תחשבו רגע על ילדה בת שתיים עשרה במעצר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ילדה בת שתיים עשרה בישראל לא יכולה להכנס לכלא כי החוק הישראלי לא מאפשר, אבל ילדה פלסטינית תחת משטר צבאי דווקא אין בעיה.

כי ילדות פלסטיניות כבר מפותחות מספיק פיזית מנטלית ורגשית, ככה זה כשגדלות תחת כיבוש צבאי. כי לילדות פלסטיניות אין משפחה וחלומות ועתיד לחשוב עליו, כי ילדות פלסטיניות לא צריכות את כל השטויות האלה של "שיקום וטיפול" הן מבינות רק כוח, רק בית סוהר בו הן הכי קטנות והכי חסרות מגן. כי הצבא המוסרי בעולם לא רואה ממטר ילדה בת שתיים עשרה ולא יתן דין וחשבון על החיים שלה ושל משפחתה, על הקהילה שלה, על הפחד והתסכול וחוסר האונים שיאכל את כולם עד שיתפוצצו, שוב.

וכולנו, שנזדעזע, גם אם רק לרגע, לשמוע על ילדה יהודיה שזכויותיה הופרו וחייה נגזלו, נפהק ונמלמל איזה משהו על חוסר ברירה על הסתה ועל אילוצי ביטחון ונחליף נושא. אבל היא ואמא ואבא שלה לא יחליפו נושא. והיא תשב שם בתא הקטן ארבעה וחצי חודשים שלמים. נצח כשאת בת שתיים עשרה.

על מה היא תחשוב שם בלילה לפני השינה? ומי יחבק ויקשיב וירגיע אותה כשתפחד? ואיזה מין ילדה היא תהיה בעוד ארבעה חודשים וחצי? מכירים ילדה בת שתיים עשרה? אז כזאת, כמו שלכם, רק פלסטינית.

> 2015: שיא בן חמש שנים במספר האסירים הפלסטינים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

. כשמדברים על 59 שנים לכיבוש השטחים הפלסטיניים, צריך לדבר גם על 78 שנים לנכבה. כרזה של מרצ במלאת 48 שנים לכיבוש, 8 ביוני 2015 (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

"תגיד, למה השמאל הישראלי מדבר על 67' ואף פעם לא על 48'?"

שאלה אגבית ששאל אותי חבר פלסטיני לפני 20 שנה שיגרה אותי למסע שהוביל אותי אל מחוץ לציונות. בתוך ההכחשה העמוקה שבה חי רוב מוחלט של היהודים בישראל, המעבר הזה הוא כמעט בבחינת נס, אבל הוא אפשרי. תובנות מ-25 שנים של אקטיביזם פוליטי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf