כשהסיוע יעבור דרך "שיתופי פעולה" עם הפנטגון, יהיה הרבה יותר קשה להגביל אותו. הנשיא דונלד טראמפ בביקור במפעל טנקים ב-2019 (צילום: הבית הלבן)

ביום שלישי שעבר, שעות לפני שהתבררו תוצאות בחירות האמצע בארה"ב, הודיע הנשיא דונלד טראמפ כי ארצו תפסיק להעביר לישראל סיוע ביטחוני בהיקף של כארבעה מיליארד דולר בשנה, החל מסוף 2026. בראיון ל"פוקס ניוז" הסביר טראמפ שישראל כבר אינה זקוקה לכסף, ושהסיוע הפך לעילה לביקורת פוליטית על הרפובליקנים. לדבריו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שהציע להפסיק את הסיוע.

>> ה"נס" הישראלי: כלכלה זומבית או סופר-ספרטה?

אלא שההצהרות על סיום המענקים אינן מבשרות בהכרח על הפסקת המימון האמריקאי לתעשיות הנשק הישראליות. עוד לפני ש"הגל הכחול" שטף את שני בתי הקונגרס, החלו ממשלת ישראל ותומכיה בוושינגטון להיערך לאפשרות שהמשך הסיוע במתכונת הקיימת ייעשה קשה יותר מבחינה פוליטית. אחד המודלים החלופיים שמקודמים הוא הרחבת שיתוף הפעולה עם הפנטגון, כך שחברות הנשק הישראליות יוכלו לקבל מימון דרך חוזי פיתוח ורכש, גם אם בעתיד יוחלט בוושינגטון לעצור את הסיוע.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יותר משהימין חושש מאובדן השלטון, הוא נרעש ממשמעות ההישג הפוליטי של אזרחי ישראל הפלסטינים. חברי הרשימה המשותפת בבית הנשיא, 5 בנובמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ההישג הפוליטי חסר התקדים של הפלסטינים אזרחי ישראל התקבל בתמהיל של סיפוק, תקווה וחשש. מתנגדי הקואליציה היוצאת בכלל ומתנגדי בנימין נתניהו בפרט חשים סיפוק רב. החברה הפלסטינית גאה, בצדק, ביכולתה להמיר נתון דמוגרפי לייצוג, השפעה ועוצמה פוליטיים.

צמרות הרשימה המשותפת ורע"מ, כל אחת בדרכה, הפגינו עד כה הסתגלות מרשימה לנתונים הפוליטיים, וכן נחישות לשלם מחיר אידיאולוגי כדי למנוע את חזרתה לשלטון של הקואליציה היוצאת. הן מבינות שבפוליטיקה לא בוחרים בין טוב לרע, אלא בין גרוע, רע וקטסטרופלי. כדי למנוע את קטסטרופת נתניהו ולהציל את כל שוכני הארץ שבין הירדן לים מאסון, ניתן לבחור רק בין רע לגרוע.

>> "העולם נכשל. אנחנו, האזרחים הפלסטינים, בלמנו את נתניהו"

גוש השינוי מקווה שהודות למחיר שהרשימה המשותפת ורע"מ משלמות עבור חילופי קואליציה, יתאפשר להחזיר את המדינה למציאות הקודמת, שבה המיליטריזם הציוני ריסן והכיל את העוצמה היהודית ואת המכונים "ערביי ישראל". לאחר 1948 השלימו הפלסטינים אזרחי ישראל עם המיליטריזם הציוני בחירוק שיניים. עתה הם עושים זאת מתוך התנסות בחלופה גרועה יותר. גוש השינוי רואה בכך הסתגלות למציאות, אולי אפילו כניעה. רק החלק הקטן, אם לא הזניח פוליטית, של "הדמוקרטים" חותר בכבדות להזיז את הגוש הזה מעבר לעמדות האתמול. אולם "הדמוקרטים" אינם מגדירים לאן מועדות פניהם. ספק אם הם יודעים.

יותר משהימין חושש מאובדן השלטון, הוא נרעש, בצדק, ממשמעות ההישג הפוליטי של אזרחי ישראל הפלסטינים. בניגוד לגוש השינוי, הימין מבין נכונה את משמעות הצבעתם. בשורות הימין רווחת הקביעה האלימה כי יום הבחירות האחרון הוא 7 באוקטובר שחוללו "ערביי ישראל". קל להבחין

הבעיה היא סימון קבוצה דתית כגוף זר והצגת גידולה כאיום על החברה. נשים מוסלמיות בברלין, ינואר 2026 (צילום: רוי זואו, CC 4.0)

"ייהודה של אוניברסיטת וינה גדול אף בהרבה מזה של בתי הספר התיכוניים בווינה. בעוד שבשנת 1870 נמנו באוניברסיטת וינה רק 19% יהודים, בסמסטר הקיץ של 1918 היו 92% מן הרשומים זרים ויהודים (כל הסטודנטים הלא-יהודים היו בחזית)". כך כתב אלפרד רוזנברג, האידיאולוג של המפלגה הנאצית בשנות העשרים של המאה הקודמת, בהקדמה שחיבר ל"פרוטוקולים של זקני ציון". המספרים שגייס נועדו להפוך נוכחות יהודית במוסדות החינוך לראיה להשתלטות. הסטודנט היהודי חדל להיות אדם המבקש ללמוד ונעשה יחידה במאזן דמוגרפי מאיים.

>> צרפת בלהבות, הסיפור האמיתי

נזכרתי בדברים כשקראתי את כותרת הראיון שערכה איילת שני ב"הארץ" עם ד"ר דינה ליסננסקי, חוקרת אסלאם ממרכז דיין: "בבתי ספר רבים בווינה יש יותר מ-40% מוסלמים. השילוב הזה לא ייגמר בשלום". הכותרת מחברת בין שתי אמירות המופיעות במקומות שונים בראיון, אך גם בגוף הכתבה ניכרת דאגתה של המרואיינת. "האיום האמיתי", אומרת חוקרת האסלאם, "הוא במאסות". בסיפור שהיא מספרת, שיעור הילדים המוסלמים מקבל משמעות של סכנה: נוכחותם מעידה על עתיד שיש לחשוש מפניו.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל?

מסמנים לחוקרים באקדמיה מהו סוג היישומים שהאוניברסיטה מבקשת לקדם. ראש השב"כ לשעבר רונן בר בכנס הסייבר השנתי באוניברסיטת תל אביב, יוני 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

לפני כשלושה שבועות קיבלו חברי סגל באוניברסיטת תל אביב מכתב מנשיא האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת, שכלל עדכון בדבר תפקיד מנהלי חדש בצמרת המוסד: סגן נשיא לקשרי תעשייה ויזמות. לתפקיד מונה, כתב פורת, "מר חגי איטקין", בזכות עברו המקצועי, הכולל "תפקידים בכירים במערכת הביטחון", וכן בזכות פעילות רבת שנים ומוצלחת באוניברסיטה, שבמסגרתה פעל ל"יצירת קשרים וחיבורים עם התעשייה עתירת הידע". איטקין, הוסיף פורת, משמש גם כ"יו"ר "רמות", חברת מסחור הטכנולוגיה שלנו".

>> אוניברסיטת ת"א מציעה: קריירה בשב"כ והשראה ממפתח טילים

עד לפני ארבע שנים היה הבכיר החדש באקדמיה מוכר לציבור רק כח' מהמוסד. הוא שירת בארגון עשרים שנה ומילא שורה של תפקידים, הבכיר שבהם היה ראש אגף הטכנולוגיה. בראיון שהעניק לאולפן שישי באוקטובר 2022, שנתיים לאחר פרישתו מהארגון, סיפר על הניסיון שצבר בלוחמת סייבר ובחיסולים ממוקדים ברחבי המזרח התיכון, שבהם, לדבריו, היתה "הקפדה יתרה על פגיעה רק באובייקט עצמו".

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל?