לא מבין מה הוא עשה לא בסדר. ניר דבורי יוצא ממשרדי להב 433, באפריל 2025 (צילום: פלאש90)

"לכל מי שחובט בי מאתמול רק להבהיר, כל הפרסומים שצוטטו היו מתוך מידע שקיבלתי מדוברו הצבאי של ראש הממשלה בזמן מלחמה, בענייני המלחמה. אני על המוקד אבל כולם יודעים שפלדשטיין תדרך בשם ראש הממשלה את כולם, וכולם פרסמו". כך הסביר הכתב הצבאי של חדשות 12, המהדורה הנצפית במדינה נכון להיום, את העובדה שפרסם כותרות שקריות לחלוטין בשירות קטר, חלקן אפילו בלי לייחס אותן למקור כלשהו, פשוט כעובדות; המציא יש מאין פגישות ופסגות בארה"ב ובקטר.

>> כשהשקר של דובר צה"ל מהבהב כמו צ'קלקה בחשיכה בפאתי רפיח

זה כמובן לא מפתיע שאלי פלדשטיין ידע שהוא יכול לעשות זאת מתוך לשכת נתניהו. הוא הרי למד את כל מה שהוא יודע, לפי הודאתו, במקום לא פחות מטונף מלשכת נתניהו, בתפקידו הקודם כדובר אוגדת האפרטהייד של צה"ל, או בשמה המקצועי – אוגדת איו"ש. שם מרבית העבודה היא להאכיל בשקרים כתבים צבאיים ולטייח אלימות ממוסדת של המשטר הצבאי והמתנחלים. שם אפשר ללמוד איך "בוראים מציאות", כפי שכתב לו ישראל איינהורן בהתכתבויות ביניהם, בהתייחס לכך שהצליחו להכניס לפיו של דבורי ידיעה אוהדת לקטר.

זאת כמובן בגידה בציבור ובשליחות. עיתונות אמיתית אמורה להטיל ספק בכוח, בייחוד כשהוא מפעיל אלימות קטלנית במלחמה, שדבורי התעקש לשתוק לגביה. הכתבים הצבאיים בישראל הם הדרג המבצעי של ההסברה. הם הסטנוגרפיה של הכוח. הם אלו שמאפשרים לציבור הישראלי להמשיך לישון בשקט בזמן שפשעים מבוצעים בשמו. הם מבטיחים לו

היה קל לנחש שזה לא ייגמר טוב. חיילים מגדוד נצח יהודה מסיירים בגבול ישראל-עזה, ב-20 באוקטובר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

הממשל האמריקאי עתיד להטיל סנקציות חריפות על הגדוד הדתי נצח יהודה, המשתייך לחטיבת כפיר. לחטיבה, שהוקמה כחטיבה ייעודית בשטחי המשטר הצבאי, היסטוריה ארוכה של התעללויות באזרחים פלסטינים. בעת הקמתה קל היה לנחש שזה לא ייגמר טוב. גיוס של אוכלוסייה דתית שעברה אינדוקטרינציה לתורת גזע, הקמת גדוד על טהרת אוכלוסייה זאת, ושליחתה חמושה לליבה של האוכלוסייה הילידית בגדה המערבית, זאת הפעלת פצצה מתקתקת. כבר בתחילת שנות האלפיים היה ברור שמדובר במעשה טירוף מכוון.

בצבא הבינו אז, ועכשיו עוד יותר, שאוכלוסייה חילונית-ליברלית לא ששה לעסוק במשימות שיטור ודיכוי, ולכן נבחרה לשם כך האוכלוסייה הדתית. קצרה היריעה מלספור את מעשי העינוי וההרג שביצעו חיילי הגדוד, ולכן נסקור רק את השנים האחרונות.

באוקטובר 2021 נחשף כי שלושה חמושים מגדוד נצח יהודה התעללו בעציר פלסטיני כפות, שעיניו היו מכוסות. הם דימו הוצאה להורג שלו, הצמידו קנה נשק לישבנו והיכו אותו. במקרה אחר, מ-2019, נחשף תיעוד שלהם שרים "יש פה חאפלה, תגיד שלום" כאשר הם מכים פלסטינים אזוקים. שנים קודם, ארבעה מחיילי החטיבה הודחו לאחר שחישמלו פלסטיני ותיעדו אותו מתחנן על חייו.

הנשק בחתונת השנאה, שבה דקרו את תמונות התינוק שהמחבל הדתי-לאומי עמירם בן אוליאל שרף למוות,  היה שייך לחייל מהיחידה, שהשתתף באירוע. בדצמבר 2018, חיילי הגדוד הרגו ביריות את קסאם עבאסי (17), לאחר שלטענתם ירו בגלגלים הרכב שלו, ואיכשהו פגעו בו. אף שהיה מדובר באזרח ישראלי, התיק נסגר. באוקטובר 2022 תועדו חיילי הגדוד בועטים בפלסטינים, ושניים

שימוש התקדימי והנרחב במערכות בינה מלאכותית לצורך הרג בקנה מידה גדול. הפצצות של חיל האוויר הישראלי ברצועת עזה, ב-9 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

המלחמה הנוכחית תיזכר בגלל 7 באוקטובר. היא תיזכר בגלל ההרס הבלתי נתפס ברצועת עזה. היא תיזכר בגלל החטופים במנהרות עזה. אבל היא גם תירשם בדפי ההיסטוריה בגלל השימוש התקדימי והנרחב במערכות בינה מלאכותית לצורך הרג בקנה מידה גדול.

התחקיר החשוב של יובל אברהם ב"שיחה מקומית" ובמגזין 972+, העוסק בשימוש בבינה מלאכותית במלחמה בעזה, מעורר הרבה מאוד שאלות קשות. חלקן עולות ברגיל בעת שימוש במערכות סטטיסטיות מהסוג הזה – לגבי הטיות מובנות וטעויות. הן מתעוררות גם כשמדובר בשימוש במערכות סטטיסטיות ברפואה, או בקריאת קורות חיים של מועמדים לעבודה, או במערכת של אמזון, ש"מנחשת" מה המשתמשים ירצו להזמין ושולחת את המוצרים למחסנים קרובים כדי לקצר הליכים. אך כשה"מוצר" שאנו מזמינים הוא הרג נרחב של בני אדם, השאלות הללו מקבלות משמעות כבדה במיוחד.

>> תחקיר: בתוך המנגנון האוטומטי של ההרג ההמוני בעזה

אף שהעיסוק בטעויות ובאופיין ההסתברותי של המערכות האלה הוא זה שלרוב עולה לכותרות, ובצדק, ארצה להתמקד כאן בנקודה בולטת פחות: הפעמים שבהן המערכת דווקא לא טועה, ומה המשמעות של זה בקנה המידה שהבינה המלאכותית מאפשרת. זו סוגיה שמביאה אותנו למה שמכונה "רגע אופנהיימר", כלומר זמן בהיסטוריה שדורש לעדכן את הפרדיגמות על איך ומה מוסרי לעשות בזמן מלחמה.

הצבא משתמש במערכות מהסוג הזה כבר כמה שנים. בעבר הצבא חשף בעצמו שימוש במערכות שחזו כביכול מפגעים בודדים, שנעצרו מבעוד מועד, למשל מערכת "הבשורה". באתר הצבא נכתב כי מערכת "הבשורה" "מאפשרת

הגרסה הראשונה לגבי נסיבות מותו עוררה תמיהות. ג'ומעה דנפירי (צילום באדיבות המשפחה)

בשבת, 3 בפברואר, שידר כתב רשת 13 בדרום, אלמוג בוקר, את הדיווח הבא: "חבר כיתת הכוננות ביישוב רתמים ירה למוות בפורץ ששלף לעברו סכין. לפנות בוקר זיהה איש ביטחון של היישוב רתמים שלושה חשודים שטיפסו מעל גדר ההיקפית של היישוב וחדרו לתוכו פנימה. כוח כיתת הכוננות של היישוב הוקפץ למקום ועצר במקום את שלושת חשודים, תושבי היישוב ביר הדאג' ופזורת רמת חובב. במהלך תחקור המעורבים במקום, אחד החשודים ביקש מחבר כיתת הכוננות להתקרב אליו, קרע את האזיקון שהוצמד לידו ושלף סכין מכיסו. חבר כיתת הכוננות, שזיהה את הסכנה, ירה לעברו באמצעות אקדחו האישי שהחזיק ברישיון. זמן קצר לאחר מכן נקבע מותו".

>>חבריו של הצעיר הבדואי שנורה: ירו בו בראש, מאחור, בלי סיבה

כך תואר מותו של ג'ומעה דנפירי כמה שעות קודם לכן ביישוב הדתי-לאומי רתמים בנגב. הדיווח הזה עורר אצלי מיד שאלות רבות. בפרט השאלה הבאה: איך ייתכן שזמן קצר כל כך אחרי האירוע הספיק ערוץ 13 לאשש מערך עובדות של מקרה שעל פניו נראה מורכב. כלומר: איך תיתכן העובדה המדהימה שדנפירי השתחרר מאזיקונים? (ניסיתי פעמים רבות להשתחרר מאזיקונים ששמו עליי חיילי המשטר הצבאי בגדה, וגיליתי שזה בלתי אפשרי). איך התברר כל כך מהר שליורה נשקפה סכנה ברורה, איך הגיעו לוודאות שהצעיר שנורה שלף סכין?