newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אחד מכל ארבעה ישראלים חווה גזענות בשנה האחרונה

סקר של "המטה נגד גזענות": 79 אחוז מהישראלים מאמינים כי ישנה גזענות כלפי ערבים, 77 אחוז כי יש גזענות כלפי מבקשי מקלט ו-75 אחוז כי גזענות מופנית כלפי יוצאי אתיופיה. רוב הישראלים חושבים שהפכנו לגזענים יותר בשנתיים האחרונות. למרות זאת אנחנו לא מצליחים לשנות את המגמה

מאת:

"המטה נגד גזענות" מפרסם הערב (ראשון) נתונים מרתקים שעולים מסקר שערכו באמצעות מכון רפי סמית' לרגל היום הבין-לאומי למאבק בגזענות, שיצוין מחר. הם מרתקים כי עולה מהם שרוב מוחלט של הישראלים יודעים שאנחנו גזענים ועדיין ממשיכים להתנהג כך.

על פי הסקר 52 אחוזים מהישראלים חושבים כי ישראל הפכה גזענית יותר בשנתיים האחרונות. כ-79 אחוז מאמינים כי ישנה גזענות כלפי ערבים, כ-77 אחוז טענו כי ישנה גזענות כלפי מבקשי מקלט ו-75 אחוז טענו כי ישנה גזענות כלפי יוצאי אתיופיה. גם מקומם של המזרחים לא נפקד מהרשימה כאשר 41 אחוז טענו כי מזרחים בישראל סובלים מגזענות, 39 אחוז מאמינים כי גם יוצאי ברית המועצות סובלים מגזענות, ו-20 אחוז השיבו כי ישנה גזענות נגד אשכנזים.

עוד על פי ממצאי הסקר, שנערך על מדגם של 500 נשאלים, 400 מהם גברים ונשים מהציבור היהודי ומאה ערבים וערביות, 25 אחוזים מהישראלים ציינו כי חוו באופן אישי התבטאות או התנהגות גזענית בשנה האחרונה. בקרב יהודים דיווחו 24 אחוזים כי חוו גילויי גזענות לעומת שיעור גבוה מעט יותר בקרב ערבים – 28 אחוז. בקרב דוברי רוסית דיווחו 37 כי חוו גזענות בשנה האחרונה, ושיעור גבוה נרשם בגילאים הצעירים 18 עד 29.

> עיתונאים בעד צנזורה: על כתבת שוברים שתיקה בערוץ 2

הפגנת יוצאי אתיופיה נגד גזענות, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנת יוצאי אתיופיה נגד גזענות, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

רק 11 אחוזים מהנשאלים חושבים שישראל הפכה להיות פחות גזענית בשנתיים האחרונות. 12 אחוז מהם יהודים, ורק אחוז אחד ערבים. ובעוד בקרב היהודים 49 אחוזים חושבים שישראל הפכה גזענית יותר, בחברה הערבית חשים כך 67 אחוזים.

מרבית הנשאלים בסקר, 72 אחוזים מהם, חשים כי הרשתות החברתיות גורמות להקצנת השיח הגזעני בישראל. רק 24 אחוז מהמשיבים טענו כי הרשתות החברתיות משקפות את השיח שכבר קיים בחברה.

יוזמי הסקר שאלו את משתתפי הסקר כיצד צריך לדעתם להיאבק בגזענות. כ-73 אחוזים טענו כי אפיק הפעולה החשוב ביותר למאבק בגזענות בחברה הישראלית הוא חינוך וכ-11% ציינו שדוגמא אישית של פוליטיקאים ומנהיגים היא הדרך הטובה ביותר (עשרה אחוז מהיהודים לעומת 15 אחוז מהערבים). רק כ-6 אחוזים רואים באכיפה בתור האמצעי החשוב ביותר ו-6 אחוז אחרים חושבים כי חקיקה היא הדרך.

עו"ד נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות אמר בהתייחס לסקר כי "הציבור הישראלי מודע יותר לגזענות, יודע לזהות אותה ומעוניין למגר אותה. הכרה במחלה היא שלב קריטי בטיפול וגזענות היא מחלה קשה ומסוכנת שהתפשטותה עשויה להוביל להרס של החברה".

"זה הזמן של נבחרי הציבור, של המנהיגים ושל משרדי הממשלה לקחת ברצינות את הנתונים האלה ולהתחיל לפעול כנגד הגזענות בחברה בישראל. בחברה שבה אחוזים כל כך גדולים בציבור מודעים לגזענות, בחברה שבה רוב הציבור טוען שהחברה הפכה גזענית יותר יש מקום לטיפול שורש עמוק ועליו להתחיל מלמעלה".

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> היחידים שנערכים ברצינות ליום שאחרי מחמוד עבאס הם חמאס והימין הישראלי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf