עיתונאי פלסטיני שמוחזק במעצר מנהלי שובת רעב מעל חודש

הפוסט נכתב יחד עם נעם רותם

העיתונאי הפלסטיני מחמד אל-קיק, בן ה-33 מדורא שבאזור חברון, שובת רעב מזה חודש לאחר שנעצר ב-21 בנובמבר בביתו ללא הסבר. אל-קיק, כתב ערוץ החדשות הסעודי "אלמג'ד", התבטא לאחרונה נגד הרשות הפלסטינית, טען כי חופש העיתונות ברשות הוא בדיחה, וביקר את מנגנוני הבטחון והמעצרים של פעילים פוליטיים בגדה המערבית. בתחילת השבוע הועבר אל-קיק למרכז הרפואי של כלא רמלה.

לאחר שנעצר נלקח אל-קיק לחקירה במתקן ג'למה, שם מנעה ממנו המדינה להפגש עם אשתו ועם עורך דינו במשך ימים ארוכים. ארבעה ימים לאחר מעצרו, כאשר המשיכו למנוע ממנו יעוץ משפטי, וסרבו להסביר לו במה הוא מואשם, פתח אל-קיק בשביתת רעב. עורך דינו, סאלח איוב, הגיש לטענתו תלונה לשב"ס לפתוח בחקירה לגבי אלימות במהלך החקירה, וביקש לברר גם מדוע הוסתרה ממנו שביתת הרעב של מרשו. אל-קיק הוחזק תחת צו איסור מפגש עם עורך דין למשך תקופה ארוכה, ורק לאחר מעל שלושה שבועות נודע לעורך הדין כי אל-קיק נחקר על "הסתה", וכי בהעדר ראיות איימו החוקרים על מרשו כי ישימו אותו תחת מעצר מנהלי – איום שכאמור מומש השבוע עם הוצאת צו מנהלי נגדו למשך שישה חודשים.

מאז מעצרו מוחזק אל-קיק בבידוד, ולאחרונה הועבר למרפאת כלא רמלה בשל הסכנה הנשקפת לחייו משביתת הרעב הממושכת, אשר מתבצעת לדברי עורך דינו במודל האירי, וכוללת צריכת מים בלבד ללא תוספים או מלחים. היום (שבת) הוא היום ה-31 לשביתת הרעב של אל-קיק.

על פי הנחיות ההתאחדות הרפואית הבינלאומית בנושא שביתת רעב, בשלב הזה של השביתה (מעל 18 ימים), הוא איבד כבר אחוז ניכר ממשקל גופו, סובל מסחרחורת ומרגיש חלש, עלול לסבול מרעד והליכה לא יציבה, האטה בקצב הלב, ועוד. החל מהיום ה-35 לשביתת הרעב הוא צפוי להיכנס לשלב הקשה ביותר בתהליך, ובימים הקרובים הוא צפוי להיות מועבר לבית חולים אזרחי.

> עיתון בארה"ב: השרה שקד נפגשה עם אמו של אחד מחשודי דומא

בשב"כ טוענים כי אל-קיק הוא פעיל חמאס אשר היה כלוא מספר פעמים בעבר, על רקע פעילותו. לגבי נסיבות מעצרו מסרו כי הוא נעצר לחקירה בשל "חשדות מבוססים למעורבות בפעילות טרור במסגרת ארגון החמאס". עוד בטרם הושם במעצר מנהלי מסר שב"כ לשיחה מקומית כי "ככל שלא ניתן יהיה להעמידו לדין פלילי ולאור המידע אודותיו והסיכון הביטחוני הנשקף לביטחון האזור היה וישוחרר לשטח, תבחן האפשרות לעצרו במעצר מנהלי".

ביום חמישי האחרון פתחו 25 אסירים פלסטינים המוחזקים במתקן המעצר עציון בשביתת רעב. הם מוחים על תנאי הכליאה במקום, על אוכל קר ולא ראוי למאכל אדם, על הקור במתקן ועל היעדר שמיכות ואמצעי חימום. לפני כשבועיים התרחשה שביתת רעב דומה של שבעה אסירים במתקן המעצר "שומרון" (חווארה) שנמצא גם הוא תחת אחריות צה"ל, ושנמשכה מספר ימים עד שפוזרו השובתים לבתי כלא של שב"ס.

שובת רעב נוסף הוא הירדני עבדאללה אבו ג'אבר שהורשע לאחר שהודה במעורבותו בפיצוץ אוטובוס, קו 51 בת"א, ופציעתם של 14 בני אדם בשנת 2000. הוא נשפט ל-20 שנים מהן ריצה כבר 15. אבו ג'אבר דורש להמשיך לרצות את עונשו בכלא ירדני ופתח בשביתת רעב לפני 48 ימים. בשבוע שעבר הועבר לבית חולים אזרחי, בהתאם לנהלי שב"ס.

מעצר מנהלי מאפשר לרשויות להחזיק במעצר בני אדם בלי שאלה ידעו במה הם מואשמים ומה הראיות נגדם, ובלי אפשרות אפילו למראית עין של משפט צדק. כל תקופת מעצר מוגבלת לשישה חודשים, אך אין מגבלה על מספר הפעמים בהן ניתן לחדש את המעצר המנהלי. השימוש בפרקטיקה זו אמור להיות מידתי ונדיר. אולם המספרים מגלים מציאות אחרת. השבוע פרסמנו כי מדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהגיע לידינו עולה כי בתחילת נובמבר הוחזקו במעצר מנהלי 402 עצורים – ארבעה מהם יהודים, ו-27 מהם פלסטינים אזרחי או תושבי ישראל. עוד עולה מן הדו"ח כי בעשור האחרון שמה ישראל במעצר מנהלי 3,761 בני אדם, 35 מהם יהודים (פחות מאחוז).

מקורביו של העיתונאי אל-קיק טוענים שבזמן החקירה נעשה נגדו שימוש באלימות קשה. יש להניח כי שרת המשפטים לא תהיה מוכנה לפגוש את משפחתו ועורך דינו של העצור כדי לדון בטענות, כמו שניתן לנבא שלא נשמע רבנים, אנשי תקשורת, וחברי כנסת שקוראים לחקור את האשמות אלה. כי יהודי לא מענה יהודי, אבל כמו שאמר חבר הכנסת יאיר לפיד בדרשת יום השישי שלו בפייסבוק: הרוב יודע "שהפלשתינים הם לא משהו", אז כנראה שאותם לא כל כך נורא אם מענים.

> בימין גילו שיש עינויים בישראל