בית משפט השלום בירושלים: שוויון בשטחים - לאזרחים ישראלים בלבד
השופט דב פולוק זיכה מתנחל שפרץ מחסום לתוך שטחי איי, וקבע שלא ראוי שאזרח ישראלי יסבול מאפליה בשל מוצאו ודתו. על יתר האוכלוסיה בשטחים, רובה הגדול, שסובל מאפליה יום יום, לא היה לו מה להגיד
כותב אורח: חגי אלעד
כבר מזמן שבית משפט ישראלי לא קיבל כזו הכרעה ערכית מהדהדת, שרוממות הצדק והשוויון בגרונה: החוק "חייב להיות מוחל על האוכלוסייה בדרך אחידה ללא כל שיקול של לאום, דת, גזע או כל דבר מבחין אחר", קבע בית המשפט. ולא רק זאת: פעולות חיילים המפלות בין אזרחים ישראליים יהודים לבין אזרחים ישראלים לא יהודים "נוגדות את עקרונות הצדק והשוויון של החוק הישראלי ובית המשפט לא ייתן את ידו לאכיפת ההפליה, לא ירשיע ולא יעניש את קורבנות האפליה. כשצו אלוף חל על כלל האזרחים הישראלים, שום אזרח ישראלי אינו חייב לעבור את ההשפלה ואת ההפליה של כניסה לציר על פי מוצאו דתו, גזעו או חזותו האתנית".
כך קבע שופט בית משפט השלום בירושלים דב פולוק, בהכרעת הדין שזיכתה מתנחל ישראלי מפריצת מחסום צה"לי שמנע ממנו את הכניסה לשטח איי בגדה. הכרעת דין שהמילה "פלסטיני" אינה מוזכרת בה ולו פעם אחת.
העקרון שבבסיס הכרעתו של השופט בהחלט מעורר השראה: שוויון בפני החוק. אכן, החוק שבפניו כולם שווים – חוץ מאלו שהם שקופים עד כדי כך שניתן להכריע הכרעות שיפוטיות על בסיס עקרון השוויון (!) מבלי להזכירם אפילו ברמז. זו הרי לוליינות עובדתית קיצונית במופרכותה: לדבר על "האוכלוסייה" בגדה תוך התייחסות אקסקלוסיבית לישראלים ותוך התעלמות מוחלטת מהפלסטינים. אם הפלסטינים בגדה אינם חלק מ"האוכלוסייה", מה הם בדיוק?
מתברר, אם כן, שישראלי שפורץ מחסום צבאי יוכל להיות מזוכה מכל אישום על בסיס טענות של שוויון; להבדיל, פלסטיני שפורץ מחסום יכול לצפות לירי קטלני. אולי בכך גלומה התשובה לשאלה איזה ערך יש לחייהם של פלסטינים תחת משטר הכיבוש – בעיני הצבא, בעיני הפרקליטות ובעיני בתי המשפט.
המציאות בגדה בכל הנוגע לחייהם של פלסטינים אל מול חייהם של ישראלים היא בדיוק ההפך משוויון: מערכות דינים נפרדות, שיקולי אכיפת חוק נפרדים, מערכות תכנון והקצאת משאבים נפרדות ומציאות שבה הכוח הצבאי, המשפטי והכלכלי מיועד לקדם את האינטרסים של ציבור אחד על חשבון הזכויות של ציבור אחר. אין שוויון בין סוס לרוכבו, אבל הסייסים בהחלט יכולים להתמקח ביניהם כמה הם שווים זה לזה, ומצג הצביעות הזה יכול להיות משווק לכולי עלמא כדיון לגיטימי שהשוויון בבסיסו.
יומו של משטר הנישול הזה עוד יבוא. בדברי ימי חלקה של המערכת המשפטית הישראלית בשימור וקידום מציאות מעוולת זו, פסק הדין של פולוק בוודאי יזכה לככב באיזו הערת שוליים. עד אז, מי שנשארים בשוליים – "בחסות עקרונות הצדק והשוויון של החוק הישראלי" – הם הפלסטינים. לא אוכלוסיה, לא בני אדם, אוויר.
חגי אלעד הוא מנכ"ל בצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
