הצדק פסח על יונתן
כותבת אורחת: ליהי יפה
בעוד מספר שעות רבים מאיתנו יסבו סביב שולחן ליל הסדר בחברת משפחה וחברים ויקראו בהגדה על סיפור יציאת מצרים. זה חג שמסמל כולו חירות, שחרור מעבדות, המתנה ארוכה של 40 שנה במדבר והגעה סוף סוף לארץ המובטחת. חג שמשבית מדינה שלמה כמעט, שמהדורות חדשות, טלוויזיה ורדיו מוקדשות לו, שמהווה אבן דרך מרכזית בלוח השנה הישראלי ומרכיב משמעותי בקופה הפרטית של רובנו.
ואני חושבת היום על יונתן. יונתן היילו. צעיר בן גילי וכל כך רחוק ממני.
יונתן נולד למשפחת מהגרים מאתיופיה. כמו בסיפור ההגדה גם משפחתו בטח עלתה בהתרגשות וכמהה לגעת בארץ המובטחת, המתקדמת, הנאורה. בה יהיו בטוחים וחופשיים. אלא שיונתן גדל בשכונת קרית נורדאו בנתניה ונחשף מגיל צעיר לפשע ואלימות.
אבל הנורא מכל עתיד היה לקרות כשהגיע לגיל 23. אז נאנס יונתן היילו פעמיים על ידי צעיר מהשכונה שלו, ירון איילין, ועבר התעללות מינית מתמשכת. ירון היה עבריין מורשע שהואשם והורשע באונס של קטינה, והוא סחט את יונתן באיומים במהלך תקופה ארוכה והטיל טרור על חייו, בעיר בה אין מרכז סיוע ובשכונה שבקושי קיימות מערכות רווחה מתפקדות.
> אחמד טיבי: בין סדר פסח לסגר פסח
לילה אחד ב-2010 איים ירון על יונתן שוב ולקח אותו איתו למקום חשוך ומוסתר. אז יונתן חש מאויים. אני מתקשה לדמיין לעצמי את התחושה של להיות במקום חשוך עם אנס מורשע שאנס גם אותי כבר פעמיים בעבר, וזה הרגע איים וסחט אותי שוב. מתקשה לדמיין את המצב הזה ללא מערכות התמיכה וההגנה שיש לי עצמי. ללא הידע הרב שרכשתי והבטחון בעולם העוטף אותי.
יונתן היילו רצח את התוקף שלו באותו הלילה, באותן דקות מאיימות בחשכה. לאחר שלוש שעות הוא הסגיר את עצמו למשטרה. לראשונה בכל הסיפור הוא פנה לרשויות וגולל את כל הסיפור בשלמותו. אבל זה כבר היה מאוחר מדי בשביל לבקש עזרה, במיוחד לבחור אתיופי משכונת נורדאו.
יונתן נשפט ל-20 שנות מאסר על רצח למרות מורכבות המקרה ונסיבות הרצח. לפני שנה וחצי ערער יונתן לבית המשפט העליון, והוא ממתין לתשובה עד היום.
כוחה של חברה טמון בין היתר ביכולתה להכיל את האנשים שבה, לתקן אם ואיפה שצריך. להשתנות. לעזור ולשקם. בני ישראל חיכו 40 שנה במדבר ואנחנו נזכרים בהם מדי שנה בשנה, ומציינים את הדרך שעברו במהלך שבוע שלם. אל תתנו ליונתן לחכות 20 שנה, שבמהלכן נשכח אותו לחלוטין.
את עשרת המכות שלו קיבל יונתן מבני אדם, בשר ודם, כמוני וכמוך, אני ואת. אל לנו כפרטים בחברה לשתוק ולעצום עיניים מול הטרגדיה של יונתן היילו, שמגיל צעיר נפגע ונותר ללא מערכות תמיכה מערכתית וממסדית. הוא אינו מסוכן לחברה, לא לך ולא לי. עלינו כחברה לדאוג לו, לשיקומו ולבריאותו. עלינו לתקן את העיוותים שנוצרים מפערי מעמדות ומנוכחות אלימות ברחוב.
דווקא בפסח – חג בו מדברים ומחיים סיפורים מהעבר, מתפלפלים ומפרשים מחדש – זה הזמן לפתוח את פסק הדין שניתן ליונתן היילו ולעשות צדק עמו, לאפשר לו חירות.
ליהי יפה היא אקטיביסטית פמיניסטית אשר דוגלת באיחוד מאבקים ומעורבת במאבקים חברתיים, התנגדות פעילה לכיבוש וקידום זכויות בעלי חיים
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
