newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ארמנים ותורכים צעדו באיסטנבול לציון מאה שנה לרצח העם הארמני

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת: הגר שיזף

כ-1,500-2,000 איש צעדו אתמול (שישי) ברחובות איסטנבול בצעדה לציון מאה שנה לרצח העם הארמני. הצועדים קראו להכרה ונטילת אחריות של תורכיה על רצח העם. "באתי לכאן כי ההריגות ב-1915 היו רצח-עם, ויש לפצות את המשפחות", אמרה מלטם, צעירה תורכיה בת 26.

כמו בכל השנים האחרונות, גם הפעם מנעה המשטרה ממאות הצועדים להגיע משדרות איסתיקלאל לכיכר תקסים בלב ליבה של העיר. תורכיה מסרבת להכיר בכך שביצעה רצח עם בארמנים לפני מאה שנה. בשנה שעברה אמר הנשיא, רג'פ טייפ ארדואן, שהוא "משתתף בצערם" של הארמנים על מאורעות 1915. השנה אמר ראש הממשלה התורכי, אהמט דבוטאולו, כי "הארמנים מתו במהלך גירושים המוניים".

רצח העם הארמני, או שואת הארמנים, מצויין כל שנה ב-24 באפריל. באותו יום בשנת 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ממשלת האימפריה העות'מאנית בראשות "התורכים הצעירים" עצרה כ-250 מבין מנהיגי הקהילה הארמנית ורצחה אותם באופן פומבי עוד באותו לילה. באותו זמן הארמנים שגויסו לצבא התורכי נרצחו בידי קציניו.

במקביל למעשי טבח "ספונטניים" הממשלה התורכית הוציאה צווים הקוראים לטרנספר של "גורמים עוינים" אל מחוץ לאימפריה העות'מאנית. כתוצאה מכך גורשו מאות אלפי ארמנים בצעדות מוות: במהלך הצעדות נרצחו ונאנסו המגורשים. אלו ששרדו הושמו במחנות מוות ללא שתיה ואוכל. לפי ההערכות כמיליון וחצי ארמנים נרצחו באופן שיטתי בין השנים 1915-1918 על-ידי שלטונות האימפריה העות'מאנית.

הגר שיזף היא עיתונאית שעובדת ב-AJ plus. היא מצייצת בטוויטר ב-@hshezaf

> השואה המוכחשת: מאה שנה לרצח העם הארמני

> זכרונות אסורים: יום השנה ה-99 לשואת הארמנים באיסטנבול

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf