זה לא יילך
אני לא מאשים את הכיבוש ברצח. ברצח אשמים הרוצחים. אני מבין את הזעם והקריאות לנקמה. אני לא בא להטיף מוסר למי שאומר אותן כעת.
אבל זה מה שאני חושב: זה לא יילך. זה לא הלך אף פעם, וזה לא יילך הפעם. בכל סיבובי האלימות הרגנו יותר פלסטינים ממה שהם הרגו לנו, וזה לא נגמר. ניסינו תגובות כירורגיות וניסינו "לא פרופורציונליות", וזה לא עובד. חיסולים, פיצוצי בתים, סגרים, וכתרים – היינו שם. מקסימום זה מקנה שתיים-שלוש-ארבע שנים של שקט, אבל האלימות שבאה אחר כך גרועה יותר.
מה שלא ניסינו מעולם זה לתת להם את חירותם. בצורה מלאה, חד משמעית. בלי קשר לירושלים, הפליטים, סידורי הביטחון, ההתנחלויות וכל זה. אין עוד עם בעולם שמוחזק תחת משטר צבאי במשך חצי מאה. המצב הבלתי אפשרי הזה ימשיך למרר את חיינו, ואת חייהם. הגיע הזמן לסיים את הכיבוש. מיוזמתנו. אני לא יודע אם זה אומר פינוי התנחלויות, הסכם או לא הסכם, וכל השאלות שאנחנו נהנים להתווכח עליהן. אני לא יודע אם זה יקנה לנו ביטחון. בטח לא בהתחלה. אבל אני בטוח בוודאות ששום דבר אחר לא יעבוד.
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
