newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הברקסיט: הצבעת המחאה של האנגלים נגד האליטות

הנהגות הימין והשמאל גם יחד אחראיות לעשרות שנים של ניאו-ליברליזם וחיסול מדיניות הרווחה של בריטניה. כשהאליטות הפוליטיות והכלכליות התאחדו למען מטרה משותפת במשאל העם, העם ראה הזדמנות להגיב

מאת:

כותבים אורחים: זאב אמריך וגל לוי

אחרי עשרות שנים של פירוק החברה, בריטניה מתעוררת להצבעת מחאה מהגדולות בהיסטוריה שלה. כפי שמוכר לנו ממחוזותינו, ההזדחלות של המערכת הפוליטית הממוסדת לימין יצרה התמרמרות בקרב חלקים נרחבים של האוכלוסיה, בעיקר זו הלא-עירונית, ואת התוצאות אנחנו רואים היום.

ממשלת הימין בראשותה של מרגרט תאצ'ר, אשר בישרה את כניסת עידן הניאו-ליברליזם לבריטניה ולעולם, שינתה מהיסוד את הסדר המבני של מדינת הרווחה. הצלחתה באה לידי ביטוי גם בכך שאפילו מפלגת הלייבור שבה אל מוקדי הכוח דרך התיישרות לימין הכלכלי והפוליטי, מה שזכור כאידיאולוגיה של "הדרך השלישית".

הכלכלה הבריטית פרחה לאורך שנים אלו של שלטון "הלייבור החדש" (New Labour), ובעקבותיו שוב עם השמרנים לשלטון, אך העושר, כידוע לכולנו, לא חילחל באופן שוויוני או אפילו קרוב לשוויוני לכלל החברה. מה שהכלכלנים נוטים לכנות "כלכלה בריאה" התבטא בריכוז ההון בידיים מועטות, באופן חסר תקדים.

> הברקסיט: התאבדות לאומית

דיוויד קמרון בירושלים, 2014 (יונתן סינדל / פלאש90)

סקוטלנד וצפון אירלנד קיבלו קול משלהן. אזרחי אנגליה הרגישו שאין להם ביטוי. דיוויד קמרון בירושלים, 2014 (יונתן סינדל / פלאש90)

ההצבעה הנוכחית באופן מובהק משקפת את תחושת הנתק של ציבור הבוחרים מהאליטות הפוליטיות והכלכליות. הניסיון של המנהיגים משמאל ומימין – בראשות ראשי המפלגות הגדולות, החלק הארי של ראשי החברות העסקיות הרב-לאומיות והבנקים, וכלל ראשי הממשלה לשעבר – להלך אימים על ציבור הבוחרים נכשל באופן נחרץ. החשש של האליטות הללו דווקא נתפס בעיניי הציבורים בפריפריה, המנוחשלים, כהזדמנות חד פעמית להביע את מחאתם ואת סלידתם מהן, ואף לפגוע בהן בפועל.

צריך לומר זאת שוב, ההצבעה הינה מחאה נגד האליטות שאחראיות לנסיגתה של מדינת הרווחה, להחלשת האיגודים המקצועיים ולהתעלמות המתמשכת מהצרכים של מי שגברת תאצ'ר טרחה להחליש ולרושש בשנות ה-80 של המאה הקודמת, במה שהיה עד אז הליבה התעשייתית-יצרנית של בריטניה.

בהקשר של הפוליטיקה של הממלכה המאוחדת, בעוד שבמהלך העשורים האחרונות זכו סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד באוטונומיה פוליטית ובפרלמנטים אקסקלוסיביים, אנגליה נותרה מיוצגת לכאורה רק במסגרת הפרלמנט הבריטי המשותף. מבחינת תושבי אנגליה, בה חיים כ-53 מיליון תושבים מסך 65 מיליון תושבי הממלכה המאוחדת, במיוחד אלו החיים מחוץ למרכזים העירוניים, בעוד שהייצוג הפוליטי של הקבוצות הלאומיות האחרות הלך והתמסד, הם איבדו את קולם.

מהרבה בחינות ההבט המשמעותי, אולי הטרגי, של משאל העם הוא העובדה שנפגעי שנות ה-80 הצביעו לצאת מהאיחוד ובכך לקחו לידיהם את ההחלטה לגבי עתידם של ילדיהם ונכדיהם, אשר תבעו דווקא להישאר. המקרה של בריטניה, ייחודי ככל שיהיה, משקף את הדילמה או המבוי הסתום הפוליטי בו נמצא הדור הצעיר מאז 2008. כך, למרות שהם הצביעו ברוב מכריע בעד ההישארות, הכשלון שלהם קשור בעיקרו באזלת ידם, שבאה לידי ביטוי בהיעדרה של התארגנות שתקדם את האג'נדה הפוליטית שלהם.

עדיין מוקדם מדי לנבא מה יקרה לבריטניה, לאירופה ולעולם כולו, אבל קשה להיות אופטימיים לגבי תוצאות משאל העם. עם זאת ברור לחלוטין שאם הדור הצעיר רוצה לקחת אחריות על עתידו עליו למצוא במהרה את הדרך להתארגן ולהשתלט על מוקדי הכוח הפוליטיים. מה שנכון לבריטניה ולאירופה, מן הסתם נחוץ גם במקומותינו.

זאב אמריך הוא תושב קיימברידג', לימד מחשבה מדינית בישראל ובבריטניה. גל לוי מלמד באוניברסיטה הפתוחה וחוקר מחאה אזרחית

> רקע: המשאל ששבר את החלוקה המסורתית בין שמאל לימין

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf