newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צעירי טירה מתארגנים להיאבק על עתידם

בין מערכת חינוך כושלת, אפליה ממוסדת והמתחים מול החברה היהודית, התארגנות חדשה של צעירות וצעירים מטירה מבקשת להתגבר על פערי החינוך, לגייס את הקהילה ולנפץ את התדמית הבעייתית של העיר

מאת:

כותב אורח: אמג'ד עיראקי

לפני שלושה שבועות, בניין עיריית טירה המה בהתכנסות של למעלה ממאתיים איש שהצטופפו באודיטוריום של המבנה.

בזה אחר זה עלו לבמה חמישה דוברים אשר ריתקו את הקהל עם חמישה נאומים בנושאים שונים מאוד, כולם מעוררי השראה. פאדי מטר, 24, מייסד הארגון אשר עמד מאחורי האירוע, תיאר את התהליך שאיפשר את קיומו בחברה שאיננה מורגלת ביוזמות מסוג זה. אחריו דיבר פרופסור מתחום המדעים על הניסיון האישי שלו, שיכול להוות דוגמה עבור צעירים לבניית קריירה מצליחה ומספקת. פעיל פלסטיני דיבר על החשיבות שצעירים יבקרו בכפרים הפלסטיניים שנחרבו ורוקנו מתושביהם במהלך הנכבה. מעצבת אופנה הסבירה כיצד לייצר אופנה מודרנית לנשים מהבגדים הפלסטיניים המסורתיים של הסבתות, והדובר האחרון סיפר כיצד תיעל את החוויות הקשות של חייו לתשוקה לקליגרפיה ערבית.

> אום אלפחם: איומים על צעירים וצעירות שרקדו דבקה ביחד

לתבוע מחדש את הכוח לשנות מציאות. צעירי 'אקדמיו' בטירה. (באדיבות קבוצת אקדמיו)

לתבוע מחדש את הכוח לשנות מציאות. צעירי 'אקדמיו' בטירה. (באדיבות קבוצת אקדמיו)

"שיחות טירה" אורגנו על ידי "אקדמיו אל-טירה" ('הסטודנטים של טירה'), התארגנות של סטודנטים ערבים מהעיר. בהשראת הפורמט של נאומי TED, ה"אקדמיו" יזמו את האירוע כדרך יצירתית לעורר בקרב תושבי העיר תחומי עניין ורעיונות חברתיים חדשים.

"רצינו לספק לאנשי הקהילה שלנו במה כדי לדבר על החיים וניסיון החיים שלהם, ועל תחומי העניין המיוחדים להם", אומר אחד המארגנים. "חשוב לנו שתושבי העיר יהיו מודעים למגוון האנושי המתקיים בתוכנו".

טירה, עיר מוסלמית שמרנית גדולה, סובלת במשך שנים מדימוי שלילי במיוחד בקרב האזרחים היהודים והערבים בישראל כאחד, כמוקד של פשע, נהיגה פרועה, ואלימות של נשק חם – בעיות שאכן מכבידות על העיר גם כיום. עם זאת, יוזמות כמו "אקדמיו" מוכיחות כי לטירה יש הרבה יותר מה להציע מסטריאוטיפים אלה. רבים מהעוסקים במלאכה אף מאמינים כי לעבודתם תפקיד חשוב בטיפול בבעיות החברתיות של העיר.

מגזין 972+ שוחח עם שתי חברות "אקדמיו": מייס ג'ונדיה, 21, סטודנטית לראיית חשבון באוניברסיטת תל-אביב, ואסיל בשארה, 21, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון.

מה זה "אקדמיו"?

"'אקדמיו' הוא קולקטיב מקומי של צעירים שקם לפני כשנתיים על ידי סטודנטים מטירה, שביקשו ליצור מרחב פעולה חדש לפעילות קהילתית בעיר. כשנפגשנו לראשונה עוד לא היתה לנו מחשבה קונקרטית לגבי מה אנחנו יכולים לעשות, אבל בתוך מספר חודשים כבר גיבשנו כמה וכמה פרוייקטים ופעילויות שניישם במהלך השנה.

"כרגע מונה 'אקדמיו' 82 חברות וחברים, המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות ומהווים בעלי זכות הצבעה. לצדם ישנם 190 'ידידי אקדמיו' שלא משתתפים בהצבעות אבל מסייעים לנו כפי יכולתם. אנחנו גאות לומר שלמעלה ממחצית חברי וידידי 'אקדמיו' הן נשים, המגיעות מרקעים ותחומי השכלה מגוונים: מדע המדינה, רפואה, אמנות, ארכיטקטורה, מוזיקה, ועוד, המהווים תרומה משמעותית לפעילויות השונות שלנו".

מדוע הקמתם את "אקדמיו"?

"הרעיון להקים את הקבוצה נולד מתוך שתי סיבות מרכזיות: העימות עם החברה הישראלית, והניסיון שלנו במערכת החינוך הערבית.

"דור הסטודנטים הערביים הנוכחי, כמו קודמו, חי והתחנך לצד הקהילה הישראלית-היהודית. נאלצנו להתמודד עם בעיות רבות מול חברה זו, הן בשל ההבדלים התרבותיים והן בגלל הלחצים המופעלים עלינו כמיעוט מופלה במדינה. אווירה זו יצרה בקרבנו את התחושה שאנחנו, הצעירים הערביים, צריכים לתבוע מחדש את הכוח לשנות את המציאות עבור הדור שלנו, בכדי להביא לשינוי בחוויה הקהילתית.

"אנחנו בוחנים את הניסיון האישי שלנו כדי לזהות את המקורות לבעיות הללו, ואנחנו מגלים כי שנותינו בבית הספר התיכון היו מוקד משמעותי במובן הזה. כשהיינו בתיכון, לא ידענו מה נרצה לעשות בעתיד, או ללמוד באוניברסיטה. מעולם לא קיבלנו עזרה משמעותית מהיועצים בבית הספר, שעצותיהם היו מיושנות ולא רלוונטיות. כך נאלצנו לפלס לעצמינו את הנתיבים ללא הדרכה או עזרה.

"לכן הבנו כי בכדי לצמצם את הפערים החינוכיים עבור הנוער הערבי, עלינו להתמקד בתלמידי התיכון. כעת, בעזרת 'אקדמיו', אנחנו מקווים לספק לצעירי העיר שלנו נקודת פתיחה טובה יותר בחייהם האישיים והאקדמיים מאשר זו של הדורות הקודמים".

> צעירים ערבים רודפים אחרי דאע"ש ונרדפים על ידי המשטרה

להתמודד עם המתחים מול החברה היהודית, ועם השמרנות של דור ההורים. האודיטוריום בעיריית טירה במפגש 'אקדמיו' (באדיבות קבוצת אקדמיו)

להתמודד עם המתחים מול החברה היהודית, ועם השמרנות של דור ההורים. האודיטוריום בעיריית טירה במפגש 'אקדמיו' (באדיבות קבוצת אקדמיו)

אילו עוד פעילויות יוזמים ומקדמים ב'אקדמיו', מלבד שיחות טירה?

"התוכנית הראשונה והעיקרית שלנו היא עם שני תיכונים בטירה, איתם ארגנו שני 'ימים אקדמיים' בשנה בהם סטודנטים מדברים עם תלמידי התיכונים על תחומי הלימוד השונים שלהם, על האוניברסיטאות והמכללות השונות, אפשרויות שונות לקריירות, וכדומה. אנחנו מתחילים את האירועים הללו עם הרצאה כללית בנושא השכלה גבוהה, ואחר כך מחלקים את התלמידים לקבוצות קטנות וממוקדות יותר. שם הם מדברים עצמם, על תחומי העניין שלהם, ועל תכניותיהם לעתיד, ולאחר מכן אנחנו מקיימים יריד פתוח בכדי לחלוק מידע על תחומים אקדמיים שונים. כמו כן אנחנו מכינים תלמידים לבחינות הפסיכומטריות, ומארגנים סיורים באוניברסיטאות השונות בארץ.

"התוכנית המרכזית השנייה שלנו נקראת 'כיתאבי כיתאבכ' ('ספרי הוא ספרך'). במהלך חופשת הקיץ אנחנו אוספים מאנשים מגוון ספרים שברצונם לתרום, ואז מזמינים את הציבור לבוא ולקחת איזה ספר שירצו בחינם. השנה הראשונה שבה קיימנו את הפעילות הזו היתה קצת בעייתית, כי אנשים לא היו מורגלים להחליף ספרים בדרך זו. אבל בשנה השנייה כבר נרשמה התלהבות ואנשים שיתפו פעולה בשמחה. בינתיים הנפקנו מדבקה שאנחנו נותנים לאלה שלקחו חלק בפרוייקט, כדי לטפח אצלם את תחושת הגאווה.

"עוד בין התוכניות שאנחנו מפעילים: התוכנית 'חוטווה אולא' ('צעד ראשון'), במסגרתה אנחנו מצמידים לסטודנטיות וסטודנטים ערבים בשנה הראשונה ללימודיהם חונכ/ת בוגר/ת כדי לסייע להם בתהליך ההשתלבות בחיים האקדמיים; וכן תוכנית בשם 'הסטודנטים של היום, המנהיגים של המחר', שבה תלמידים מכיתות ה' ו-ו' משתתפים בתחרות לגיבוש פרוייקט התנדבותי אותו יפעילו במהלך שנות לימודיהם.

"אנחנו מפעילים גם דף פייסבוק, שבו אנחנו מפרסמים גם את הפעילויות של 'אקדמיו' אבל גם דברים כלליים יותר על אירועים מקומיים, חדשות, וקמפיינים ציבוריים (למשל נגד צריכת סמים) בטירה ובקהילה הערבית בכלל".

עם אילו אתגרים נאלצתן להתמודד בפעילות הציבורית שלכן?

"האלימות בטירה היא אחת הבעיות הגדולות ביותר. לפני מספר שנים, שתינו היינו הבחורות היחידות החברות בארגון 'דארנא' (תנועה להעצמת צעירים). השתתפנו בהפגנות במחאה על האלימות בתוך הקהילה, וכדי לעודד צעירות וצעירים להביע את מחשבותיהם בעניין. זה לא היה קל. היו לנו עימותים תכופים עם כמה מחברי הקהילה, שהגיעו אפילו לכדי איומים.

"כשדיברנו עם בני משפחה וחברים על הבעיות החברתיות בטירה, הם גילו התנגדות מהרגע הראשון. אמרו לנו 'למה אתן עושות את זה? עדיף שתתרכזו בלימודים שלכן'. הם לא האמינו שיש סיכוי כלשהו לחולל שינוי בטירה. היו שאפילו אמרו לנו 'איזה גבר יסתכל עליכן כשהוא יודע שבזה אתן מתעסקות?'

"הדור של ההורים שלנו הוא דור מאוד שונה. הם לא רצו שנהיה חלק מקבוצות שהיו בהן יותר בנים מבנות. האבות שלנו היו הולכים לשמוע דרשות דתיות במסגד, ואז חוזרים הביתה ושואלים אותנו למה אנחנו מעורבות ביוזמה כמו 'אקדמיו'. היינו צריכות להיאבק בכל הכוח כדי לשבור את החומות הללו. אבל בסופו של דבר, המפתח להצלחה שלנו היה העובדה שלא הושפענו מהדעות האלה. בעיות האלימות וחוסר השוויון בחברה שלנו לעולם לא ייפתרו אם לא נפעל כדי לשנות את אורחות החשיבה של הדורות הצעירים".

מעצימים את צעירי העיר, ואת החברה הערבית כולה. צעירי 'אקדמיו'

מעצימים את צעירי העיר, ואת החברה הערבית כולה. צעירי 'אקדמיו'

האם אתן מזהות השפעות חיוביות של העבודה של 'אקדמיו'?

"בהחלט. העבודה שלנו מעצימה את הצעירים איתם אנחנו עובדות, ואת הסביבה שבתוכה אנחנו חיות. עבורנו לא מדובר פה רק במקום לפגוש בו אנשים חדשים ולדבר על הבעיות שלנו. זה מקום המאפשר לסטודנטיות וסטודנטים להעניק משהו בחזרה למקום שממנו הם מגיעים.

"תוך שנתיים גדלנו מקבוצה קטנה לארגון המונה כ-300 איש. אנחנו רואות רוח התנדבותית חדשה ומלאת התלהבות בקרב צעירי טירה, ויותר ויותר צעירות וצעירים מבקשים להצטרף לקולקטיב כחברים וכידידי הפרוייקט. בעקבות ההצלחה של 'אקדמיו', גם ההורים שלנו הפסיקו להטיל ספק בפעילות הציבורית שלנו; כיום הם עצמם מעודדים אותנו ואחרים להמשיך ולפעול.

"גם המודל של 'אקדמיו' הפך לפופולרי: צעירים מערים ערביות אחרות מתעניינים כיצד להפעיל תוכניות דומות לשלנו אצלם, ויש שכבר החלו לפעול להקמת קבוצות דומות. יש לנו כבר קשרים עם קבוצות באום אל-פחם ובכפר ברא, ואנחנו עובדות על פיתוח תכניות נרחבות יותר לקהילה הערבית באזור המשולש.

"בסך הכל אפשר כבר להגיד ש'אקדמיו' זוכה להצלחה. בכניסה ל'שיחות טירה', חילקנו תגיות שמות לכל המשתתפים וראינו אנשים כל כך שונים: צעירים ומבוגרים, תלמידים ומורים, תושבי טירה ומבקרים ממקומות אחרים. היענות זו מוכיחה לנו שההשפעה שלנו לא מתמצה בתחומי טירה בלבד, אלא משליכה על הקהילה הפלסטינית הרחבה יותר בישראל גם כן".

אמג'ד עיראקי הוא בלוגר באתר 972+. הפוסט נכתב במקור באנגלית שם ותורגם על ידי אורלי נוי.

> עיתונאי פלסטיני שמוחזק במעצר מנהלי שובת רעב מעל חודש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf