newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביחידה הצבאית הממונה על החיים האזרחיים בשטחים לא מדברים ערבית

באתר של מתפ"ש, שקובע את הנהלים שמסדירים את חיי הפלסטינים, מתפרסמים נהלים מתורגמים עם אינספור שגיאות שהופכות אותם לבלתי קריאים. העיקר שליברמן רוצה לפתוח דרך היחידה אתר חדשות בערבית

מאת:

כותבת אורחת: רחל בית אריה

לישראלים רבים השם מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) לא אומר הרבה. למרות האנונימיות היחסית, מדובר ביחידה גדולה במשרד הביטחון, שבראשה אלוף, כיום יואב "פולי" מרדכי. זה הגוף שאחראי על תיאום וביצוע מדיניותה האזרחית של הממשלה ביחס לציבור הפלסטיני בעזה ובגדה המערבית. מיליונים תלויים במתפ"ש לצרכים יום-יומיים כמו אישורי בנייה, רישיון סוחר, ביקורי משפחה, היתרי מעבר לישראל ולחו"ל. הגוף מתיימר, בין השאר, לדאוג לרווחת האוכלוסיה ולתרום לפיתוחה ולקידומה.

כדי לאפשר חיים אזרחיים לאוכלוסייה שתחת אחריותו מנסח מתפ"ש, כמו כל גוף שלטוני, רשימות נהלים, שאמורות לפרט כיצד מתנהלת המערכת, בין היתר מול הציבור שאותו היא אמורה לשרת. מטבע הדברים, האוכלוסייה שלה הדברים נוגעים דוברת ערבית. האם הגיוני שהנהלים יתפרסמו בערבית? הגיוני. האם זה קורה? לא בדיוק.

> כך בערב קיצי אחד גילינו שעדיין יש תקווה לפתרון שתי המדינות

האלוף יואב "פולי" מרדכי, מתפ"ש, עם ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, 2015 (גרשון אלינסון / פלאש90)

האלוף יואב "פולי" מרדכי, מתפ"ש (משמאל), עם ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, 2015 (גרשון אלינסון / פלאש90)

אתר האינטרנט של מתפ"ש מושבת מזה למעלה משנה, ומובטח שיעלה מחדש "בסוף אוגוסט". בינתיים, נהלים שונים מתפרסמים באתר זמני, וגם זאת רק לאחר מאבק משפטי ארוך ומתיש של ארגון "גישה". מזה זמן שגישה גם משקיע מאמצים כדי להביא את המדינה להנגיש לציבור הפלסטיני מסמכים חיוניים בשפתו, כולל כאלה שמפרטים חקיקה, תקנות, נהלים ועוד. מאמצינו הביאו את בית המשפט להורות למתפ"ש לפרסם שורה של נהלים שטרם פורסמו, בוודאי שלא בשפה הערבית.

בסוף מאי פורסם באתר הזמני תרגום לערבית של מסמך חשוב – "סטאטוס הרשאות בסגר" – הפרסום הרשמי שמעדכן את הקריטריונים לתנועה של פלסטינים תושבי עזה והגדה המערבית, ומהווה מעין קודקס נהלים. אחת ההצדקות שהמדינה נתנה לבית המשפט כנימוק לעיכוב בהעלאת המסמכים בערבית היא שנאלצו להחליף את החברה החיצונית שמבצעת את התרגום. זה קרה אחרי שהערנו על תרגומים מגוחכים וחסרי פשר שפורסמו בעבר. החברה הוחלפה, טען מתפ"ש, ועבודתה נבדקה על ידי הגורמים המקצועיים. בדקנו גם אנחנו, רק כדי לוודא, לא מתוך פקפוק במקצועיות ובטוהר הכוונות חלילה, מה גילינו? שהתרגום נראה ברובו כמשהו שנעשה בחברת התרגום הידועה "גוגל טרנסלייט".

שתי פנינים מתוך התרגום. בעברית:

בדיקות רפואיות הדרושות לצורך הליך משפטי – בכפוף לקיום צו המורה על ביצוע הבדיקה הרפואית, או לחילופין חוות דעת רפואית לפיה הבדיקה הכרחית להליך המשפטי.

מידע חשוב למדי, בעיקר אם את תושבת עזה שזקוקה לבדיקה רפואית במסגרת הליך משפטי. כך בחר מתפ"ש להנגיש את המידע החיוני הזה:

احتياجات إجراء الفحوص الطبية اللازمة لإجراءات قانونية تخضع لوجود المعلم إجراء فحص طبي أو الرأي الطبي أن الاختبار ضروري للإجراءات القانوني.

המילה "מורה" תורגמה למילה הערבית المعلم "אל-מעלם", מורה בבית ספר. שם מקצוע במקום צורת הבינוני במשפט המקורי, וגם ריקון מוחלט של המשפט מתוכנו. מה תעשה אותה תושבת עזה הזקוקה לטיפול רפואי והתרגום הותיר אותה תוהה ומבולבלת? נציע לה לנסות לצלוח את תרגום סטטוס ההרשאות. אולי תמצא נחמה בהרשאות המיוחדות שניתנות לבני משפחה של בכירים ברשות.

בעברית כתוב: "מאושר מעבר בני משפחה מדרגה ראשונה של בעלי תיעוד VIP1".

המילה העברית "מאושר", מלשון אישור, תורגמה למילה הערבית سعيد "סעיד". כלומר, שמח. פעמיים בעמודים שדגמנו. פעמיים, המשפט מעוקר לחלוטין ממשמעות. לא נראה שבן אנוש – לא כל שכן מתרגם מקצועי – יצליח לטעות כך בתרגום. ואלה רק שתי דוגמאות מתוך מבחר גדול ומדכא, הכולל משפטים שלמים שהושמטו מהמסמך, פסקאות שהן ג'יבריש מוחלט וטעויות רבות מספור (ניסינו לספור והתייאשנו אחרי כמה עשרות טעויות בסיסיות).

אחרי חודשים של התעקשות מצד גישה, מתפ"ש הצליח לייצר מסמך שבחלקו סתום, בחלקו חסר משמעות וכולו זלזול עמוק בפלסטינים שזקוקים למידע הזה, ואגב כך גם במשלמי המיסים הישראלים, שמכספם מתפ"ש מתוקצב. לפי דו"ח ההתקשרויות של היחידה, מתפ"ש הוציא ב-2015 כ-25 אלף שקל על תרגום. יש לקוות שאף לא שקל מהסכום הזה יצא כדי לייצר את המסמך הזה.

בתוכנית "המקלות והגזרים" לעקיפת הרשות הפלסטינית שהציג בשבוע שעבר שר הביטחון, אביגדור ליברמן, מופיע סעיף מעניין: הקמת אתר חדשות בערבית, שינוהל על ידי מתפ"ש ויתוקצב בעשרה מיליון שקל. גם עמוד הפייסבוק של היחידה בשפה הערבית (הם לא מפרסמים שם בעברית. רק באנגלית ובערבית) פעיל מתמיד. כשמדובר בהפצת תעמולה, כך נראה, אין לאנשי המתפ"ש בעיה למצוא את המילים בשפה המתאימה. כשצריך להציג לציבור מידע הנוגע לצרכי החיים הבסיסיים ביותר – ליבת העבודה של מתפ"ש – הערבית נעלמת להם פתאום.

רחל בית אריה היא רכזת מדיה-חדשה בארגון גישה

> משנים כיוון: עיריית חיפה מבטלת את הפרטת הכרמלית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf