newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה יותר מעניין: נחיתת חירום בחיל האוויר או מחדל שמסכן חיי אזרחים?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הכותרת באתר Ynet אתמול הייתה: "מטוס F-16 ביצע נחיתת חירום בנגב, איש לא נפגע".

ובכן, זה לא באמת הסיפור. אתמול אחרי הצהריים הגיע למערכת וואינט סיפור מהכפר הבדואי אל-בגאר, אשר תושביו נדהמו כאשר שני מיכלי דלק ענקיים הוטלו באמצע הכפר, ופצצה נפלה מרחק כמה מאות מטרים ממנו. בנס לא נהרג כתוצאה מכך אף אחד מתושבי הכפר.

ברור כי אם דבר דומה היה קורה במצפה רמון הסמוכה או בבאר שבע, זה היה מרכז הסיפור וצוותים היו באים לסקר את נפגעי ההלם הרבים. סביר להניח שהמיכלים והפצצה לא היו מוטלים מלכתחילה מעל יישובים אלו, גם לא תוך כדי נחיתת חירום.

> בגלל האבטלה העוני: הוכפל מספר הילדים העובדים בעזה

במקרה הזה דובר צה"ל טען כי שחרור המיכלים והפצצה היו לפי הנהלים של נחיתת חירום, נהלים שמן הסתם כתוב בהם שיש להימנע עד כמה שאפשר מהטלה דומה מעל אזור מיושב. אך לא במקרה הזה. יש להדגיש כי לא מדובר בשטח אש, ואל-בגאר הוא כפר שנמצא בתהליכי הסדרה מאז 2006.

אני לא טוען כאן כי מדובר בהטלה מכוונת על תושבי הכפר, אבל התגובה כי מדובר במעשה שבוצע "לפי הנוהל" מעוררת חשד. מטרידה גם כן ההנחה שבשביל חיל האוויר מדובר בשטח לא מיושב, כמו שב"צוק איתן" בחר הצבא שלא להגן על כפרים בדואים והגדיר אותם כ"שטחים פתוחים". מסיבה זו מערכת כיפת ברזל לא יירטה טילים שנפלו בכפרים בדואים, למרות שהיה באפשרותה, עד שהעניין הגיע לבג"ץ.

אמרנו שהסיפור היה מסופר אחרת אם היה מתרחש במצפה רמון. אבל היות ומדובר בכפר בדואי אז ב-Ynet הלכו עם הסיפור לדובר צה"ל, וחזרו עם הכותרת שהפכה לסיפור על מטוס וסוף טוב. "אין נפגעים", כלומר הטייס לא נפגע. Ynet בחרו להחביא את הסיפור מתחת לכותרת מטעה, אולי כי חשבו שם שבדואים לא מעניינים אף אחד.

> שתי מדינות, מולדת אחת, אפס באזרחות

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf