newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איך זה מרגיש ללכת בחלל: המלצות קריאה מרחבי הרשת

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בזמן האחרון אני קורא יותר וכותב פחות. בהתאם, אני מתכוון להעלות בבלוג הזה מדי פעם כמה המלצות (בעיקר באנגלית) לסיפורים הטובים יותר שנתקלתי בהם, ופה ושם גם לפודקאסטים.

The Voyeur Motel ("מלון המציצן"): זו ללא ספק הכתבה המדהימה והמטרידה ביותר שקראתי בשנה האחרונה (לפחות). היא מספרת על מישהו שקנה מוטל באזור דנבר כדי להציץ על אורחיו. תוך מאמץ ניכר, הוא התקין בתקרות החדרים פתחי אוורור שהיו למעשה חרכי צפייה חד כיווניים. באמצעותם, הוא צפה במשך כמה עשורים באורחיו כשהם מקיימים יחסי מין, ואף ניהל תיעוד קפדני של הרגליהם. התיעוד הזה גם הוביל אותו לפנות לעיתונאי גאי טליזי, שמצדו מתעניין פחות בתובנות הסוציולוגיות, ויותר בדמותו של המציצן.

טליזי בן ה-84, שחתום על הטקסט המכונן של הניו ז'ורנליזם מ-1966, מצוי בכושר שיא גם בכתבה הזו, ו-12 אלף המלים שלה הם עונג ספרותי צרוף, המצוי בתחום האפור מבחינה אתית, לא מעט בשל משהו שטליזי עושה במפגש הראשון שלו עם המציצן.

למה מוסקבה התמלאה באמנות גרוטסקית? עוד מהניו יורקר – אבל להבדיל מכתבת הענק של טליזי, זהו טור קצרצר עמוס בתובנות על השינוי שעוברת רוסיה תחת פוטין, בעקבות הצבת פסלי ענק מפלסטיק ברחובות הבירה הרוסית.

איך באג בהגדרות מפות הפך את החיים בחווה נידחת בקנזס לסיוט טכנולוגי. אני מכור לסיפורים על העידן הטכנולוגי שבו אנחנו חיים – הטכנולוגיה, יותר מדעא"ש, אחראית במידה גדולה לתחושה האפוקליפטית שעוטפת אותנו בשנים האחרונות – ובמעשייה המשונה הזאת יש משהו מ"ברזיל" או "המטריקס", אם כי בנזקים פעוטים הרבה יותר.

מה אסטרונאוטים שומעים ומרגישים בעת הליכת חלל? פודקאסט מהפנט של הבי.בי.סי מהשנה שעברה שגיליתי דרך הרשימה הזו של האטלנטיק. זו למעשה תוכנית ובה ראיונות עם אסטרונאוטים ואפקטים מהיוצרים של gravity, שהופקה לכבוד יובל החמישים להליכת החלל הראשונה, של הקוסמונאוט הרוסי יורי אלכסיי ליאונוב. שימו אוזניות טובות, תתרחקו מרעשי רקע, ותתחילו לרחף.

קורפו ואני: בטח נתקלתם בקישור לסיפור היפה הזה ממגזין הכלכליסט, ואם לא אז חבל: טקסט נהדר של אמיר זיו (עורכי לשעבר ואחד הכותבים הכי טובים בעברית היום בעיני). סיפור על האופן שבו כמה גניאולוגים וארכיונאים אובססיביים משחזרים את הקהילה היהודית בקורפו, שעוסק למעשה בזיכרון ההיסטורי ובתפקיד שהוא ממלא במערך הנפשי שלנו.

עוד לא קראתי: הסדרה Mastermind, שעלתה במגזין המולטימדיה והטקסטים הארוכים “אטוויסט". אומרים שזה ממש טוב.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf