newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בתקופה אחרת, גדי טאוב היה מרודפי הנביא ירמיהו

בעשור התשיעי של חיי, אני אכן בורר עוולות מתוך מדיניות הגזל של הכיבוש ומפגין נגדם. בעיני טאוב זה הופך אותי לשמאל סהרורי. אילו חי בסוף תקופת בית ראשון, אני יודע לאיזה מחנה הוא היה מצטרף

מאת:

כותב אורח: איתן קלינסקי

במאמר בעיתון "הארץ" ב-18.5 מלגלג גדי טאוב על גופים כמו "בצלם" ו"שוברים שתיקה", עליהם הוא כותב: "הרי מדובר בקודש הקודשים של קצה השמאל", וכן קובע בנחרצות כי השמאל התומך בארגונים אלו "בנה לעצמו יקום אלטרנטיבי של פייק ניוז".

גדי טאוב לא מייחס לשמאל המצאת עובדות, הוא מאשימו: "כי הוא עושה זאת בעיקר על דרך ההשמטה, לא על דרך ההמצאה".

גדי טאוב, כשהצטרפתי למתנדבים מארגוני שמאל שחילקו שישיות מים בחודש אוגוסט הלוהט בכפר פסאיל בבקעת הירדן, עשינו זאת, לדבריך, "על דרך ההשמטה של עובדות". כלשונך, אנחנו "בוררים מחט אחת מתוך כל ערימת שחת של חדשות יומיות", חדשות יומיות שמתעלמות מהכוונה לבצע טיהור אתני של בקעת הירדן, המהווה עורף חקלאי של הפלסטינים ביהודה ובשומרון. עורף חקלאי פלסטיני שבוטנו כל מעיינותיו, שמימיהם הועברו לחברת "מקורות" אבל לא לפסאיל, לא למאהלי הבדואים, לא ל-90% מתושביה הפלסטינים בבקעה.

> לא טרור יהודי, טרור ישראלי

מחאת קואליציית המים בפאסיל, בקעת הירדן (גיא הירשפלד)

גדי טאוב, כשהצטרפתי למתנדבים מארגוני שמאל שחילקו שישיות מים בחודש אוגוסט הלוהט בכפר פסאיל בבקעת הירדן, עשינו זאת, לדבריך, "על דרך ההשמטה של עובדות". מחאת קואליציית המים בפאסיל, בקעת הירדן (גיא הירשפלד)

בתפקיד אמציה בממלכת ירבעם

אני, לדברי גדי טאוב, בורר מחט אחת מערימת השחת של כוונת ממשלת ישראל לספח את כל שטח C, כשני שלישים משטחי הגדה, זאת על ידי המאסת החיים לפלסטינים, במיוחד בבקעת הירדן, ויצירת מצב של עקירת תושבים משם לתוך שטחי B. הצמאת קהילות פלסטיניות בבקעה בשטח C, לגרסת גדי טאוב, זה בבחינת היטפלות לזוטות.

גדי טאוב, לצערי, אני כמי שפוסע במשעולי העשור התשיעי לחיי, מגיע לעתים רחוקות להביע סולידריות עם כפריי נעלין, מהם נלקחו למעלה ממאות דונם אדמה חקלאית כדי לבנות שכונה יהודית בעיר יהודית. לטענתך, אני שייך למה שאתה מכנה "קודש הקודשים של קצה השמאל …שמוכרחים להתנתק ממנו", כי אתה החלטת להעניק לו את התואר סהרורי.

גדי טאוב, לשיטתך, אני קובע שהנביא ישעיהו, שהיה בודד במערכה, היה אדם סהרורי, שאמר מה שיש לומר למי שלקח אדמות מכפר נעלין "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מקום" ( ישעיהו ה' 8).

גדי טאוב לוקח על עצמו את תפקיד אמציה בממלכת ירבעם בן יואש, הלועג לנוקד ולבולס השקמים מתקוע, עמוס  – "חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח-לְךָ" (עמוס ח' 12). חפש לך מקום אחר לאכול שם לחם ולהשמיע את נבואותיך.

גדי טאוב לוקח על עצמו את תפקיד הכוהנים והנביאים בסוף ימי הבית הראשון, אליהם הצטרפו, למרבה הכאב, חלקים גדולים מהעם, שפסקו לירמיהו: "מוֹת תָּמוֹת" (ירמיהו כ"ו 9).  הנביא ירמיהו בתקופתו היה בודד במערכה, כשיצא נגד גילויי זקפה לאומנית משיחית שקראו לעם למלחמה, בה ראה הנביא אסון. גדי טאוב מתפקד כמו הכוהנים והנביאים בימי חזקיהו מלך יהודה, שהסיתו נגד מיכה המורשתי, שהתגייס למאבק נגד אותה משיחיות לאומנית, ששטפה את העם והניעה אותו לתמוך במלחמה לה התנגד מיכה. ההיסטוריה פסקה שהנביאים מיכה וירמיהו צדקו במאבקם.

גדי טאוב לוקח על עצמו תפקיד בזוי של פשחור בן-אמר "פקיד-נגיד בבית ה'" (ירמיהו כ' 1) שמכה את ירמיהו הנביא במילותיו. בנוסף לכך מכה אותו פיזית ואף כלא אותו במהפכת. לדברי פשחור בן-אמר ירמיהו זורע דה-מורליזציה ומרפה את ידי הלוחמים באמירות נחרצות נגד המלחמה.

לדעת גדי טאוב, דחוף עכשיו לתקוף את ארגוני השמאל. דחוף לתקוף את המזדהים עם אותם ארגונים. ולי לא נותר, אלא "לברך" את גדי טאוב, שהחליט במאה ה-21 להיות פשחור בן-אמר מאותם ימים אפלים של ערב אסון חורבן הבית הראשון, שפקד אותנו ב-586 לפני הספירה. מצער שגדי טאוב החליט להתבטא נגד ארגוני השמאל באותה בוטות ובאותה גסות רוח שהתבטא פשחור בן-אמר כלפי הנביא ירמיהו.

איתן קלינסקי הוא מורה לתנ"ך בגמלאות.

> ביום ירושלים אני בורח ממנה הכי רחוק שאפשר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf