ביער שלנו אין מזרחים. פשוט אין.
הלכנו אתמול, ערב יום העצמאות, כבכל שנה, לטקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי של יש גבול. פגשתי הרבה חברות וחברים אהובים, התרגשתי מאוד לראות שם את אוריאל פררה הנפלא, וכרגיל- ספרתי ראשים. ככל שיכולתי להבחין, לא היה אף מזרחי בין מדליקי המשואות, בטח לא מי שדיבר על כך כסוגיה פוליטית. רק דני אמיר הנפלא, שליווה את הערב במוסיקה הנהדרת שלו, הזכיר את פרוייקט גיוס הכספים למען הקמת ארכיון חומרי התיעוד של אלי חמו.
בטקס הלא אלטרנטיבי, אגב, הדליקו משואות רמי לוי, אור אסולין, ואביהו מדינה.
אני אוהבת את הטקס הזה. הוא חשוב בעיני, ובטח שלא באתי להתבאס. אז פשוט סיפרתי לעצמי סיפור קטן, בעקבות דבריה של האמא ב"האריה שאהב תות", בערך כך:
"ביער שלנו אין מזרחים. אין. יש נשים ויש גברים, יש פלסטינים ויש מבקשי מקלט, יש פעילים פוליטיים ויש סרבנים גיבורים. אבל מזרחים אין. פשוט אין. תפסיקי לבכות ותפסיקי להתלונן".
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית