newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מי יודע מהם נהלי יציאת סחורות מעזה? לא הגוף האחראי עליהם

הנחיות סותרות, תנאים בלתי אפשריים לקבלת אישורים, דרישות לא ברורות לתשלום אגרה. אם הגוף שאחראי ניהול המדיניות האזרחית של ישראל ביחס לעזה לא יודע מהם הנהלים שהוא עצמו ניסח, איך סוחרי הרצועה אמורים לדעת?

מאת:

כותבת אורחת: שי גרינברג

השבוע התפרסמה ב"וואלה! חדשות" כתבה על המחקר החדש שפרסם ארגון גישה, "תוצרת עזה". המחקר מסכם חמישה מפגשים עם נציגים של חמישה מגזרים יצרניים ברצועת עזה – חקלאות, טקסטיל, ריהוט, מזון מעובד והיי-טק. ברקע הדברים, ההיתר הישראלי לשווק סחורה מעזה בחלקה האחר של הטריטוריה הפלסטינית, הגדה המערבית, לראשונה לאחר שבע שנות סגר. בחודש מרץ ישראל אף התירה שיווק מצומצם של תוצרת חקלאית בישראל, לרגל שנת שמיטה. נציגי המגזרים תיארו את הפוטנציאל הכלכלי האדיר שיש בהחלטה. הם תיארו גם חלק מהקשיים: סגירות חוזרות של מעבר הסחורות כרם שלום, עלויות גבוהות של שינוע הסחורה, האתגר שבחדירה מחודשת לשווקים בגדה.

והנה, מתגובתו לכתבה של הגוף האחראי על ניהול המדיניות האזרחית של ישראל ביחס לעזה, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), מתברר שלא רק שלא שמעו שם על הקשיים הללו, נדמה שלא יודעים שם על נהלים שהם עצמם מנסחים.

למשל, בדו"ח כתוב כי "אחד התנאים לקבלת היתר סוחר היא הוכחה שהמבקש מייבא לעזה סחורה דרך מעבר כרם שלום, ומוכר בשווי של 100 אלף שקלים לשנה". בתגובתו מתפ"ש טוען כי לא קיים תנאי כזה, אבל במקבץ הנהלים של מתאם הפעולות עצמו מופיע נוהל מתן היתרי כניסה לישראל ולאיו"ש לתושבי רצ"ע לצרכי מסחר, ובסעיף 4א(ו) כתוב בפירוש שעל מי שמבקש היתר סוחר להחזיק גם ב"דו"ח כספי לשנה האחרונה מאושר ע"י רואה [חשבון] וע"י רשות המסים הפלסטינית, הדו"ח הכספי יראה מכירות בשווי של 100,000 ש"ח לשנה לפחות".

אם במתפ"ש לא יודעים באלו נהלים הם משתמשים, איך תושבי הרצועה אמורים לדעת?

> האו"ם: "תוך שנה אקוויפר החוף יתמוטט, תוך חמש הנזק יהיה בלתי הפיך"

שיווק חקלאי מעזה לישראל (צילום באדיבות ארגון "גישה")

שיווק חקלאי מעזה לישראל (צילום באדיבות ארגון "גישה")

המחקר מציג קושי משמעותי: אחד התנאים של ישראל להעברת הסחורה בכרם שלום הוא סידורה על משטחים שגובהם אינו עולה על מטר, בטענה שהדבר נחוץ לבדיקה ביטחונית. מאחר שלא ניתן לערום משטחים זה על זה, מצטמצמת כמות הסחורות שניתן להעמיס על כל משאית, מה שמחייב סוחרים לשלם, למשל, על שתי משאיות עבור סחורה שאפשר היה להעמיס על משאית אחת. מטעם מתפ"ש טענו כי "אין הגבלה מהצד הישראלי לגובה המשטח. המגבלה הזו, אם היא קיימת, מגיעה מהצד הפלסטיני, או ממנהלת המעברים".

ובכן, שאלנו את המשטרה, הגוף שקובע הנחיות לפעילות מנהלת המעברים, ומתשובתה למדנו שישנה מגבלת גובה של 1.60 מטר. גם אם מתפ"ש לא מודע לתשובה הזו, מן הראוי שיתאם את עמדותיו מול מנהלת המעברים, הכפופה גם היא למשרד הביטחון.

במחקר שלנו עולה גם טענה לגבי גובה האגרות במעבר. מתפ"ש אמרו בתגובה שלא מוטלות כלל אגרות. בתשובה לבקשת חופש מידע שלנו, ממרץ 2015, נטען (בסעיף י"א) כי: "בהקשר האגרות הנגבות במעבר – לא מוטלת אגרה לגבי שיווק תוצרת שאיננה חקלאית לאיו"ש. יש לציין כי קיימת אגרת תפעול מעבר כרם שלום, בהתאם לנהלי רמי"ם (רשות המעברים היבשתיים ש.ג.)".

כלומר, אין אגרות, מלבד האגרה שיש. מאחר שתשובות המתפ"ש סותרות זו את זו, ולעתים בתוך אותו משפט, הסתמכנו על מידע שמסרו לנו מספר רחב של סוחרים, ששילמו את האגרה מכיסם. הם ודאי ישמחו לדעת שעתה עליהם לשלם פחות, ואולי ישמחו גם לקבל החזר על האגרות ששולמו ללא צורך.

> ארטילריה בעזה: נשק סטטיסטי בשירות "הצבא המוסרי בעולם"

מפעל טקסטיל בעזה (צילום באדיבות ארגון "גישה")

מפעל טקסטיל בעזה (צילום באדיבות ארגון "גישה")

לגבי חששם של הסוחרים מסגירות בלתי צפויות של כרם שלום, מעבר הסחורות היחיד אל ומתוך הרצועה, מתפ"ש מסר כי פעילות המעבר סדירה וכי אפילו בזמן המלחמה בקיץ פעל תחת אש, למעט יומיים. זה כמעט מדויק, אך הרבה אחרי תום הלחימה, בין 2 ל-4 בנובמבר, בתגובה לירי רקטה מהרצועה לשטח ישראל, נסגרו מעבר ארז וכרם שלום, כצעד ענישתי (הרקטה לא נורתה לכיוון המעברים). כתוצאה מהסגירה בוטל משלוח דגים מהרצועה לגדה המערבית, שהיה אמור להיות הראשון מאז 2007.

ניכר שבמתפ"ש מאוד גאים בצעדים שעשו להקלת המצוקה הכלכלית ברצועה. ברור גם שקידום שיקום כלכלי ברצועה נעשה לאחת ממטרות מערכת הביטחון, כפי שמשתקף מדברים שנושאים שוב ושוב בכירים במערכת. מאכזב, אם כן, לגלות שבמתפ"ש לא מכירים לעומק חלק מהבעיות שמולם ניצב כיום שיקומה הכלכלי של רצועת עזה, מהלך שנחוץ לכל מי שמעוניין ביציבות בטחונית באזור.

שי גרינברג היא דוברת ארגון "גישה".

> הדרך להיאבק בחרם היא לסיים את הכיבוש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf