newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רשות ההגירה החזירה לארץ את מבקש המקלט מדארפור שגורש במרמה

סאדיק, מבקש מקלט מדארפור, גורש מישראל לאתיופיה ושם גילה כי הוא נדרש לחזור לסודאן - מקום בו נשקפת סכנה לחייו. הלילה הושב לישראל, בניגוד לרצונו, על ידי רשות ההגירה. כעת הוא כלוא בנתב"ג

מאת:

סאדיק אל סאדיק, מבקש מקלט מדארפור שגורש לפני כשבוע מהארץ, לאחר שחתם על הסכם עזיבה מרצון למדינה שלישית, הושב הלילה לישראל בניגוד לרצונו על ידי רשות ההגירה בשיתוף פעולה עם רשות ההגירה האתיופית. אל סאדיק כלוא כעת במתקן "יהלום" למסורבי כניסה לישראל בנתב"ג .

לפני יומיים דיווחנו כאן על סיפורו של סאדיק אל סאדיק, שנתקע בשדה התעופה באדיס אבבה לאחר שסירב לעלות על טיסת המשך לסודאן בה הוא נרדף. לדבריו הסכים לעזוב את ישראל רק למדינה שלישית בה יזכה להגנה וכי הוא חש שהולך שולל על ידי רשויות ההגירה.

דפנה ליכטמן, מנהלת ספריית לוינסקי, שחנתה בשדה התעופה באדיס אבבה בדרכה לטיסת המשך לישראל, נתקלה בו שם במקרה והזדעזעה מהסיפור עליו סיפרה בדף הפייסבוק שלה.

חברים מישראל ליוו בדאגה את הדרמה שהחלה אתמול בשעות הצהרים. מספרת דפנה ליכטמן:

אתמול בצהרים רשויות ההגירה עצרו אותו בשדה באדיס אבבה, בו היה תקוע מעל שבוע בלי יכולת לצאת, והודיעו לו כי יעלו אותו על טיסה לארץ. הוא סירב בתוקף. היה קשה מאד לדבר איתו כי הוא הוחזק בידיהם. ביקשנו ממנו שימצא דרך לעדכן אותנו אם הוא עולה על מטוס. כשעלה למטוס הוא התקשר אלינו מהטלפון של הנוסע שישב על ידו. הוא נשמע מאד חושש ובמצב לא טוב. הוא לא רוצה לחזור לכאן. חושש להיכלא. מיד עם הנחיתה בארץ הוא נלקח על ידי רשויות ההגירה כאן ולא התאפשר לו לדבר איתנו. נודע לנו שהוא כלוא כעת במתקן יהלום למסורבי כניסה בנתב"ג. אני מניחה שבשעות אלה עובדים על להעיף אותו מכאן למדינה שלישית, בלי שבכלל יכנס רשמית לארץ, כדי לחסוך מעצמם תקרית.

"כל הסיפור הזה מאד מטריד" אומרת לנו עובדת באחד מארגוני זכויות האדם. "למעשה שיקרו לאדם כפי שמשקרים לעוד רבים אחרים, רק כדי לסלק אותו מכאן. מנצלים את מצבם הקשה ומבטיחים להם הבטחות ללא כל כיסוי שיזכו להגנה במדינה שלישית. לא מספרים להם שיגיעו לשם בלי כל מסמכים ושהם יישארו נתונים לחסדי אותן מדינות (רואנדה ואוגנדה עמן הגיעה ישראל כפי הנראה להסדרי העלמת עין – א.ב.) חשופים לסכנת מעצר. תראה מה קרה לסאדיק. הוא הוחתם כפי הנראה רק על מסמך המאשר קבלת דמי עזיבה מרצון ולא על מסמכי חזרה מרצון לסודאן שם הוא נרדף. הוא הגיע לאתיופיה, התכוון לצאת מהשדה והתברר שהמזוודות שלו נשלחו כבר מהארץ ליעדן הסופי – חרטום.

הבנאדם הסתובב שם תשעה ימים בחרדה איומה שבכל רגע הולכים להעלות אותו על טיסה חזרה לסודאן, מקום בו חייו יהיו בסכנה, תשעה ימים בהם הוא רעב, נרדף ובודד. בכל הסיפור איתו יש הרבה מזל שמישהי בכלל פגשה אותו שם בשדה במקרה וככה הסיפור הזה יוצא החוצה ומקבל תהודה. בלי הרעש שנוצר הוא מן הסתם היה מועלה בסוף בכוח על טיסה לסודאן ואף אחד לא היה שומע מהסיפור הזה כמו שקרה לרבים אחרים".

סאדיק מסמן בידיו חופש בשדה התעופה באדיס אבבה. צילום: דפנה ליכטמן

סאדיק מסמן בידיו חופש בשדה התעופה באדיס אבבה. צילום: דפנה ליכטמן

חשוב להבין: ישראל פועלת בנושא בניגוד לדין הבינלאומי. ראשית מפני שהיא מפירה את אמנת הפליטים של האו"ם עליה היא חתומה והיתה מהיוזמות שלה. המדינה מיישמת כאן נוהל בזוי של גירוש במסווה של החזרה מרצון. ושנית, מתבצעת כאן גם עבירה על עקרון אי ההחזרה של מבקש מקלט למקום סכנה ממנו נמלט, שהוא חלק מהמשפט המנהלי הבינלאומי ומחייב את מדינת ישראל, גם בלי קשר  לאמנת הפליטים של האו"ם. הסיפור הזה מציף על פני השטח את תופעת ההחזרה ברמייה, ומתבקש להפנות אצבע מאשימה גם כלפי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ווינשטיין, שלמעשה אישר את התיקון בחוק ההסתננות ואת הנהלים ליישומו בהם משתמשים עכשיו.

במידה שאל סאדיק יחליט שהוא רוצה להישאר בישראל ולהיאבק משפטית נגד איום הכליאה בפניו הוא עומד, הוא יאלץ לנהל קרב משפטי קשה. אל סאדיק בוודאי ינסה לטעון שעכשיו משנכנס בשער הכניסה הראשי לישראל, ועוד הובא לכאן ביוזמת המדינה ובניגוד לרצונו, הוא לא יכול להיחשב עוד כמסתנן ועל כן חוק ההסתננות אינו חל עליו. המדינה מצידה תבקש מן הסתם לטעון שאדם שחתם על עזיבה מרצון ולמעשה ניכשל במימושה, לא באמת עזב את הארץ ולכן אין בכך כדי לשחרר אותו מהמעמד הקודם שלו כאן כמסתנן.

עורך דין אסף ויצן מהמוקד למהגרים ופליטים סיפר ל"שיחה מקומית" כי שוחח טלפונית עם אל סאדיק שמוחזק במתקן המסורבים בנתב"ג, וכי הוא עתיד להיפגש איתו בתחילת השבוע. "יש פה הרבה עבודה לעשות ועוד מוקדם קצת לשתף בה את התקשורת. בין היתר נצטרך לברר איך קרתה הבין טעות להונאה הזאת, ואם סאדיק ירצה בכך גם להיאבק משפטית."

סבין חדד דוברת רשות האוכלוסין וההגירה מסרה בתגובה: "מרבית העובדות המצוינות בפנייתך, אשר בוודאי מהוות בסיס לכתבה המיועדת הן שגויות. מר סאדיק יצא מישראל מרצון, לאחר שחתם על מסמכים להסכמתו ולקבלת המענק. המסלול בו בחר ועליו חתם הוא יציאה למדינת המוצא (סודן) ולא למדינה שלישית וכל הטענות בנושא הן בדיה. משהגיע לאדיס אבבה, מדינת המעבר לטיסה, החליט ככל הנראה שלא להמשיך במסלול ונותר באתיופיה. משהובא הנושא לידיעת הרשות, הוא טופל ואנו תיאמנו את הטסתו חזרה לישראל. לא ברור על אילו עובדות הוא מדבר, אך הן לא תואמות את המציאות. משנחת בישראל המשך הטיפול יהיה ע"י הרשות, בהתאם לחוק".

[עדכון מאוחר]: מוסה קיסו, מבקש מקלט מדארפור, פעיל במאבק הפליטים וחבר קרוב של סאדיק מסר לנו: "המקרה הנוכחי של סאדיק הוא סיפור שאתם במקרה יודעים עליו. ישנם עוד מבקשי מקלט רבים מאוד שגורשו חזרה לסודאן דרך מדינה שלישית ועומדים שם בסכנת חיים, או בפני מאסר עולם. אנו קוראים לממשלת ישראל, כמי שחתומה על אמנת הפליטים, לכבד ולהגן על חייהם של הפליטים על פי אמות מידה בינלאומיות, כלומר- תוך מחויבות מוסרית לשלומם, ולא לשלוח אותנו לכלא לשנים ארוכות, או לגרש אותנו למקום סכנה. אנו קוראים גם לנציבות האו"ם לפליטים להתערב מידית בנעשה, לעצור את המעשים האלה של ישראל, או לחלופין – לקחת על עצמה את האחריות על שלומנו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf