newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכפפת אוניברסיטת אריאל למל"ג ירושלים: צעד נוסף לקראת סיפוח השטחים

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בהליך מזורז את הצעת החוק לפיה תבוטל מל"ג יו"ש ואוניברסיטת אריאל תוכפף למל"ג ירושלים. משמעות ההחלטה היא שלילת סמכות הפיקוח של מל"ג ירושלים על האיכות האקדמית, עירוב האקדמיה בהנצחת הכיבוש וחיזוק תנועת החרם

מאת:

כותב אורח: אלון הראל

מל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) ירושלים מפקחת באופן מסורתי על המוסדות בתחומי מדינת ישראל. חוק המל"ג איננו חל מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ועל כן מל"ג ירושלים מנועה מלאשר תכניות לימודים של מוסדות המצויים מעבר לקו הירוק. לצורך פקוח על מוסדות מחוץ לתחומי מדינת ישראל הוקם ב-1992 מל"ג הקרויה מל"ג יו"ש אשר אחראית על אישור תכניות למודים במוסדות להשכלה גבוהה שהוקמו מעבר לגבולות מדינת ישראל, ובמיוחד לצורך פקוח אקדמי על אוניברסיטת אריאל.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מוסדות ישראלים באיזור) 2017 אשר הוגשה לאחרונה על ידי חברי הכנסת שולי מועלם רפאלי ויעקב מרגי קובעת כי תבוטל מל"ג יו"ש וכי אוניברסיטת אריאל תוכפף למל"ג ירושלים. זאת ועוד –  לאור הרמה הנמוכה של אוניברסיטת אריאל והחשש כי היא לא תעמוד בסטנדרטים המחמירים של מל"ג ירושלים, נקבע גם בהצעת החוק כי "מוסד שההכרה בו כמוסד להשכלה גבוהה אושרה על ידי מפקד באזור לפני תחילתו של חוק זה יראו אותו כמוסד להשכלה גבוהה". במילים אחרות, נשלל שקול הדעת של מל"ג ירושלים לבחון באופן ענייני את התאמתם של המוסדות שהוכרו על ידי מל"ג יו"ש לסטנדרטים הנהוגים בישראל. ככל הנראה כדי למנוע דיון ציבורי בהצעה, ההצעה זכתה לטפול מהיר במיוחד מצידה של ועדת השרים לענייני חקיקה אשר דנה בה ואישרה אותה ארבעה ימים בלבד אחרי שהוגשה. ההצעה נתמכת גם על ידי שר החינוך, מר נפתלי בנט, שהוא גם יו"ר מל"ג ירושלים.

> 42 אחוז מבני הנוער בישראל אינם מוכשרים לתפקוד יעיל בחברה

ההפרדה בין מל"ג ירושלים ומל"ג יו"ש מתחייבת על פי החוק הבינלאומי מן העובדה כי אריאל איננה מצויה בתחום השיפוט של מדינת ישראל. (גדעון מרקוביץ' פלאש90)

פוליטיקה על חשבון איכות אקדמית

להצעת החוק יש השלכות לא מעטות הן בתחום המשפט הבינלאומי והן בתחום הפוליטיזציה של הפקוח על המוסדות להשכלה גבוהה. באופן אפקטיבי, ההצעה היא צעד נוסף לקראת סיפוח של השטחים למדינת ישראל. ההפרדה בין מל"ג ירושלים ומל"ג יו"ש מתחייבת על פי החוק הבינלאומי מן העובדה כי אריאל איננה מצויה בתחום השיפוט של מדינת ישראל. אף ששרי הממשלה ושר החינוך בתוכם מכריזים השכם והערב כי הם נאבקים בתנועת החרם, אין גם ספק כי ההצעה שמשמעותה היא סיפוח המוסדות הללו לישראל תחזק באופן משמעותי את ההאשמה כי המערכת להשכלה גבוהה בישראל מעורבת באופן פעיל בהנצחת הכבוש ותחזק לפיכך את תנועת החרם.

גם אם נתעלם מן ההשלכות הבינלאומיות של הצעת החוק, נראה כי הצעת החוק שוללת ממל"ג ירושלים את הסמכות הבסיסית שלשמה הוא נולד, דהיינו לפקח על האיכות האקדמית של מוסדות. הקביעה הסטטוטורית לפיה מנועה מל"ג ירושלים מלבחון באופן ענייני את האיכות האקדמית של אריאל שוללת ממנו את שיקול הדעת ואת יכולתו למלא את תפקידו האקדמי. זאת כדי לקדם את התכלית הפוליטית של חיזוק מעמדו של מוסד שהוא נחות באופן משמעותי מבחינה אקדמית ממוסדות מקבילים בתחומי מדינת ישראל. זהו לפיכך צעד נוסף בפוליטיזציה של האקדמיה הישראלית והפיכתה לכלי לשירות הצרכים הפוליטיים של שר החינוך ושל ממשלת ישראל. חבל!

אלון הראל, פרופסור למשפטים, האוניברסיטה העברית.

> הריגתו של קטוע רגליים בעזה על ידי חיילים היא משל לכיבוש כולו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf