newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הלכה לעולמה המשוררת הלאומית של איראן, סימין בהבהאני

בהבהאני הייתה בכירת המשוררות האיראניות, שכונתה "הלביאה האיראנית" והייתה ידועה בשירתה כמו גם בפעילותה לזכויות האדם והאישה. מליונים נפרדים ברשתות החברתיות

תרגום:

אתמול (שלישי) הלכה לעולמה "לביאת איראן", הסופרת, המשוררת, המתרגמת, והפעילה החברתית, הפוליטית והפמניסטית סימין בּהבּהאני.

בהבהאני נולדה ביוני 1927 בטהראן. שני הוריה, פחר עזמא ארע'ון ועבאס חלילי, היו שניהם משוררים בעלי שם, ואביה אף תרגום את השאה-נאמה לשפה הערבית. על אף שלמדה משפטים, היא מעולם לא עסקה בתחום זה ועבדה שנים רבות בהוראה, לצד כתיבת שירים בה החלה מגיל צעיר מאוד.

עוד בטרם המהפכה האסלאמית בשנת 1979 כתבה סימין בהבהאני שירים למיטב הזמרות והזמרים הקלאסיקנים באיראן, אך את שמה כרב-אמנית עשתה בשירת הע'זל, סגנון שירה פרסי קלאסי בעל כללי חריזה ומשקל מובחנים. טביעת החותם הייחודית שלה בסגנון זה הביאו להכתרתה כממשיכת דרכו של נימא יושיג' (שם העט של  עלי אספנדיארי, אבי השירה המודרנית הפרסית). המהפכה שחוללה בסגנון הע'זאל הפיקו כמה מיצירות השירה הפרסית החשובות ביותר במאה העשרים.

> זקוף קו פסע והלך לעולמו: נפטר המשורר והסמל הפלסטיני סמיח אלקאסם

סימין בהבהאני (צילום: Romissa Mofidi CC BY-SA 3.)

סימין בהבהאני (צילום: Romissa Mofidi CC BY-SA 3.)

בהבהאני, שנחשבה למשוררת הלאומית האיראנית, שימשה בין היתר כראש אגודת הסופרים האיראנית, הייתה מועמדת פעמיים לפרס נובל בספרות וזכתה בפרסים ספרותיים רבים באיראן ומחוצה לה.

לצד פעילותה הספרותית, היא נודעה גם בפעילותה האמיצה בתחום זכויות האדם וזכויות הנשים בפרט באיראן, ואף זכתה לאות הוקרה מטעם הארגון הבינלאומי לזכויות אדם.

במרץ 2009 הוזמנה סימין בהבהאני לפריז לכנס לכבוד יום האישה הבינלאומי, אך בהגיעה לשדה התעופה גילתה כי הוכנסה לרשימה השחורה של מנועי היציאה מאיראן מצד השלטונות, תקרית אליה התייחס מאוחר יותר גם הנשיא אובמה בדברים שנשא.

מאז פורסם דבר מותה אתמול, מיליוני איראנים נפרדים ממנה ברשת בהספדים מרגשים עד דמעות. אני בוחרת להיפרד ממנה בתרגום שירה "עוד אבנך שנית מולדת", למטה בביצוע יפהפה של דאריוש.

עוד אבנך שנית מולדת / סימין בהבהאני

עוד אבנך שנית מולדת
גם אם במלט נשמת חיי
אחזקך בעמודי התווך
גם אם יהיו הם עצמותיי

עוד אריח את פרחייך
מנחירי דורך הצעיר
עוד אשטוף את הדם מפנייך
גם אם בזרם דמעותיי

עוד יגיע אותו יום מבורך
בו תיסוג האפלה מן הבית
עוד אשוב את שיריי לצבוע
באור שאטול מתכלת שמיי

גם אם מַתִּי מזה מאה שנה
עוד אעמוד זקופה בקברי
כדי לעקור את לב אשמדאי
בזעקת אחרון מיתריי

עוד בחזה אותה האש
משלחת את קרניה
ולא נגרע מלהט חומה
היוקד בנבכי קרביי

עוד תפיחי בי הכוח
גם אם גוללו שירי בזפת
עוד אבנך שנית מולדת
גם אם יתושו כוחותיי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf