newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כשיאיר לפיד משתמש ב"זועביז" כמגן אנושי בפני החרם האיסלנדי

הוא אמר שלא ישב עם הערבים בקואליציה. תוכנית הדיור ללא מע"מ שלו יועדה רק ליוצאי צבא. אבל פתאום, כשהוא מודאג מהחרם באיסלנד, הוא נזכר שאכפת לו מ-20 אחוז מאזרחי המדינה. יאיר לפיד, מה ישראלי בעיני? אתה

מאת:

היי יאיר.

מה ישראלי בעיניך? בעצם, אל תענה. הפעם, הגיע הזמן שתשמע מה ישראלי בעיניי.

אז מה ישראלי בעיניי? אתה. וכשאני אומר אתה אני מתכוון גם לצביעות ולהתנשאות הנלווים לכל צעד אותו אתה עושה. מה עוד ישראלי בעיניי? עדר האשכנזים הגזענים ההולך אחריך ולא מצליח לראות כי המלך הוא עירום, עירום מכל תוכן אמיתי או שיח חדש אותו התיימרת להביא לפוליטיקה.

התחלת את מאמרך נגד החרם, אותו פרסמת באיסלנד לאחר שמועצת העיר המקומית רייקוויק החליטה להחרים מוצרים מישראל, בסדרת שאלות מרשימה הנוגעת לפלסטינים החיים בישראל. "האם החרם כולל את מה שמיצרים 20% מאזרחיה הערבים של ישראל? האם החרם כולל גם את 14 חברי הכנסת הערבים היושבים לצידי בפרלמנט?" שאלת, משל היית אביר זכויות ההגנה על זכויותינו, מותיר אותי תוהה מאין אתה שואב את עזות המצח הזו.

אתה לא מתבייש? הרי השימוש הציני אותו עשית באוכלוסיה הפלסטינית כמגן אנושי נגד החרם, מגחיך בראש ובראשונה אותך.

מה עשית למעננו, אי פעם? כשר אוצר, ניסית להוריד את מחירי הדיור במהלך פופוליסטי על ידי הורדת המע"מ לאפס אחוז, ליוצאי צבא בלבד. ולמי שלא עשה צבא, כלומר, ערבים? עליהם רצית להחיל את החוק רק ברכישת דירה מתחת ל-600 אלף ש"ח. כלומר, רצית לעודד ערבים להמשיך ולחיות בשכונות עוני. כי מבחינתך, אם אין נאמנות-אין מחירי דיור שפויים (לשיטתך) לערבים.

אילו תוכניות קידמת אתה או סיעתך למען רווחתם של אותם תושבים מאחוריהם אתה מתחבא? אתה מדבר במאמר על מה ש"הערבים מייצרים", כאילו היינו פקטור אמיתי במשק הישראלי, בזמן שהאליטה האשכנזית עליה אתה נמנה עושה ככל שביכולתה למנוע מיישובים ערבים לפתח אזורי תעשייה, ועל ידי כך למנוע עצמאות אוטונומית כלכלית מהערבים ולהשאירם עניים תלויי בחסדיהם של שכמותך.

אל תברח, כמו שאתה אומר, יש לי עוד שאלות.

ואיך אתה מעז להשתמש בחברי הכנסת הפלסטינים? בנוחות מפתיעה, בחרת להתעלם מהעובדה כי חברי כנסת מהרשימה המשותפת דווקא כן תומכים בחרם על ישראל, כמוהם גם רבים מבין ה-20% שאתה כה דואג לבטחונם הכלכלי ורווחתם, וגם כותב שורות אלה. להזכירך, אתה טענת שאין שום תסריט בו תשב עם הערבים בקואליציה, תוך התיחסות גזענית לכולם כמקשה אחת, כאילו שהם מתים לשבת איתך בממשלת דיכוי ציונית. אני מאמין שהמונח המדויק אותו טבעת היה "זועביז", נכון?

> מלחמת הדת בירושלים היא הפיתרון של נתניהו לקיפאון המדיני

יאיר לפיד (יותם רונן / אקטיבסטילס)

יאיר לפיד (יותם רונן / אקטיבסטילס)

אני אגלה לך סוד קטן. כילד נהגתי לקרוא בהנאה רבה את מדורך השבועי במעריב. אלא שהנאה זו נמשכה בקושי שנתיים, כי די מהר עליתי על הטריקים של הכתיבה הפופוליסטית שלך. השיא היה מבחינתי כשהבנתי שאתה מכשיר את הכיבוש באמצעות דיבורי שואה. כעסתי לא בגלל תמיכתך העקיפה בכיבוש (כי כמעט כולכם כאלה), אלא בגלל יהירותך שגרמה לך לחשוב כי זוהי זכותך לבזות את זכר הנרצחים היהודים לשם תמיכה בפשעים כנגד בני אנוש אחרים בשמם.

הייתי רוצה להאמין שלא הזכרת את השואה במאמרך לעם האיסלנדי כי נמאס לך לבזות את זכר קורבנותיה, אבל שנינו יודעים שלא עשית זאת פשוט כי מצאת לך מגן אנושי אחר לנופף בו, יותר מתאים למקרה זה.

חוץ מההתחבאות הפחדנית שלך מאחורינו, נופפת במאמרך גם בהישגיה של ישראל- הישגים המשפיעים לטענתך בצורה חיובית על כל העולם. אלא שלמרבה האירוניה, בכל הדוגמאות שהבאת יש צדדים שליליים החושפים את פניה האמיתיים של ישראל. למשל, הבאת כדוגמא את תעשיית התרופות הישראלית, חסידת אומות עולם, מבלי לציין כי חברת הגנריקה הגדולה בעולם, "טבע", גאוותו של המפעל הציוני, עשתה חלק מהונה על ידי הפרת זכויות יוצרים של חברות בינלאומיות רבות.

קצרה היריעה מלסקור את כל שאר הדוגמאות, גם כי דובר עליהן רבות מאחר והן חלק מהתעמולה הציונית הבסיסית- שיח התקרבנות מאוס ופתטי שלא ראוי לקבל במה נוספת. אז בוא נגיד כמה מילים על מה שלא כתבת, יאיר.

מעניין שלא ציינת את תעשיית הנשק הישראלית, למשל. האם אתה לא גאה במעורבותה של תעשייה זו בכל סכסוך עקוב מדם על פני כדור הארץ, כמעט תמיד על ידי תמיכה ומכירת נשק לצד היותר אלים ואגרסיבי? האם העובדה כי ישראל מעורבת במוות נשים ילדים חפים מפשע בכל סכסוך, לא מספיקה כדי להחרים אותה? האם אתה לא גאה בניסויים אותם תעשייה זו עושה עלינו הפלסטינים, ש"לא מעוניינים בשלום", כלשונך?

שכחת לספר לאיסלנדים גם על הריסות הבתים והפקעת האדמות המסיבית שלנו הערבים, משני צידי הקו הירוק, כדי שלכם יהיו שכונות בהם לעולם לא נוכל לגור ומפעלים, בהם יהיה לנו מותר רק לעבוד אך לא לנהל? ובמקום לבלבל את האיסלנדים המסכנים בסטטיסטיקה ומספרים, יכולת פשוט לציין את העובדה שישראל הורגת קטין פלסטיני כל שלושה ימים. שכחת לספר על המחסומים, המעצרים, הפשיטות וגם את משפחת דוואבשה מדומא שנשרפה כולה שכחת להזכיר. ושוב, גם כאן, קצרה היריעה.

יאיר, ממך אין לי שום ציפיות – לא בשל חוסר הסכמה פוליטית אלא בגלל שפשוט אין בך כלום. מה שמצער בכל הסיפור הזה, הוא הכמות הבלתי נסבלת של הישראלים שבולעים את הסיסמאות שלך, אותם אתה עוטף בעטיפות קיטשיות ודיבורים חסרי גיבוי.

ואם נודה על האמת, טוב שאנשים כמוך נאבקים בחרם. זה יעשה רק טוב לתנועת ה-BDS.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> "אנחנו הופכים למיינסטרים": ראיון עם עומר ברגותי, ממנהיגי תנועת החרם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf