newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חילונים לא שונאים חרדים (ואם הם כן אז בטח יש להם סיבה)

מאת:
השאירו תגובה
א א א

151 לייקים מול 31 לייקים, 73 שיתופים מול שניים. זה היחס (בשעה זו) בין פוסט השנאה השקרי שהתפרסם בדף המגזין ירושלים האחרת על ידי עמית (אחד מכותבי המגזין) למול תגובת אצטדיון ארנה, המעמידה עובדות על דיוקן, באותו עמוד.

ביום ראשון התקיימה עצרת במלאת 12 חודש לפטירתו של הרב עובדיה יוסף, העצרת התקיימה באצטדיון הכדורסל החדש בירושלים – פיס ארנה. נתונים שהגיעו (בדרך מסתורית) לכתב המגזין "ירושלים האחרת" סיפרו על חורבן וונדליזם, שעשו "אברכי משי עם יכולת הרס של מלאכי חבלה". אני עצמי נכחתי באירוע ולכן הופתעתי לקרוא את הנתונים. כנראה, כך חשבתי, שהייתי שקוע מידי בסמארטפון, כמנהג בני גילי – ולא שמתי לב להתפרעויות משולחות הרסן.

כעבור כמה שעות פרסם המגזין את תגובת חברת אריאל, המפעילה של ארנה, שקצת מיתנה את הנתונים. לדוגמה – היא סיפרה על 10 כיסאות שהושחתו, לעומת 42 במשחק הווינר שהתקיים באותו המקום. פוסט ההבהרה, למרות שפורסם באותו עמוד, זכה לפופולאריות נמוכה לעומת זה הקודם – שעדיין צובר לייקים ושיתופים.

פניתי לחברת אריאל כדי לאמת את התגובה/הנתונים. בינתיים הם לא חזרו אלי.

הפוסט הראשון שגלש קצת למחשבות כלליות אודות החרדים, הנה:

והנה הפוסט השני, עם התגובה הרשמית של אריאל המפעילה את ארנה:

כמה מתגובות המחבבים והמשתפים:

"בעיה של העירייה המטומטמת, שהופכת אולם ספורט על רמה לאולם אירועים של ש"סניקים" (נמרוד)

"טימאו את הארנה" (שלומי)

"יש לי שחור בעינים" (דיאנה)

"חרדים זה דאעש" (רוני)

"לשלוח אותם לגלות" (דרור)

גם פרסום תגובת חברת אריאל המפעילה את אצטדיון ארנה, לא בלבלה את המגיבים:

"יש לי הרגשה שהנהלת הארנה החליטה להגן על אווז מטיל ביצי זהב…" (בן)

> האם תשע"ד הייתה טובה ליהודים (חרדים ומזרחים?)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf