newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בתמונות: עשרות צועדים מהכפרים הלא מוכרים בנגב לירושלים

צעדת ההכרה, שהחלה בכפר הבלתי מוכר ואדי אל נעם צפויה להסתיים במשכן הנשיא בירושלים שם יציגו תוכנית להכרה ב-46 הכפרים הבלתי מוכרים. הצעדה צפויה להימשך ארבעה ימים. בראש הצועדים, יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: "בנגב היום חיים כמאה אלף אזרחים ללא תנאי מחייה בסיסיים"

מאת:

עשרות מאנשי הרשימה המשותפת החלו הבוקר (חמישי) בצעדה שיצאה מהכפר הבלתי מוכר ואדי אל נעם ויעדה הוא משכן הנשיא בירושלים. בין הצועדים נמצאים איימן עודה, דב חנין וחברי כנסת נוספים, ולצידם ראשי רשויות מקומיות, נציגי ועדת המעקב העליונה לציבור הערבי בישראל והמועצה האזורית לכפרים הלא-מוכרים, אזרחים יהודים וערבים, ותושבי 46 הכפרים הלא-מוכרים בנגב.

יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, אמר עם פתיחת צעדת ההכרה: "בנגב היום חיים כמאה אלף אזרחים ללא תנאי מחייה בסיסיים. האם אתם יכולים לדמיין את חייכם ללא חשמל? ללא מים זורמים? שהילדים צריכים לנסוע קילומטרים ארוכים כל בוקר, בדרכים משובשות, רק בשביל להגיע לבית ספר?

"מציאות החיים בכפרים הבלתי מוכרים היא בלתי נסבלת והחובה של כולנו היא להיאבק ביחד על מנת לייצר שינוי אמיתי עבור כל אותם אזרחים. אני מזמין את כל אזרחי המדינה, ערבים ויהודים, להצטרף אלינו במסע הזה ובדרישה להכיר בכל הכפרים הלא מוכרים ולהשקיע בעתיד המשותף של כל תושבי הנגב".

> דו"ח: מעל לשמונה מאות בתים נהרסו בנגב בשנה אחת

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הצעדה היא פריעת התחייבות של עודה בפני אנשי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב שאליהם ולמאבקם ארוך השנים הוא מקורב, עוד בטרם הבחירות. בסוף הצעדה תוצג במשכן הנשיא תכנית אופרטיבית להכרה בכפרים הבדווים הלא-מוכרים בנגב תוך שימת דגש על התועלת שבהכרה לכלל אוכלוסיית הנגב ערבית ויהודית כאחד. ברקע הצעדה נשמעים בתוך הרשימה המשותפת קולות אשר מבקרים את עודה על ההכרזה על הצעדה ללא תיאום עם שאר הגורמים ברשימה.

פאדי מסאמרה, מנכ"ל המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים, אמר עם פתיחת הצעדה לשיחה מקומית: "הסוגיה של ההכרה בכפרים תלויה באוויר כבר מספיק שנים. עכשיו ההכרה יוצאת לדרך עם הצעדה הזאת. מאה אלף התושבים של הכפרים הבלתי מוכרים סבלו כבר מספיק. ילדים חיים בלי מים וחשמל כבר מספיק זמן, ועכשיו זה צריך להיפסק. ההכרה יוצאת לדרך בוואדי אל נעם, וזו קריאה לכל מי שמאמין בזכויות אדם לבוא לצעוד איתנו ולהצטרף למאבק של תושבי הנגב הילידים".

> בנגב כבר מעדיפים להרוס את הבתים של עצמם, רק שלא תבוא המשטרה

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

ח"כ דב חנין אמר: "אנחנו יוצאים היום מהמקום שמסמל בצורה החריפה ביותר את העוול ואת הסכנות בכפרים הלא מוכרים. תלמידי בית הספר של ואדי אל נעם לומדים בפחונים בצמוד לגדרות המיפעלים הכימיים ברמת חובב. למרות הנכונות של האנשים בכפר, לא הצלחנו בשנים האחרונות לקדם פתרון למצב הבלתי נסבל הזה המסוכן לחיים ולבריאות של הילדים וכלל התושבים כאן. ואדי אל נעם הוא רק סיפור אחד מיני רבים. עם מציאות כזאת אי אפשר להמשיך להשלים. במקום להמשיך להילחם באזרחים הערבים הבדואים, הגיע הזמן להתחיל לפתור בעיות וקודם כל להכיר בכפרים הלא מוכרים".

הצעדה שהחלה הבוקר צפויה להימשך ארבעה ימים. במהלכה יעברו הצועדים דרך מספר כפרים לא מוכרים ובסיומה, ביום ראשון, תגיע לירושלים. בדרך יעברו בין היתר בכפר הלא מוכר אל עראקיב – סמל המאבק בהריסות בנגב ולמען הכרה, בבית ג'וברין ובאבו גוש.

הכפרים הלא מוכרים קיימים במשך דורות ארוכים ורובם הוקמו עוד לפני קום המדינה או שהועברו למיקומם הנוכחי על ידי המדינה. בכפרים מתגוררים כמאה אלף תושבים, אזרחי המדינה, בתנאי מחיה קשים ללא חיבור לתשתיות בסיסיות – ללא חיבור לרשת המים והחשמל, ללא שירותי בריאות בסיסיים, ללא כבישים או דרכי גישה מוסדרות וברובם הגדול ללא מוסדות חינוך מה שמאלץ משפחות לשלוח את ילדיהם למרחקים ארוכים ובלתי סבירים על מנת לממש את זכותם הבסיסית לחינוך.

> מי שלא מכיר את רהט לא יכול להבין למה זרקו אבנים על המשטרה

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

איימן עודה וחבר. צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת ההכרה (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf