newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מיהן הנשים שלא נמצאות ברשימת המשפיעות של ליידי גלובס?

"ליידי גלובס" לא הצליחו למצוא אשה ערביה אחת שתכנס לרשימה. בין הפוליטיקאיות ונשות האוצר, המשפטים, ההייטק והבנקים לא היה מקום גם לאף אשה שהובילה מאבק פמיניסטי או חברתי. ורק הפוטושופ עבד שעות נוספות

מאת:

השבוע פרסם מגזין ליידי גלובס את רשימת חמישים הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2016. אמנם לא ברורים לי מה הקריטריונים ומי קבע אותם, אבל החלטתי לבחון דרך הרשימה את ההיכרות שלי כפלסטינית עם החברה הישראלית, ולנסות ללמוד מי הן הנשים האלו שבחרו גלובס, ועל מה ומי בדיוק הן משפיעות.

הרשימה כוללת נשים מרשימות באמת, ממבט ראשון נראה שרובן מתחומי העסקים והכלכלה, שוק ההון והבנקאות וחברות שונות במשק. לרגע חשבתי שגלובס חיפשו את הנשים עם הכסף, אבל אז ברשימה, בתמונות מרוטשות למשעי, הופיעו השרה איילת שקד, וכמה מקומות אחריה השרה מירי רגב, שהספיקה להחליף את הפנתרים השחורים שליוו אותה בכתבה ההיא בידיעות אחרונות, בחתלתולים חמודים על הכתף בהתאמה ל"ליידי גלובס".

שער ליידי גלובס, ספטמבר 2016

שער ליידי גלובס, ספטמבר 2016

המשכתי לדפדף ומצאתי עוד ברשימה את נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, ושלל בכירות במשרדי ממשלה שונים כמו האוצר והמשפטים. נמצאות שם גם רב גונדר עפרה קלינגר, נציבת שרות בתי הסוהר, ואילנה דיין, ד"ר למשפטים ועיתונאית בכירה, וכבר לא הצלחתי להבין את מהות הרשימה המגוונת הזאת. לרגע נתתי לעצמי ציון "נכשלת" במבחן הידע הכללי כשהבנתי שלפחות חמישים אחוז מחמישים הנשים אינן מוכרות לי כלל. אבל אז בזכות חברות ברשת הבנתי שאני לא לבד, וגם נזכרתי שיש לי סיבה טובה לכך – אני ערבייה, הרשימה הזו (שסובלת מנכות קשה מבחינה חברתית ,ומהיעדר רגישות פמיניסטית ולאומית כמובן) לא מיועדת לי בכלל. הרי מה הסיכוי שערבייה, נאורה ככל שתהיה, תקרא ליידי גלובס?

[עדכון: אתר העין השביעית בדק ומצא שהסקר של ליידי גלובס, שנועד לקבוע מי הן הנשים המשפיעות בארץ, נערך גם הוא רק בין יהודים]

לצאת מגוש דן המדושן

אז לעורכי ליידי גלובס היקרים, בפעם הבאה לפני שתכניסו את חברת הכנסת שלי יחימוביץ' לרשימת המשפיעות במדינה, למרות שכל המאבקים שלה לא ממש הצליחו, אולי כדאי שתרימו טלפון לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, האישה הערבייה הראשונה שעומדת ברשות הוועדה למעמד האישה בכנסת, ועושה פלאים בכל כך הרבה תחומים שמשפיעים על חיי נשים ערביות ויהודיות.

אני מציעה לכם להכיר גם את עו"ד מרים כבהא, האשה הערבייה הבכירה ביותר בשרות הציבורי שהתמנתה לנציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה. אולי תשקלו לעיין ברשימת הנשים הערביות המדהימות שמככבות באתר המומחיות והמומחים הערבים A-List שיצרו ארגון "אנו" ועמותת "סיכוי", תופתעו לגלות שם, בין היתר, חוקרות ומנהלות חברות סטארט-אפ מהחברה הערבית. תמצאו בה למשל, את מנכ"לית חברת אלפא רים יונס, "החלוצה של נשות המגזר בהייטק" שיכולה להשתלב יפה מאד ברשימה של ״ליידי״.

לא רוצים ערביות ברשימה של יהודיות טובות? אין בעיה, מה עם מנכ"לית הקרן החדשה לישראל – יש לה אמירה אחת או שתיים במאבקים החברתיים והפוליטיים של השכבות המוחלשות, שאמנם אין להם מנוי על גלובס אבל הם בהחלט משנים את פני החברה. אולי היה ניתן למצוא מקום ברשימה למנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – סוגיה שבהחלט משפיעה על אזרחיות ואזרחי המדינה או מישהי מהנשים המנהלות את המאבק על חזקת הגיל הרך? אולי מייסדות תנועת "נשים עושות שלום" שמובילות אלפי נשים או אחת מהנשים הצעירות האתיופית-ישראליות שעומדות בראש המאבקים נגד האלימות המשטרתית? מה עם נשים יוצרות, אמניות, במאיות או סופרות שמובילות דעת קהל? האם נפגעות שרת התרבות לא יכולות להיות לצידה בשום רשימה?

לא הייתם צריכים לצאת ולהסתובב בכל הגלובוס כדי להשלים את המשימה הקשה, רק להתרחק בתודעה מרדיוס גוש דן הלבן והמדושן. כי אם רק תצאו ממתחם הבורסה לזמן קצר, אתם עשויים למצוא נשים מדהימות ומעוררות השראה בכל מקום ובכל גזרה ותחום. תמצאו נשים ערביות ויהודיות, מזרחיות ואשכנזיות, עשירות ומעשירות בתודעה ופעילות חברתית ונשית, שמעורבות ומשפיעות בתחומי חיים שונים. הרשימה שלכם לא הייתה מוסיפה להן כבוד, ההפך הוא הנכון.

שתי הערות קטנות לסיום: 

רבותי העורכים חובבי הרשימות והדירוגים למיניהם, לא כל רשימה של נשים מצליחות צריכה להדגיש את מצבה המשפחתי של האישה (למרות שרובן, כמובן, נשואה + שניים). הגיע הזמן לנטרל את מצבה המשפחתי של האישה מהקריירה שלה, אלא אם היא רוצה בכך והיא רואה במצבה המשפחתי חלק מחייה המקצועיים. עברו הימים שבהם היו רומזים בגסות שמדובר באישה משפחתית שפרצה דרך מקצועית למרות הכל.

וגם – תנו ליופי הטבעי לבלוט מול המצלמה ותחסכו שעות של עריכה ופוטושופ ואפקטים מלאכותיים מיותרים. הנשים האלו אמורות להרגיש יופי עם מה שהן הספיקו לעשות בחיים ולא עם מה שעשיתם להן בפנים.

> אפליית ספרדיות בקבלה לסמינרים: מורה נבוכים לחילונים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf