newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התרגיל המדהים שעשתה המשטרה לנאסר נוואג'עה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מה שקרה היום (חמישי) עם נאסר נוואג'עה יכול בשמחה למלא פרק ארוך במבוא למערכת המשפט בישראל ו/או במבוא לכיבוש.

פלסטיני נעצר על ידי חיילים ישראלים בגלל שהוא פנה למשטרה הפלסטינית והתלונן על חשד לעבירה של פלסטיני אחר. בית משפט השלום בירושלים קבע שאין לו בכלל סמכות לשפוט את הפלסטיני, ושיש לשחרר אותו. המשטרה ערערה. בית המשפט המחוזי קבע שאין לו בכלל סמכות, ושיש לשחרר אותו.

המשטרה התעלמה מהחלטת בית המשפט, חטפה את הפלסטיני העצור, הוציאה אותו מגבולות המדינה לכלא עופר בגדה המערבית הכבושה והביאה אותו בשלישית להארכת מעצר, הפעם בפני שופט צבאי (רב סרן). הפעם שלא בנוכחות עורכת דינו, שהייתה עדיין בירושלים, עסוקה בהגשת בקשה לביזיון בית המשפט על התנהלות המשטרה.

נאסר נוואג'עה הסביר לבית המשפט שכל מה שהוא עשה זה לדווח למשטרה הפלסטינית על חשד שפלסטיני אחר מנסה לפגוע בו, והוא לא מבין מה לא חוקי פה.

בית המשפט הצבאי קבע שהוא מרגיש "אי נוחות" מהשתלשלות הדברים, ומכך שהעבירו את הפלסטיני מבית משפט "בישראל" לבית משפט ב"אזור" (כלשון בית המשפט), כלומר – בניגוד למצב הרגיל שבו פלסטינים מגיעים אך ורק לבתי משפט צבאיים ב"אזור" – ואף על פי כן האריך את מעצרו עד יום ראשון, בטענה המקסימה שבמדדים של בתי המשפט הצבאיים (בניגוד לאזרחיים) – הארכת מעצר של ארבעה ימים היא ממש לא הרבה זמן.

בינתיים תלויה ועומדת הבקשה לביזיון בית המשפט המחוזי, שהמשטרה כזכור צפצפה עליו ולא שחררה את העצור כמצוותו אלא פשוט הבריחה אותו מחוץ לשטח שיפוטו של בית המשפט המחוזי.

כל זה קורה בעוד ששני העצורים הנוספים באותו תיק בדיוק, עם אותם חשדות, הם בכלל יהודים – ולכן כפופים למערכת חוק שונה לחלוטין.

קסום, לא?

[עדכון, 23.1: בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה לבזיון בית המשפט, ועו"ד גבי לסקי, שמייצגת את נוואג'עה, הגישה בקשה דחופה לשחרורו של נוואג'עה לבית המשפט העליון]

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> עונת הציד: למה ברור שמטרת המעצרים היא כלל מתנגדי הכיבוש

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf