newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגדול החרדי המוסכם האחרון: לאחר מותו של הרב שמואל הלוי וואזנר

מעטים בציבור הלא-חרדי שמעו על הרב וואזנר. מי שנחשב כ"פוסק הדור" נשאר מחוץ לאור הזרקורים, נמנע מעיסוק בפוליטיקה, לא הצביע בבחירות והיה מקובל על חסידים, ליטאים וספרדים כאחד. בהלוויתו הפכה האחדות הזו לקטלנית

מאת:

עם כניסת החג (ו') הלך לעולמו אחד מ"גדולי הדור", הרב שמואל הלוי וואזנר בן ה-102. מיד עם צאת החג עשתה השמועה כנפיים, ועל המגזר החרדי ירד אבל. בהחלטת רבנים ובני משפחה, שעוד רבות ידובר בה, התקיימה ההלוויה אמש במוצאי החג – ללא היערכות כנדרש. התוצאה הייתה קשה – צעיר כבן 27 נרמס למוות ברגלי ההמונים.

נכחתי בהלוויה אמש, וכמו בהלוויות רבות ובכינוסים המוניים אחרים הייתי עד לדחיפות וללחץ האנושי האדיר, נחשול של בני אדם שהגיעו מכל הארץ ועז רצונם לנגוע במיטת הנפטר, לחלוק לו כבוד בפעם האחרונה. אלפים צבאו על פתח בית הקברות, בניסיון להגיע לחלקת הקבר הטרייה, עוד טרם הגיע אליה הארון.

בשעה 2:00 עזבתי את בני ברק, רסיסי שמועות כבר החלו להגיע ברשתות הוואטסאפ ובעדכוני ארגוני ההצלה. הקליטה נפלה ולכן היה קשה לאמת, רק לקראת הבוקר התבררה הטרגדיה. הערב – שהחל עם הידיעה על פטירת זקן רבני הדור, הסתיים בבשורה הנוראה על מותו של מרדכי גרבר, אב לילד בן 3 ויתום מהוריו מאלעד. מפגן הכוח החרדי הפך באחת לאסון מר.

בכדי לעמוד על חשיבותה של ההלויה אמש, ורצונם הרב של המשתתפים ליטול חלק במסע הזה, שומה עלינו לעמוד מעט על דמותו של הרב וואזנר, מי שלמרות הכבוד הנדיר שאליו זכה בחברה החרדית, נותר אלמוני לחלוטין ברחוב הישראלי.

על אלמוניותו תעיד העובדה שלמרות מותו בשעה 19:30 בליל החג, הידיעות על מותו חיכו עד צאת החג. תחשבו, לשם הדוגמה, מה היה קורה לו הנפטר היה הרב עובדיה יוסף, או רב חרדי מוכר אחר. ההבדל נעוץ בכך שהרב וואזנר, למרות שהקונצנזוס סביבו היה רחב משל הרב יוסף או כל רב אחר בעשרות השנים האחרונות, התנשא מעל היריבויות הפנים מגזריות והתנזר בקנאות ממעורבות פוליטית, מה שהותיר אותו בצללים לדידו של הציבור הישראלי.

הלוויית הרב שמואל הלוי וואזנר, בני ברק (קובי הר צבי / בחדרי חרדים)

אסון בהלוויה. הלוויית הרב שמואל הלוי וואזנר, בני ברק (קובי הר צבי / בחדרי חרדים)

סקירות מקיפות לתולדותיו של הר"ש וואזנר אני ממליץ לקרוא כאן ובויקיפדיה, מן הסתם יכילו עיתוני סוף השבוע הקרוב פרופיל מקיף שייערך על ידי הכתבים לענייני חרדים, המופקדים על משימת ההצצה לרחוב החרדי. הם ינסו להסביר מדוע הר"ש וואזנר זכה לכזו הסכמה סביבו, יעמדו על קורות חייו כיציר כפי הישיבות שלפני מלחמת העולם השנייה, ויסבירו איך ייתכן שלמרות כל זאת אף פעם לא שמעתם עליו.

בעיני, הכבוד לו זכה הרב וואזנר בחייו מספר משהו על החרדית הרבה יותר משהוא מספר עליו. התבוננות בקורותיו ובהסכמה סביבו היא התבוננות לתוככי החרדיות הישראלית כפי שהתגבשה מאז מלחמות העולם ועד לאחרונה, עם התפרקותה מחדש לקהילות וזרמים ומגמות סותרות. במובן מסוים היה זה הרב וואזנר הלא פוליטי, ששיקף את האינטרס החרדי המשותף, זה שאבד למגזר החרדי איפשהו בשנתיים האחרונות.

החסיד שנהיה לרב של כולם

הרב וואזנר נולד בוינה ב-1913. הוא גדל לקהילה החסידית והיה לתלמידו של הרב מאיר שפירא מייסד הדף היומי. הר"ש וואזנר הספיק לעלות ארצה לפני מלחמת העולם השנייה, הוא התגורר תקופה בירושלים, שם התקרב לחוגי היישוב הישן, ולקראת אמצע שנות ה-40 עלה לבני ברק לבקשת 'החזון איש', שם החל לכהן כרבה של השכונה הצעירה דאז "זכרון מאיר", שנקראה על שם רבו ושמאכלסת בין השאר אף את ישיבת פוניבז'.

לאחר כמה שנים הקים הרב וואזנר ישיבה בשכונה, על מתכונת הישיבה בה למד באירופה ושחרבה במלחמה. מעמדו כפוסק הלכות התבסס וסביבו החלה להתגבש קהילה, שנקראה עם הזמן על שם ספרו "שבט הלוי". השנים חלפו וקהילות דומות החלו לצוץ בכל הריכוזים החרדים בארץ, ואף בחו"ל, ובניו ותלמידיו החלו להפיץ את תורתו בקרב הקהילות הללו, שנושאות אופי חסידי אמנם, אך לא מזוהות עם חצר חסידית (אדמו"ר) ספציפית.

הרב וואזנר היה קשור מעט לחוגי הישוב הישן בירושלים, אך כבר למעלה משבעים שנה שהוא בין בני ברק ורבניה. הוא חסידי מבית אך זכה להערכה חסרת תקדים בכל הזרמים החרדים – החסידי, הליטאי והספרדי. הר"ש העמיד דור של רבנים, ונכדיו כבר מכהנים כראשי ישיבות וכרבני קהילות. בנו המתגורר בארה"ב עוד הספיק לקבל את הידיעה על מותו לפני החג, לקרוע קריעה ואף לשבת באבל שעה קלה (בחג עצמו אסור לשבת באבל, ושאר בני המשפחה יחכו עד לשבוע הבא), בהלווייתו שהתקיימה אמש הוכתר בנו הבכור בן ה-76 לממשיך דרכו בראשות הישיבה, ברבנות השכונה ובהנהגת הקהילות.

> משחקי הכס של פוניבז': המלחמה שקורעת את העולם החרדי

הרב שמואל הלוי וואזנר (בחדרי חרדים)

לא מוכר לחילונים. הרב שמואל הלוי וואזנר (בחדרי חרדים)

דובר יידיש, מקובל על ספרדים

אף אחד לא ממנה אותך להיות גדול הדור. השאלה מה הופך תלמיד חכם, ראש ישיבה או פוסק, תלמידם של גדולי הדור שלפניו ומורה הוראה בישראל ל"גדול הדור", היא שאלה פתוחה. האמונה בחברה החרדית תולה זאת בהשגחה העליונה. אך למעשה, כל ניסיון לנסות לקבוע את הנוסחה שתוביל רב להפוך ל'גדול', או 'מנהיג', נדון לכישלון – אין נוסחה כזו.

הרב וואזנר, שללא ספק נשא בתואר המכובד "גדול הדור", זאת לצד היותו "פוסק הדור" וגם "זקן רבני הדור", היה ה"גדול" האחרון המוסכם על כלל הציבור החרדי. למעשה, כבר עשרות שנים שלא היה "גדול" המקובל על כל שדרות וקהילות החרדים בהסכמה שכזו. זה כולל את החרדים הליטאים, וזאת על אף היותו חסיד, את החרדים המזרחיים – על אף שפסקיו מכוונים לאשכנזים, והוא מיעט לדבר שלא ביידיש – וזה כולל את החסידים כמובן, ואף את קהילות הישוב הישן – "העדה החרדית", שמתבדלים מהזרם החרדי המרכזי. ב-95', והוא כבר בא בימים, התחתן שוב הר"ש וואזנר עם דודתם של האחים האדמו"רים מתולדות אהרן ומתולדות אברהם יצחק, קהילות גדולות המשתייכות ל"עדה החרדית".

היותו של הר"ש וואזנר "גדול" מוסכם, נבעה מהעבודה שהוא נטה שלא להיות מעורב במחלוקות הפנים-מגזריות, ואף לא התערב בשאלת ההצבעה לכנסת – העובדה הזו, כמו גם קשריו החמים עם רבנים מכל היהדות החרדית, הביאו לו את הקונצנזוס סביבו (גדולים שזכו להסכמה כזו היו אולי הרב ש"ז אוירבך, הרב וייס המנחת יצחק, והרב מטשיבין).

מועדון ה-100

הר"ש וואזנר משתייך לקבוצה מצומצמת של גדולי ישראל שהגיעו לשיבה טובה והפכו למנהיגים של שני דורות, "מועדון ה-100", אם תרצו. זהו מועדון יוקרתי וסגור של רבנים חרדים מהשורה הראשונה, רבני על, שדי בחתימתם על "קול קורא" או בהחלטתם בכדי לשנות את נהגי החברה החרדית כולה.

על המועדון הזה, שאליו לא הצטרפו חברים חדשים כבר למעלה מ-20 שנה, נמנו הרבנים עובדיה יוסף, מיכל יהודה לפקוביץ', יוסף שלום אליישיב ואף הרב שטיינמן שיחי'. זהו מועדון נכחד למעשה, ותופעה נדירה בנוף הרבני. בתוך הקבוצה הזו הרב וואזנר חותם את תופעת "פוסקי הדור" – מנהיגים חרדים שהגיעו לתפקידם מתוקף היותם פוסקי הלכות, הרבנים עובדיה ואלישיב היו כאלה, והרב וואזנר הוא האחרון שבהם.

להבדיל משאר חברי המועדון הזה, לרב וואזנר לא היתה שום מפלגה, ובוודאי שלא עיתון מפלגתי, שדבררו אותו ואת מעמדו. העובדה הזו נותנת תוקף לגדולתו, ולהצלחתו להפוך לגדול חרדי מוסכם, אף ללא הכלים המפלגתיים הסטנדרטיים שעומדים לרשותם של בתי שאר גדולי ישראל. לרשותו של הרב וואזנר עמדו אך ורק גדלותו בהלכה, וקשריו עם גדולי הדורות הקודמים.

גם הקהילות שהתגבשו סביבו בשנותיו האחרונות היו תוצאה של ההערכה כלפיו, ולאו דוקא מקור הכוח שלה – שהשתרע הרבה מעבר לקהילות הללו.

> הבחירות לרבנות ירושלים: הציונות הדתית שוברת נאחס בן שלושים שנה

הרב שמואל הלוי וואזנר בכינוס של העדה החרדית

מקובל גם בקרב היישוב הישן. הרב שמואל הלוי וואזנר בכינוס של העדה החרדית

כבר לא כל כך מתנגדים

אחת מהמחלוקות הגדולות שהטרידו את סדר יומן של הקהילות היהודיות באירופה שלפני מלחמות העולם היתה המחלוקת בין החסידים למתנגדים. התבססות החסידים, המופרדים מהליטאים ("המתנגדים"), המתאפיינים בשימת דגש על הרגש היהודי, ולאו דווקא על לימוד התורה האינטלקטואלי הביאה למחלוקת מרה שקרעה את הקהילות היהודיות האשכנזיות לגזרים.

עם תום מלחמת העולם הראשונה הוכרז "פסק זמן", או אם תרצו שביתת נשק. האיום על החרדים כולם, והצלחת תנועות חילוניות כמו הסוציאליסטים והציוניות, הביאו את החרדים כולם להתאחד, והקהילות, על אף שלא התאחדו ונותרו מובדלות, חדלו מלריב. עם השנים נוצרו יחסי גומלין, כשהליטאים מופקדים על הצד התורני והלימודי, והחסידים על עולם הרגש, קיום המצוות והתרבות.

למרות השתייכותו לזרם החסידי הפך הרב וואזנר לרב כלל חרדי. המצב הזה התאפשר גם מפאת קרבתו הרבה לאחד ממייסדי החרדיות הישראלית – החזון איש, מה שהעניק לו אמון רב בקרב הרבנים "המתנגדים" (הלא-חסידים), אך גם בגלל הזמנים החדשים, כאלה שהעדיפו אינטרס כלל חרדי על האינטרס קהילתי.

במובנים רבים הרב וואזנר הוא מסימני הפיוס הזה, תום המחלוקת ההיסטורית. כשמחד גיסא הוא יהודי חסידי לגמרי, עומד בראש ישיבה חסידית, נוהג במנהגים החסידיים וכולי וכולי, ומאידך גיסא הוא גדול הדור של כולם – מקורב לרבנים הליטאים ונחשב לפוסק גם עבורם.

לשם הדוגמה, ישיבת פוניבז' – שהיא ישיבה ליטאית מובהקת, שוכנת בסמוך לביתו, בשכונה בה הוא מכהן כרב. הרב וואזנר הוזמן לאירועי הישיבה ואף כובד להיות ראשון הנואמים תדיר, נאם אף בהיכל הישיבה ובמשך שנים שימש כפוסק ההלכות של הישיבה.

היום שאחרי

האם פטירתו תשפיע על הרחוב החרדי? ובכן, חד משמעית לא. בגלל העובדה שהר"ש וואזנר לא היה מזוהה עם אף מפלגה, פטירתו תעבור ללא זעזועים. קהילות "שבט הלוי" שתחת נשיאותו כבר מחולקות בין בניו לנכדיו, ואת הישיבה קיבל במעמד ההלוויה בנו, שאף הוסמך כרב השכונה.

הפיוס החרדי, שהיה בדמותו של הרב וואזנר, נראה אתמול ברחובות בני ברק. זה לצד זה נדחקו ספרדים, חסידים וצורבים ליטאיים שבאו לחלוק כבוד אחרון לרב. מערכת הבחירות האחרונה והמדממת בציבור החרדי, בה נראה שהשתנו סדרי עולם – והאינטרס החרדי המשותף הוא נחלת העבר, כמו נעלמה מהלווייתו של הרב הישיש, שמעולם לא הלך להצביע.

לרגע אחד נשב ברחובות בני ברק הגעגוע. הרחובות הללו, שידעו שנה מלאת מאבקים בין רבנים ופלגים, חשו שוב לרגע את היחד, לרגע אחד קצר – ואז הגיע האסון הכבד.

מרדכי גלבר לא היה רבי השקוע בעולמה של תורה, לא נכדו של רב פלוני או חתנו של אלמוני – אלא עובד תחזוקה צנום בן 27, יתום מהוריו בגיל צעיר, אב לילד בן שלוש. בינו לרבו הקרוב, הרב וואזנר, הפרידו 75 שנים. הם וכמה אלפי מלווים הסובבים את המיטה בטירוף קדוש.

לא היריבות ולא השנאה – בסופו של דבר הייתה זו האחדות המתפרצת שרמסה את גרבר אל מותו.

> עם ישראל יצא לחירות, אך האנושות לא יצאה לחירות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"אין לנו לאן ללכת חוץ מאליהם. אין למשטרה הפלסטינית סמכות פה". סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

תחקיר: ההרוג בפוגרום חווארה נורה כנראה על ידי מתנחלים

במהלך התפרעויות המתנחלים בפברואר 2023 הותקף גם הכפר הסמוך, זעתרה, ונורה למוות סאמח אקטש. תחקיר "בצלם", שבוצע בשיתוף ארגון מומחי הסאונד Earshot, הסיק שההרוג נורה מנשק בעל קליבר קטן, שבדרך כלל אינו בשימוש חיילים. שנה אחרי, איש עדיין לא הועמד לדין

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf