newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שכר המינימום יעלה - השאלה בכמה תלויה גם בנו

מאז שההסתדרות נכנסה למערכה הודיעו גם האוצר ובנק ישראל ששכר המינימום יעלה. זהו הישג חשוב, אבל לא מספיק. אם לא נפעל עכשיו התוספת לשכר תהיה שולית ולא תפתור את בעיית העובדים העניים לאורך זמן

מאת:

כותב אורח: יובל דרייר שילה

בימים האחרונים נראה שהעלאת שכר המינימום הפכה לרעיון אופנתי, אפילו מיינסטרימי. קרנית פלוג, יאיר לפיד, ואפילו עו"ד ההון-שלטון רם כספי הודיעו בזה אחר זה במפתיע שהם תומכים ברעיון של העלאה של שכר המינמום.

שלושתם עשו זאת לאחר שאבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות הטרי, הצטרף גם לדרישה שעלתה במקור מארגון העובדים "המתחרה", כוח לעובדים, לפני כחצי שנה. כשמחברים את כל אלה להצטרפותם של 77 חברי כנסת (מכל סיעות הבית, מלבד יש עתיד) שחתמו על הצעת החוק, חלקם דאגו להצטלם ולהעלות סרטונים לעמודי הפייסבוק שלהם המביעים את תמיכתם, זה כבר נראה כמו סחף עצום.

אלא שגם ההצהרות החדשות והמפתיעות, אפילו אם ימומשו מיד ובמלואן, עדיין לא מבטיחות שינוי של ממש במציאות של עבודה בשכר נמוך. ניסנקורן, לפי הערכות שפורסמו, יציע העלאה של כ-400 שקלים בחודש, לשכר מינימום של כ-25 שקלים לשעה, ואילו לפיד מוכן כרגע להעלאה קטנה אפילו יותר. זאת במציאות שבה השכר הנמוך של העובדים בישראל זוחל מעלה בקצב שאינו מהווה כל תחרות לדהירת המחירים של המוצרים והשירותים הבסיסיים ביותר: דיור, חינוך ומזון.

שכר מינימום של 30 שקלים לשעה ישנה מהותית את מפת העוני של משפחות עובדות. לשם ההשוואה, על פי נתוני הביטוח הלאומי אם חד הורית לילד אחד המשתכרת משכורת מינימום ברף הנוכחי מביאה את משפחתה אל 92 אחוז מקו העוני, כלומר 8 אחוז מתחת לקו. ההעלאה שמציע על פי הדיווחים ניסנקורן תביא את משפחתה אל 103 אחוז מקו העוני בלבד, כלומר מעליו טכנית, אך לא הרבה מעבר לכך. המשמעות של העלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה תהיה שהמשפחה הקטנה הזאת תצליח להגיע ל-125 אחוז מקו העוני. עדיין מעט, אבל ניתן יהיה להרגיש את השינוי בתנאי החיים.

> מחקר חדש: העלאת שכר המינימום תורמת לתעסוקה

"שלושים ש"ח? שלושים וחמישה? זה לא באמת משנה. ההחלטה היא פוליטית הרבה יותר מכלכלית". צעדת ה-1 במאי (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

"שלושים ש"ח? שלושים וחמישה? זה לא באמת משנה. ההחלטה היא פוליטית הרבה יותר מכלכלית". צעדת ה-1 במאי (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

יתר על כן, מנגנון העדכון החדש שבהצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה מביא גישה מהפכנית, שתנתק את גובהו מגובה השכר הממוצע (נתון פופולרי אבל כמעט חסר חשיבות מבחינת שוויון כלכלי) ותצמיד אותו אל מדד פריון העבודה, כלומר אל כלל ההכנסות המגיעות משעות העבודה, לא אלו שמשולמות לשכירים דווקא. למנגנון עדכון זה יש סיכוי להתגבר על הפער המתרחב בין הצמיחה הכלכלית לקיפאון בשכר. בינתיים נראה שלפיד, פלוג ואפילו ניסנקורן, אינם מעוניינים בשינוי מעמיק כל-כך בשיטת העדכון של השכר – הם פשוט נמנעו מלדבר על הנושא.

להתארגן מול ההסתדרות

למה ההסתדרות מכוונת כל-כך נמוך? לפלוג וללפיד יש סיבה טובה להסתפק בהעלאה מזערית בלבד של שכר המינימום. לא מעט מהעובדים המשתכרים רק שכר מינימום מקבלים את משכורתם ישירות מגופים ממשלתיים או מחברות קבלן המספסרות עבורם בכוח עבודה, ולחץ המעסיקים הגדולים כמובן מורגש.

המוטיבציה לבחירה כזאת מצד ניסנקורן, נציגם של העובדים, מורכבת קצת יותר. ההסתדרות שואבת את כוחה היום לא רק ממספר חבריה (המצומק) אלא לא פחות מברית אסטרטגית עם המעסיקים והממשלה, ברית שהביאה לסיומם של כמה סכסוכי עבודה רחבים וקשים, למשל שביתת העו"סיות, בפשרות שמנעו למעשה העלאה משמעותית של השכר או שינוי מהותי בדפוסי ההעסקה הקבלנית. ניסנקורן ינסה בשבועות הקרובים להימנע מצעד שיערער את הברית הזאת ואת ההסכמים שנולדו ממנה, ולהגיע להישג צנוע שאולי יעזור לבלום את הדרישה להעלאה משמעותית.

אלו רגעים קריטיים במאבק להעלאת שכר המינימום. ההזדמנויות שנוצרו בימים האחרונים אדירות והקונצנזוס סביב המהלך רחב, למרות שנים של הטפות ניאו-ליברליות בתקשורת, ומעל לכל, כניסת ההסתדרות, שהייתה עד היום מרכיב הכרחי בכל עדכון של שכר המינימום, הייתה הכרחית כדי להפוך את הדרישה למאבק שיכול לנצח.

אך בדיוק ברגעים האלה עולה סכנה אמיתית: יתכן ועוד לפני שתתעורר מחאה אזרחית רחבה מלמטה, החלטות מלמעלה, בהסכמה בין המדינה ההסתדרות והמעסיקים, יביאו פשרה בלתי מספיקה שתחסום שינוי עתידי. כדי למנוע את הסכנה הזאת יצטרכו עכשיו הפעילים של "מינימום 30" להרחיב את מעגלי המחאה וללחוץ על מקבלי ההחלטות לא להסתפק בשינוי קוסמטי.

יובל דרייר שילה הוא ירושלמי, פעיל בחד"ש וממנהלי העמוד מינימום 30 בפייסבוק

> עמוד הפרויקט: העלאת שכר המינימום

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf