newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך הצבא מטשטש ירי חי במפגינים

מקורות אנונימיים בצבא מסבירים כי כדורים בקוטר 0.22 אינץ' הם לא "אש חיה". אם היו מכוונים מולכם אקדח האם קוטר הקליע שלו היה מעניין אתכם?

מאת:

כתב וצילם: ריאן רודריק ביילר

בואו נהיה ברורים: הצבא משתמש בסוגים רבים ושונים של כלי נשק מהם נהרגים ונפצעים פלסטינים בגדה המערבית. רבים מהם כלי נשק פחות "קטלניים" שמיועדים לפיזור הפגנות וקהל של מפגינים. לעיתים המפגינים שנפגעים נמצאו בקרב אלו שזורקים אבנים או בקבוקי תבערה. לפעמים הם לא. מדי פעם נפגעים עיתונאים או אנשי זכויות אדם שהגיעו להפגנה כמשקיפים.

לעיתים קרובות השימוש שנעשה בנשק הוא הפרה שגרתית של התקנות שאמורות להנחות שימוש בנשק מסוג זה. דו"ח שפרסם ארגון בצלם עוסק בשימוש הבלתי חוקי בנשק לפיזור בהפגנות. דו"ח דומה של ארגון אמנסטי הבינלאומי עוסק בשימוש שעושה ישראל בכוח מופרז בגדה המערבית.

> מדיניות התכנון של ישראל בגדה: סיפוח ללא זכויות

חייל ישראלי מכוון נשק מסוג רוגר מבעד לחומת ההפרדה במהלך עימותים עם צעירים פלסטינים בבית לחם. 11 במרץ 2014. (ראין רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

חייל ישראלי מכוון נשק מסוג רוגר מבעד לחומת ההפרדה במהלך עימותים עם צעירים פלסטינים בבית לחם. 11 במרץ 2014. (ראין רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

היבט אחד של מגמה מדאיגה זו הוא השימוש הגובר באש חיה לפיזור הפגנות. שכבה חדשה של מגמה קטלנית זאת היא ניסיון של גורמים צבאיים לערפל או להצדיק את השימוש באמצעים אלה. עידו קינן כתב לאחרונה באתר "העין השביעית" כיצד מקורות צבאיים שאינם מיוחסים מצוטטים על ידי התקשורת הישראלית. שתי דוגמאות בולטות אחרונות – מדהימות בשל הניסוח הכמעט זהה בשני גופי חדשות שונים לחלוטין – מופיעות בדיווחים בעקבות מותו של הצעיר הפלסטיני זיאד עוואד שנורה למוות על ידי הצבא בעימותים בהלוויית בן דודו בבית אומר בשבוע שעבר.

בעיתון הארץ נכתב:

לטענת הצבא, הפלסטינים יידו אבנים, השליכו בקבוקי תבערה וגלגלו צמיגים בוערים לעבר הכוחות, שירו רימוני גז והלם. לאחר מכן, כאמור, דיווח צה"ל כי החיילים פתחו באש לעבר ארבעה פלסטינים, כך לפי הדיווח הצבאי, אך זה בוצע בירי כדורי רוגר – כדור בקוטר 0.22 אינצ' שנורה מכלי נשק המיועדים לכך בלבד, ונחשב לתחמושת שעוצמת פגיעתה פחותה בהשוואה לתחמושת רגילה המשמשת את כוחות הביטחון.

בג'רוזלם פוסט נכתב (באנגלית):

החיילים הגיבו בירי של כדורים בקוטר 0.22 מרובה רוגר, שיורה בצורה חלשה יותר בהשוואה לתחמושת חיה, על פי המקורות. במהלך האירוע נעשה שימוש גם באמצעים נוספים שאינם קטלניים לפיזור הפגנות.

שני העיתונים מצטטים בעילום שם – ומשום כך ללא לקיחת אחריות של המצוטטים – מקורות צבאיים שמתארים את הכדורים הקטנים האלה איכשהו כמשהו שהוא לא כמו "אש חיה". הג'רוזלם פוסט אפילו כולל את הציטוט הישיר והלא מיוחס הזה:

'האירוע עדיין נבדק. לא נעשה שימוש בתחמושת חיה', מוסיף מקור צבאי.

ראשית, מדובר בחוסר אחריות בולט של שני העיתונים, הארץ והג'רוסלם פוסט, שלא הביאו הקשר מספק וברור למה מהווה שימוש ב"אש חיה" למרות תיעוד יסודי של ארגונים דוגמת בצלם ואחרים.

שנית, ישנה הטענה המדהימה שמובאת על ידי גורם צבאי עלום שם, לפיה כדורי הרוגר משום מה אינם "אש חיה". הרשו לי להסביר: ההבדל העיקרי בין כדור 0.22 אינץ' לכדורים הרגילים שבהם עושה הצבא שימוש בכלי הנשק הסטנדרטיים הוא כמות אבק השריפה שיש בכדור, שמשפיעה על הטווח והמהירות של הכדור. הקוטר וצורת הכדור משפיעים בעיקר על כמה קשה תהיה פגיעת הכדור. שניהם מוגדרים כאש חיה על פי כל הגדרה סבירה. שניהם יכולים להרוג, והורגים.

כשהתגוררתי בוושינגטון נשדדתי כשאקדח בקוטר 0.22 אינץ' הוצמד לאחורי ראשי. באותו הרגע לא ממש עניין אותי שמדובר בקליבר קטן יחסית. אני בטוח שגם לבני המשפחה והחברים של זיאד עוואד לא ממש אכפת מה היה קוטר הכדור שהרג אותו.

* * *

רקע על הנושא מתוך הודעת "בצלם" מינואר האחרון:

ביולי 2009, בעקבות התראות חוזרות ונשנות של בצלם על שימוש לא חוקי בירי כדורי טוטו לפיזור הפגנות העלול להביא להריגת מפגינים, כתב הפצ"ר הקודם, אלוף אביחי מנדלבליט, לבצלם כי "הרוגר ואמצעים דומים אינם מוגדרים כאמצעים לפיזור הפגנות או הפרות סדר. הכללים לשימוש באמצעים אלה באיזור יהודה והשומרון הינם מחמירים והם מקבילים לכללי הפתיחה באש בתחמושת 'חיה'". במארס אותה שנה כתב רס"ן יהושע גורטלר מהפרקליטות הצבאית לבצלם כי "אמצעי זה (הרוגר) אינו מהווה תחליף לשימוש באמצעים המיועדים לפיזור הפרות סדר (כגון – רימוני הלם, כדורי גומי וכיו"ב)". תשובות אלה, שניתנו לבצלם לפני כארבע שנים וחצי, לא שיקפו כבר אז את המציאות בשטח.

בצלם מתריע כבר שנים על כך שהשימוש שעושה הצבא בטוטו בשטח, כמו גם הצהרות של דובר צה"ל ושל קציני צבא ומג"ב, מנוגדים להצהרות הפרקליטות הצבאית. בפועל, המסר שמשדר הצבא לחיילים בשטח הוא שאין מדובר בנשק קטלני ומסוכן אלא באמצעי נוסף בארגז הכלים לפיזור הפגנות. מסר זה מנוגד לחוק ומסכן חיי אדם.

> בעקבות החלטת העליון: תושבי אל-עראקיב יוכלו לטעון נגד הפקעת אדמותיהם

 הטקס פורסם במקור באנגלית באתר 972+, ותורגם על ידי יעל מרום.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf