newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תכירו: תחקירן בצלם שנאבק שנים במדינה ועכשיו נמצא במעצר מפוקפק

בשביל נאסר נוואג'עה המאבק מול רשויות החוק הוא לא חדש. ישראל הרסה את הכפר שלו בדרום הר חברון כבר פעמיים, ואת כל כוחותיו הוא משקיע בניסיון למנוע הריסה שלישית. מנכ"ל בצלם מסביר למה הוא תומך בעובד העצור שלו

מאת:

כותב אורח: חגי אלעד

המעצר של נאסר נוואג'עה, עמיתי לעבודה בבצלם, תחקירן השטח שלנו בדרום הר חברון, מזעזע אותי.

מילים אלו נכתבות בשעה שנאסר עצור במחנה עופר, מצפון מערב לירושלים. המהירות בה גורלו היטלטל במהלך כמה שעות נמהרות שלשום (חמישי) משחרור מיידי להמשך מעצר היא בלתי נתפסת: שופט בית המשפט המחוזי הורה לשחרר את נאסר באופן מיידי (שכן – כפי שכבר קבעו שתי ערכאות – אין לבתי המשפט בישראל סמכות לדון בעניינו). ההוראה התחלפה תוך דקות בהסכמתו לעכב את ביצוע הוראת השחרור, על מנת לאפשר למדינה להחליט אם לערער לעליון.

החלטת השופט הייתה, לכאורה, ברורה: על המדינה להחליט תוך מספר שעות ספורות האם להגיש ערר או לשחרר את נאסר. במקום זאת, המדינה עשתה דין לעצמה והחליטה לא להגיש ערר וגם לא לשחרר את נאסר. הוא הועבר מהמשטרה לידי הצבא, ושופט צבאי החליט, מבלי שנאסר היה מיוצג, להאריך את מעצרו עד יום ראשון. ככה זה כשטוחנים צדק.

מאחר ונאסר עצור עכשיו, הוא לא יכול לספר לכם כרגע על עבודתו או על המאבק שהוא מוביל נגד נישול תושבי סוסיא, ובהם משפחתו שלו. כדי לשמוע את נאסר או לראות אותו עכשיו, בזמן שהוא עצור, אתם יכולים לקרוא את המכתב הפתוח שנאסר שלח לנפתלי בנט לפני כמעט שנתיים, או לצפות (כאן להלן) בסרט התיעודי הקצר "סוסיא", המתעד ביקור של נאסר ואביו באתר הארכיאולוגי, שלשם הקמתו הרסה ישראל את מקום הולדתו של נאסר.

> התרגיל המדהים שעשתה המשטרה לנאסר נוואג'עה

ומהו מקום הולדתו של נאסר? נאסר נוואג'עה נולד במערה. כיום, כשהוא חולם על העתיד, בין אוהלים שטרם הוצאו להם צווי הריסה לבין פחונים שכבר הוצאו להם צווי הריסה, הוא מפרט את יתרונות החיים מתחת לאדמה, במערה כמו זו שישראל גירשה אותו ואת משפחתו ממנה: המערה מבודדת טוב יותר מאשר אוהל מפני חום וקור. הוא מרגיש במערה בטוח יותר. בבית.

 מדינת ישראל נגד נאסר נוואג'עה

בדרום הר חברון – כמן גם באזורים אחרים ברחבי הגדה המערבית, בדגש על שישים האחוזים מהגדה שלפני עשרים שנה הוגדרו (זמנית, כמובן) כ"שטחי סי" בשליטה ישראלית – מתחולל מאבק איתנים על האחיזה בקרקע. שני ענקים רבי עוצמה מתגוששים זה עם זה בדרום הר חברון: מצד אחד: מדינת ישראל, על המנהל האזרחי שלה, הצבא, הפרקליטות, ועדות התכנון הצבאיות והמתנחלים. כל העוצמה המאורגנת של מדינה על שלוחותיה הרשמיות והפחות רשמיות. מצד שני: נאסר.

כבר בערך עשרים שנה שנאסר ומשפחתו המורחבת מצליחים, איכשהו, להיאחז באדמותיהם בסוסיא. מצד אחד זה לא כוחות. מצד שני, אין להם לאן ללכת. גם אחרי שהורסים להם את בארות המים הם ממשיכים לעבד את האדמה. גם אחרי שזורקים אותם מהמערה הם עוברים לפחון, וממשיכים לחלום על המערה. פלסטינים עקשנים שלא הבינו את הרמז.

הם לא לגמרי לבד, נאסר ומשפחתו: מתנדבים של תעאיוש – כמו עזרא נאווי וגיא בוטביה, שגם שניהם עצורים כעת – מסייעים להם בפעילות חתרנית מסוכנת כמו שמירה על עצי זית. האנטישמים מהאיחוד האירופאי תרמו להם – אלוהים אדירים – בתי שימוש ניידים. יש אפילו קולטי שמש לייצור חשמל, כי הרי בשם שלטון החוק אסור לפורעים הפלסטינים להתחבר לרשת החשמל או המים. וגורמים אנטי-ישראלים מסוכנים כמו בצלם, רבנים לזכויות אדם ושוברים שתיקה מנסים לאורך השנים לסייע לתושבים: כותבים דו"חות, מארגנים סיורים, מגישים עתירות, מנסים לקדם תוכנית מתאר, מזמינים ישראלים ודיפלומטים לבקר במקום.

זהו הקונטקסט למתרחש בדרום הר חברון. את הקונטקסט הזה לא ראיתם במשדר של תוכנית התחקירים היוקרתית "עובדה". ובהינתן הקונטקסט הזה, שבו פלסטינים הם לא יותר ממטרד מתמשך שטרם סולק הצידה, זה לגמרי מובן מדוע רשויות המדינה מתייחסות אל נאסר נוואג'עה כאל שק תפוחי אדמה שהן רשאיות להעביר מיד ליד כראות עיניהן.

> מגורשים תמידית: הכפר סוסיא עומד בפני הריסה שלישית

נאסר עצור עכשיו. לא משנה כמה מבזה יהיה יחס הרשויות, עבורי הוא יהיה תמיד עמית לעבודה וחבר שאני מכבד מעומק לבי. אם נאסר היה חופשי עכשיו, אני בטוח שהוא היה חוזר ואומר את מה שכבר שמעתי בסוסיא פעם אחר פעם: לא משנה כמה רשויות המדינה ישובו ויתעמרו בתושבים שם, לא משנה כמה יהרסו, לא משנה כמה ינצלו את "החוק" כדי לנשל – תושבי סוסיא יישארו על אדמתם.

אנחנו בבצלם, עמיתיו של נאסר, באמצעינו הצנועים, נעשה ככל יכולתנו על מנת לסייע לו ולמשפחתו, ולכל תושבי סוסיא.

חגי אלעד הוא מנכ"ל בצלם

> עונת הציד: למה ברור שמטרת המעצרים היא כלל מתנגדי הכיבוש

נאסר נוואג'עה מובא לדיון הארכת מעצר בבית משפט השלום בירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נאסר נוואג'עה מובא לדיון הארכת מעצר בבית משפט השלום בירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf