שיר מפרסית: אני מכירה איזו אישה
שיר מפרסית מאת פריבא שש-בלוקי
אני מכירה איזו אישה
לתשוקותיה זוג כנפיים
אבל הפחד והבושה
הקפיאו לה את הרגליים
אני מכירה איזו אישה
שבפינת ביתה הקט
במטבחה, בלחישה
בין הסירים והמחבת
מזמזמת שיר געגוע
מבטה בודד וקר
את תקוותיה בלב נגוע
היא טומנת במחר
אני מכירה אישה אחת
שאומרת שהיא מתחרטת
על פירורי חיבה מפעם
ועל אלה שעודה מלקטת
ואישה לעצמה ממלמלת
הבית הזה סוגר עלי
ומיד נרתעת ושואלת
אבל מה יהיה על ילדי
אישה אחת הרת כאב
מערסלת צער בין ידיה
אישה שנשבר לה הלב
ואין לה די חלב בשדיה
אישה חיה עם העוני
בתוך דמעתה נרדמת
היא תוהה 'אחת כמוני
על איזה חטא היא משלמת'?
אישה מסתירה פצעיה
אישה צוררת את כאבה
שלא יגידו עליה אלה
'הו מסכנה את, עלובה'
אישה אחת, בתוך ביתה
מתקרבת בכל יום אל מותה
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן