newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כשמירי רגב דחפה לנו את קמפיין "יש במה להתגאות" בערבית

יו"ר הרשימה המשותפת התרעם בפייסבוק נגד שלטי החוצות שנתלו ביישובים הערבים לציון חגיגות ה-70 למדינה והבטיח לדאוג להסרתם. התגובות להן זכה מהגולשים הפלסטינים לא היו בדיוק מה שציפה

מאת:

בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, נערכו ביתר שאת חגיגות וטקסי העצמאות של המדינה בישובים ערבים רבים בתוך הקו הירוק. דגלים ודגלונים קישטו את בתי הספר ואת מבני המועצות המקומיות אם היו בנמצא, אירועים שמחים ותצוגות של להקות מקומיות נערכו בנוכחות של פוליטיקאים שמייצגים את הממשל או את המפלגות. פעילי המערך או הליכוד הערבים הובילו טקסים אלה בהתאם לזיהוי של מובילי הדעה במקום. אז הכל עבר בשתיקה יחסית של המתנגדים מקרב אנשי התנועה הלאומית או הקומוניסטית, והזרמים האסלאמיים אז עוד לא היו בעלי השפעה או לא היו קיימים כלל, ייתכן שהייתה התנגדות אך היא כנראה לא הייתה בעלת השפעה.

במסגרת חגיגות 70 שנה לקום המדינה, מובילה שרת התרבות והספורט מירי רגב מהלך פרסומי רחב היקף לקראת השיא שיגיע ביום העצמאות עצמו. במסגרת המסע הזה, בנוסף לקמפיינים טלוויזיוניים ואינטרנטיים, נתלו שלטי חוצות ברחבי הארץ בעברית ובערבית עם המסר "יש במה להתגאות". לי, אגב, לא ידוע על טקסים וחגיגות עצמאות שיתקיימו בישובים ערבים. השלטים בערבית קוממו חלק מהאזרחים הערבים, והחדשות הגיעו עד מהרה לפתח דלתם של פוליטיקאים ערבים בכנסת, ביניהם יו"ר חד"ש ויו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה.

בחזרה לשנות החמישים. "יש במה להתגאות" בערבית

עודה כתב בפייסבוק בחריפות נגד השלטים ואף התחייב לדאוג להסירם, בתגובה לאחד הגולשים שטען שמעודה לא מצופה שיביע מחאה בפייסבוק אלא שיפעל. באופן מעניין, עם זאת, הדיון ברשת על רקע דבריו של עודה שיקף פילוג ניכר בעמדות כלפי מה שמנהיג הערבים בישראל (לכאורה) אמר. אם ציפיתם לקבל אחדות דעים סביב נושא כביכול מאחד, קרי התנגדות לשלטים בערבית בשבח עצמאות המדינה, די להעיף מבט בתגובות לפוסט שהעלה עודה כדי להתבדות.

אחד הגולשים כתב "הם (הכוונה ליהודים, י.א.ע) מבקשים בסך-הכל שנכיר בהם כעם עם זכויות, ישות וזכויות לאום ואזרח, ואנו ממשיכים בשלנו, לחיות על חשבון האחרים. הם מבקשים את מה שאתם מבקשים, די לסכסך". גולש אחר כתב "למה מי שעוקב אחריך רואה רק את השלילי והגזעני והמפלג? רצונך להיבחר שוב הרבה יותר גדול מכך שתגיד את האמת, אנחנו רוצים קיום משותף במדינה בטוחה ומשגשגת". גולש נוסף העיר: "השלט הזה הזיז את רגשותיך וילדי סוריה לא?", ואחרון כתב "אתה ומפלגתך לא מייצגים אותי".

בין פוליטיקה לאומית לציבור נייטרלי

משלל התגובות עולה תמונה מעניינת שקשה להתעלם ממנה. גם בקרב אלה שהתנגדו לעצם תליית השלטים, חלק לא היו מרוצים שמי שמנסה להגן על כבוד הערבים שנרמס תחת שלטי העצמאות הוא דוקא אימן עודה. למה? מעיון קצר בתגובות הגולשות והגולשים, בין אם תומכים, מתנגדים או מבולבלים, בולט הנושא הסורי, שבו עמדות היו"ר שמגיע מחד"ש לא בהכרח מתיישבות עם העמדות של קהל רחב שהצביע למשותפת; עודה, הקומוניסט האנטי-אימפריאליסט, הביע תמיכה באסד והתנגדות לפגיעה ישירה מצד כוחות המערב במשטרו, בעוד שמבחינת רבים מאזרחי המדינה הערבים, הם ישמחו לראות את גופתו של הרודן הסורי תלויה באחת מכיכרות העיר דומא בפרברי דמשק, שם נעשה שימוש בנשק כימי שגבה מחיר כבד של מאות קורבנות.

אבל יותר מהנושא הסורי, המעניין בדיון שהתנהל בדף הפייסבוק של עודה הוא הפילוג הפוליטי בתוך החברה הערבית בארץ. במובן מסויים הדיון הזה שיקף את הקיטוב בין העמדה הערבית "הנייטרלית" שלא ממש מעניין אותה מה יהיה ביום העצמאות או בציון יום הנכבה, לבין אלה שממשיכים להאמין שפעילות פוליטית עשויה לייצר מצב חדש ושונה מבחינת האזרחים הערבים. העמדה הזו מחזיקה בין היתר באמונה שהפוליטיקה המסורתית והפרלמנטארית עשויה להיות הכלי העיקרי במאבק על הזכויות של המיעוט הפלסטיני במדינה.

מאז שהסתיים הממשל הצבאי בסוף שנות השישים של המאה הקודמת, קיים פער בין תפיסת הזהות הלאומית של הפלסטינים החיים בישראל, לבין קצב הצמיחה של התנועות הפוליטיות. בעוד התנועות הפוליטיות נעשות יותר ויותר מובהקות בעמדותיהן נגד הממסד תוך חיזוק הזהות הלאומית הפלסטינית, הציבור עצמו, שממנו אמורה התנועה הפוליטית לשאוב את כוחה, נותר בחלקו הגדול מאחור. הציבור הזה על פי רוב אדיש כלפי המתרחש, או משתתף פסיבי, או שמפקפק בפוליטיקת המקשה האחת שמגדירה את הערבים כיחידה הומוגנית שנוהרת לקלפיות ביום הבחירות כדי להפיל את ביבי.

טרוריסטית תרבותית. מירי רגב (אקטיבסטילס)

גאווה פלסטינית? מירי רגב (אקטיבסטילס)

כן, זה מורכב

זה אולי טריוויאלי לומר, ובכל זאת הציבור היהודי מתקשה לא פעם להבין שהערבים הם לא באמת מקשה אחת שאפשר לדחוק אותה לפינה של בית הנבחרים עם 13 מנדטים שייצגו את "הערבים", רק כדי שהדמוקרטיה הישראלית תיראה כנאורה ומוצלחת.

יש אזרחים ערבים שיראו בשלטים שנתלו כהתרסה והפגנת שריר של בעל הבית הממסדי, ויש שיגידו שביבי ומירי יעשו מה בא להם ושהיום הזה יעבור כמו כל יום. לאזרחים הערבים יש מגוון נרחב של דעות ותפיסות. בסופו של יום, כקבוצה הפלסטינים בישראל בהחלט מרגישים פחות חלק מהשיח הכלל-ישראלי ומאמינים שהשוויון האזרחי המלא עדיין לא הגיע. במציאות כזו, יש ששותקים וממשיכים, ויש שנאבקים ללא הפסקה מתוך עקרונות ערכיים.

הארץ הזו יכולה להיות מקום הרבה יותר טוב לכולנו, ויש פערים היום שקשה להתעלם מהם" בחינוך, בתשתיות, בתקציבים ובזכויות. מעל כל זה ישנו סכסוך ארוך שנים שטרם נפתר ולצערי ככל שהזמן עובר נראה כי זה רחוק מלהיפתר. במצב כזה, אין מנוס משיח פוליטי מכבד ועמוק בין כל הצדדים המעורבים, שיח שאליו נגיע בכפיים נקיות, שבו אנחנו מסתכלים על העבר ומפיקים לקחים לקראת עתיד משותף שיהיה טוב לכולם, ללא הבדל גזע, דת, לאום או מגדר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf