בשנת 2009 קיבל בית משפט השלום בבאר שבע את תביעת המדינה לפינוי תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן מכפרם. ביום שלישי האחרון פסק בית המשפט העליון כי דין הערעור להידחות ואישר בפועל את פינוי הכפר.

> בעקבות החלטת העליון: תושבי אל-עראקיב יוכלו לטעון נגד הפקעת אדמותיהם

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר אֻםּ אַל-חִירָאן הוא כפר בדואי בלתי מוכר שהועבר על ידי הממשל הצבאי אל מקום מושבו הנוכחי. לפני הקמת המדינה התגוררו תושביו בצפון מערב הנגב, במקום בו נמצא כיום קיבוץ שובל, אך הם פונו ממקום מושבם בשנת 1952 והועברו לאזור יער להב. בשנת 1956 החליט הממשל הצבאי לעקור אותם שוב, והם הועברו למיקומו הנוכחי של הכפר. במשך כמעט 60 שנה התגוררו תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן במקום בו נאמר להם שעליהם להתיישב, בסמוך לקו הירוק, ואף סייעו במאמצי ההגנה על הגבול עם ירדן. בעוד שבחודש יולי 2010 החליטה הוועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים להכיר בכפר אֻםּ אַל-חִירָאן ביחד עם הכפר הסמוך לו, עַתִיר, בהתערבות יוצאת דופן של משרד ראש הממשלה ההחלטה בוטלה.

במשך עשרות שנים מתגוררים התושבים בכפר ללא מים וחשמל וללא שירותי חינוך ובריאות. כעת, כשעל הפרק עומדת הקמתו של יישוב יהודי חדש בשם ״חירן״, מדינת ישראל ממהרת לפנות את הכפר הבדואי השוכן במקום ולהתחיל בעבודות הקמת התשתיות והשירותים הנדרשים לתושבים היהודים העתידיים של חירן.

> בנגב כבר מעדיפים להרוס את הבתים של עצמם, רק שלא תבוא המשטרה

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן הציגו בכל היכל אפשרי את עמדתם בנוגע לכפרם, שכוללת שלוש אפשרויות שונות. האחת, להיות מוכרים ככפר חקלאי עצמאי במקום בו ניצב הכפר כיום. השניה, להכיר בכפרם כחלק מהיישוב המתוכנן חירן. או השלישית, לשוב אל קרקעותיהם באזור קיבוץ שובל ולהקים שם כפר חקלאי עצמאי. לא רק שמדינת ישראל לא מקבלת אף אחת מן האפשרויות הללו, גם השופט אליקים רובינשטיין קובע בפסק דינו כי לתושבים יש פיתרון חלופי נפלא, הם יכולים לעבור לעיירה חוּרָה.

בעוד שאפשרויות המגורים העומדות בפני תושבי הנגב היהודים הן רבות ומגוונות, מדינת ישראל ורשויות התכנון מציעות לחברי הקהילה הבדואית בנגב, קהילה חקלאית בעיקרה, אך ורק פיתרון דיורי אחד – מעבר לעיירה בדואית.

כשמדינת ישראל מחליטה לפנות תושבים על מנת לסלול כבישים או להקים בסיסים צבאיים, זה נשמע לפעמים הגיוני, למרות שכמו שהוכח בהרבה מקרים, גם לזה יש פתרונות חלופיים. אבל כשממשלת ישראל מחליטה להרוס כפר בדואי על מנת להקים על הריסותיו ישוב יהודי, נראה שבאמת כל הגבולות נחצו והפנים האמיתיות של הדמוקרטיה שלנו סוף סוף נחשפו.

המקרה של אֻםּ אַל-חִירָאן הוא לא מקרה נקודתי, הוא מקרה שחושף את האמת כולה מאחורי תכניות המדינה לקהילה הבדואית בנגב. סוף סוף המדינה קיבלה את הפסיקה הנכספת – גם למי שנותרו במקום מושבם אחרי 1948 וגם למי שהועברו על ידי הממשל הצבאי אין כלל זכויות בקרקע. בית המשפט גם מקבל שוב במידה מסוימת את ההפרדה שמקיימת המדינה בין תושבי הנגב היהודים והבדואים, תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן ילכו לחוּרָה, והיהודים יעברו ליישוב האקסקלוסיבי החדש עם השם הדומה באופן מטריד לשמו של הכפר שייהרס לשם כך.

וכמובן, במשך עשרות שנים המדינה התקשתה לספק תשתיות ושירותים ממשלתיים לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, הרי זה התירוץ המרכזי ששימש לדחיקת הקהילה הבדואית לעיירות, והנה, כשיישוב או חוות בודדים יהודיים מוקמים באותו המקום בדיוק, כבלי החשמל וצינורות המים כמו נמתחים מעצמם, מגיעים עד לפתח ביתם של אלה שהגיעו להפריח את הנגב.

נראה שהגענו למצב שבו אין כבר שום צורך להצניע את הפרקטיקות המפלות והגזעניות שמופעלות נגד אזרחים במדינה הזאת. אפשר פשוט להרוס כפר בדואי ולהקים עליו ישוב יהודי. המאמצים ליישוב הנגב הפכו בשנים האחרונות למהלכים שהם לא רק אלימים, הם אפילו לא מתביישים באי צדק הכרוני שהם מייצרים.

> דו"ח: מעל לשמונה מאות בתים נהרסו בנגב בשנה אחת

במפה ניתן לראות את נקודות הציון המרכזיות של היישובים המתוכננים (בכחול), הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים באזור כביש 25 וכביש 31 (באדום) ואת הכפרים הבדואים שהוכרו בשנים האחרונות באותו אזור (בירוק). אם תתקרבו באמצעות כפתור הפלוס, תוכלו לבדוק בעצמכן/ם מה קורה בשטח, במקומות בהם מתוכננים לקום יישובים חדשים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf