newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כל הבעיה בשיח הישראלי על השטחים, מסוכמת במשפט אחד

מאת:
השאירו תגובה
א א א

נתן שרנסקי מעלה את נסיונו כמתנגד משטר בברית המועצות בטור שנועד לתקוף את פעילי שוברים שתיקה. אומר מיד: אין שום דמיון בין הדברים הגרועים ביותר שקורים לפעילים פוליטיים יהודים בישראל לבין הרדיפה שעברו מתנגדי המשטר הסובייטי, ותרומתו של שרנסקי לחירות האדם תעמוד לזכותו תמיד, בלי קשר לדעותיו.

אבל בטקסט שלו יש פסקה אחת, ובה משפט אחד, שמסגירים את כל מה שמוטעה בשיח הישראלי על הכיבוש. הנה היא (ההדגשה שלי):

כמובן, לגיטימי לחשוב שיש לשים קץ לאלתר לנוכחותה הצבאית של ישראל בגדה המערבית, אך בה במידה לגיטימי לחשוב, שנסיגה כזאת תהיה מסוכנת ואף בגדר אסון למדינה. זוהי שאלה פוליטית, ומי שצריך להכריע בה הם אזרחי ישראל באמצעות נציגיהם הנבחרים, ולא קבוצה קטנה של נביאים מטעם עצמם ומקהלת תומכיהם בחו"ל.

מי חסר בתמונה? הפלסטינים כמובן. כל הרעיון של דמוקרטיה הוא שכולם משתתפים בדיון. אבל בעיני שרנסקי – כמו רוב הישראלים – דמוקרטיה היא שני יהודים שמתווכחים מה לעשות עם הפלסטיני. ואם ליהודים לא מתחשק שלפלסטינים יהיו זכויות, אז לא יהיו.

אין לישראלים זכות לשלול פלסטינים את חירותם באופן בלתי מוגבל, וזה בכלל לא חשוב אם ההחלטה הזו מתקבלת באופן "דמוקרטי" או לא. שרנסקי טועה; שוברים שתיקה צודקים: אין שום בעיה בפנייה לעולם שיפעיל לחץ על ישראל לשנות את מדיניותה, מפני שמראש המדיניות הזאת אינה לגיטימית.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf