newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ברגל מתל אביב לכלא חולות למען חירות לפליטים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אורלי פלדהים, פעילה במאבק למען זכויות מבקשי המקלט , החלה בבוקר פסח בצעדה משכונת מגוריה בנוה שאנן שבדרום תל אביב, אל כלא חולות בנגב, בו שוהים כעת מעל 1000 מבקשי מקלט שרשות ההגירה הורתה להם להתיצב במתקן. היא נושאת שלט בו כתוב "חירות לפליטים! חירות ואנושיות לכולנו".
במכתב שפרסמה טרם צאתה היא כותבת בין היתר:
"זהו מסע אישי.מסע כדי להשיל מעט מהכעס והעצב העמוק שהצטבר ונערם על הלב.
מסע לחשבון נפש, למחשבה, אולי תבוא איזו תובנה. מסע עם שלט.
אני יוצאת למסע מהבית שלי בשכונת נווה שאנן האהובה, המדממת בכאב האי נודע. אלך לכיוון דרום. לאותה הדרך בה אני נוסעת פעם בשבוע לבקר את חבריי שממשלת ישראל החליטה בערלות לב לשלול את חירותם. אלך ברגל בהוקרה וכבוד לקבוצת מבקשי מקלט האמיצים, שיצאו מחולות ברגליהם, וצעדו לבקש את חירותם בירושלים, מאותה ממשלה אטומה.
בלבי חבריי הפליטים האקטיביסטים ומאבקם האצילי של מבקשי המקלט שצעדו וזעקו לחירותם.
ובלבי גם הזעם, הבושה, התסכול והעצב העמוק מההבנה שבמדינת ישראל פליטים ומבקשי מקלט, אנשים נרדפים, אינם נחשבים בני אדם".
דף המסע של אורלי בפייסבוק

אורלי פלדהיים צועדת לחולות

אורלי פלדהיים צועדת לחולות

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf