איך זה שרק כאשר חיילים בסכנה בישראל מבינים שיש לחימה?
זה התחיל עם שלי יחימוביץ'. ביום שישי הוציאה מי שהייתה יו"ר האופוזיציה הודעת גיבוי לממשלה, והתייחסה לתחילת מבצע "צוק איתן" בתור "עשרה ימים של איפוק וזהירות וחשיקת שפתיים".
אחר כך, בשבת, התנועה הקיבוצית הוציאה הודעה מיוחדת בשל "יומיים וחצי של לחימה בלתי פוסקת ברצועת עזה".
הבוקר (ראשון) קיבלתי טלפון שמודיע לי שהרצאה שהייתי אמור לתת, שנקבעה לפני חודשים רבים, תבוטל בגלל המצב הקשה. בשבוע שעבר שאלתי אני את המארגנים אם אולי האירוע מתבטל בשל הלחימה והתשובה הייתה שהכל כרגיל. עכשיו פתאום הלחימה כנראה נראית "אמיתית" יותר, ומבטלים.
במשך שבוע וחצי נכתשה עזה מהאוויר, הים והיבשה. למעלה מ-250 אנשים נהרגו בעזה, רובם אזרחים, בהם למעלה מחמישים ילדים (מאז המספרים עלו דרמטית וממשיכים לעלות). האם זה ה"איפוק" וה"זהירות" של יחימוביץ'? האם הלחימה הפסיקה מתישהו בתקופה הזאת, לדעת התנועה הקיבוצית? למה זה לא הצדיק ביטול הרצאה בנושא בלתי קשור?
נראה שרק כאשר חיילים בסכנה ממשית, ולמרבה הצער נהרגים במספרים הולכים וגדלים, נופל האסימון על כך שיש פה לחימה, שהמצב רציני. אפילו הירי המתמשך על הדרום, האזרחים שחיים בפחד, בית חולים לא ממוגן, אזרח אחד שנהרג – כל זה לא הבהיר שקורה פה משהו. אבל עכשיו? מצב חירום. עכשיו באמת.
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
