ההבדל בין המרי האזרחי של הרב לוינגר לזה הפלסטיני
צבי בראל מפרסם היום ב"הארץ" טור מעולה על הרב לוינגר, ובעצם – על תנועת ההתנחלות כולה. מה שחסר כאן הוא תמונת המראה של הנחישות המתנחלית: הנחישות הפלסטינית, והיחס השונה של המדינה אליה.
לוינגר מתואר פה כמי שעובר על החוק, מסרב לקבל "לא" כתשובה, ומשיג מה שהוא רוצה. למה? כי בסופו של דבר כל הממסד, מהחייל הכי פשוט ועד ראשי הממשלות, מסכים עם ההיגיון הבסיסי שלו. זה הציונות, המשיחיות, ההתנחלות, המחשבה שתפקידו של הצבא תמיד להיות לצד היהודי ונגד הפלסטיני.
פלסטינים, בניגוד למתנחלים, לא יכולים להקים מאחז בלב התנחלות (או סתם במישור אדומים, או לצורך העניין – באל-ערקיב) ולצפות שפשוט לא יעשו להם כלום. גם אם הם יתעקשו לחזור פעם אחר פעם אחר פעם. המרי האזרחי שלהם, בניגוד לזה המתנחלי, לא ישכנע אף אחד. הרדיפה שלהם, הכליאה, השפיטה, הירי, ההתנכלות של השב"כ, מניעת הפרנסה ועוד – יעברו חלק, כי הם מתאימים להיגיון של המערכת, לא הפוכים לו.
לכן לוינגר יכול היה להצליח. לכן הסיפור הוא לא לוינגר, אלא כולנו.
> מהתופת בסוריה לרחובות אתונה, חסרי כל: סיפורם של הפליטים הפלסטינים
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
